דחיית בקשה לקבלת ערעור על הסף בשל אי גילוי מסמכים בידי רשויות מע"מ

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ע"מ 15415/13 אביבה פרידמן נ' מנהל מע"מ רמלה

תקציר ע"מ 15415/13

אביבה פרידמן נ' מנהל מע"מ רמלה

בית המשפט המחוזי מרכז דחה בקשה לקבלת ערעור על הסף מהטעם שבמסגרת דיוני השומה גבה המשיב עדויות בקשר לעסקיה של המערערת, וקיבל החלטה בהשגה על סמך העדויות מבלי שנתן למערערת לעיין בעדויות ולטעון בגינן. בית המשפט פסק כי גם אם נפלו פגמים בהליכי השומה, הרי סירובה של המערערת לקבל את הצעותיו של המשיב לתקן את הפגמים באמצעות החזרת ההליך לשלב ההשגה מול גורם אחר - סותרת את ההלכה הנוהגת כיום, שהיא דוקטרינת הבטלות היחסית.

השאלה המשפטית והרקע העובדתי

המערערת היא מתאמת מחקרים קליניים בעבור חברות תרופות זרות המעוניינות לבצע ניסויים קליניים בתרופות חדשות בישראל. בין המערערת למשיב התגלעה מחלוקת בקשר לאופן סיווג העסקאות שמבצעת המערערת - כחייבות במע"מ בשיעור אפס בגין שירות הניתן לתושב חוץ, או שמא כחייבות בשיעור מע"מ מלא. לאחר הוצאת השומות למערערת התנהלו מספר דיונים בעניינה מול שלטונות מע"מ. בעוד המערערת ממתינה לדיון נוסף בהשגה, קיבל המשיב ביום 9.12.2012 החלטה בדבר דחיית ההשגה. מנימוקי דחיית ההשגה עולה כי ההחלטה נסמכה בעיקר על הודעות שגבה נציג המשיב מגורמים אשר היו בקשר מקצועי עם המערערת.

המערערת הביעה תרעומת על כך כי נציג המשיב פעל ללא ידיעתה לגביית הודעות מאנשים שונים אשר היו איתה בקשר במסגרת עבודתה, ולא הודיע לה על גביית ההודעות, לא מסר לה את ההודעות ואף לא קבע דיון שומה נוסף שבמסגרתו תוכל לעיין בהודעות אשר נגבו ולהתייחס לתוכנן בטרם קבלת ההחלטה בדבר דחיית ההשגה.

לטענת המערערת, התנהלות המשיב בשלב ההשגה מגיעה לכדי פגם מהותי היורד לשורשו של ההליך השומתי, והיא נוגדת את הפסיקה בדבר זכותו של הפרט לעיין במסמכים המוחזקים אצל הרשות המנהלית אשר שימשו אותה להחלטה בעניינו, כאשר התוצאה היא ביטול ההחלטה המנהלית. לאור האמור, לטענת המערערת יש לקבל את הערעור על הסף.

לטענת המשיב, אין באי מסירת העדויות כדי לקבל את הערעור על הסף מבלי לדון כלל בטענות המועלות בו. לאור כללי המשפט המנהלי אין לבטל את ההחלטה בהשגה בשל העובדה שנערכו עם המערערת שני דיונים בהשגה, וכל טענותיה שהועלו גם על כתב נשקלו על ידי המשיב.

נוסף על כך, לטענת המשיב במהלך דיוני ההשגה לא ביקשה המערערת לעיין בחומר ולא הגישה בקשה כאמור לגילוי ועיון במסמכים. לאור זאת ובתום לב לא העביר המשיב למערערת את שלוש ההודעות.

דיון

בית המשפט פסק כי לא נמצא ממש בטענת המערערת שלפיה נפל פגם בעצם גביית העדויות. גביית העדויות היא פעולה לגיטימית ובבחינת חלק מפעולת המנהל. כדי שרשות ציבורית תמלא את תפקידה כהלכה, עליה לדאוג תחילה שכל העובדות והנתונים הנוגעים לעניין יהיו לפניה.

באשר לגישה למסמכים, המערערת טוענת כי קמה לה זכות לעיין במסמכים ששימשו בסיס להחלטה בעניינה. מנגד טוען המשיב כי במהלך הדיונים בהשגה לא ביקשה המערערת לעיין בחומר ולא הגישה בקשה לגילוי ועיון במסמכים.

בית המשפט פסק כי אכן המערערת לא פנתה למשיב בבקשה לגילוי מסמכים. הלכה היא כי מוטלת על עותר חובה מקדמית לשטוח את בקשותיו לפני הרשות המנהלית המוסמכת טרם פנייה לבית המשפט המוסמך.

זאת ועוד, לטענת המערערת היא לא הייתה מודעת להליכי גביית העדות ומשכך לא פנתה במועד המתאים לגילוי המסמכים. דא עקא, דבר לא מנע מהמערערת לפנות למשיב לגילוי המסמכים, וזאת מיד לאחר שנודע לה כי המשיב גבה את ההודעות. אמנם מוטב לו היה המשיב מקיים את חובת הגילוי כבר בשלב ההשגה, אך משהדבר לא נעשה - ניתן לתקן זאת באמצעות זכות העיון החלה גם בהליך השיפוטי של הערעור. יושם אל לב כי התיק דנן מצוי לפני הדיון המקדמי בתיק, ומשכך לא ברור מדוע לא העלתה המערערת בקשה לגילוי המסמכים לקראת דיון זה.

לא זו אף זו, המשיב הציע למערערת להחזיר את הדיון לשלב ההשגה בפני גורם אחר. בתגובתה השיבה המערערת כי היא אינה מקבלת את הצעת המשיב להחזיר את ההליך לשלב ההשגה. לטענתה, על רקע חומרת הפגמים בהליך, הפרת זכותה לקבלת המסמכים והפגיעה בזכות הטיעון שלה - אין לאפשר למשיב "מקצה שיפורים" לצורך תיקון התקלות החמורות. נפסק כי מגמה זו של המערערת לסרב להצעתו הנדיבה של המשיב במטרה לתקן את ההליך אף סותרת את ההלכה הנוהגת כיום, שהיא דוקטרינת הבטלות היחסית. דוקטרינה זו אשר החליפה את דוקטרינת הבטלות המוחלטת מקנה לבית המשפט סמכויות רבות שמגמתן ריפוי ההליך ולא בטלותו. התוצאה היא שבנסיבות העניין ובהתחשב בכל המקובץ לרבות דוקטרינת הביטול היחסי, ומשסירבה המערערת לכל הצעה לריפוי ההליך כפי שהציע המשיב - יש לדחות את בקשת המערערת לבטל את השומה נשוא הערעור.

תוצאה

הבקשה נדחתה. המערערת חויבה בהוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי מרכז

לפני כב' השופט ד"ר א' סטולר

ניתן ב-3.4.2013

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.