שנת 2013 - שנה של שינויים במוצרי הפנסיה

בכל הקשור לתחום החיסכון ארוך הטווח, השנה החדשה נפתחה בצל שינויים במוצרי החיסכון ארוך הטווח. שינויים אלו שהוכתבו על ידי הממונה על שוק ההון, "משרטטים" שוק מוצרים חדש ושונה שלא הכרנו בשנים האחרונות. לצד מוצר הפנסיה המקיפה, שנמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות החל מחקיקת חוק פנסיית חובה והחובה למשיכת קיצבה, היינו רגילים למצוא גם את מוצר ביטוח המנהלים שנהנה מיתרון של הבטחת מקדם קיצבה מפני שינויים בתוחלת חיים (לכל מי שהמושג מקדם מבטיח תוחלת חיים נשמע לו כסינית מוזמן לבדוק בטורים הקודמים) - מאמר מאת עו"ד ירון שמיר

בכל הקשור לתחום החיסכון ארוך הטווח, השנה החדשה נפתחה בצל שינויים במוצרי החיסכון ארוך הטווח. שינויים אלו שהוכתבו על ידי הממונה על שוק ההון, "משרטטים" שוק מוצרים חדש ושונה שלא הכרנו בשנים האחרונות. לצד מוצר הפנסיה המקיפה, שנמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות החל מחקיקת חוק פנסיית חובה והחובה למשיכת קיצבה, היינו רגילים למצוא גם את מוצר ביטוח המנהלים שנהנה מיתרון של הבטחת מקדם קיצבה מפני שינויים בתוחלת חיים (לכל מי שהמושג מקדם מבטיח תוחלת חיים נשמע לו כסינית מוזמן לבדוק בטורים הקודמים).

שנת 2013 מסמנת כנראה על שינוי במגמה זו עקב שינויים שנכנסו לתוקף מתחילת השנה:

● החל מהשנה הקרובה תוכניות ביטוחי מנהלים חדשות לא יבטיחו יותר מקדם קיצבה אלא ללקוחות בגיל 60 ומעלה.

● החל משנה זו נקבע מנגנון שמאפשר לקופת הגמל, המוצר שכמעט לא נתקלנו בו בשנים האחרונות להפקדה שוטפת, להבטיח כיסויים ביטוחיים למקרה פטירה, אובדן כושר עבודה ושחרור מתשלום פרמיות.

בנוסף לאמור, שונו דמי הניהול בביטוחי המנהלים ובקופות הגמל והושוו. היום, הם עומדים על מקסימום 4% מההפקדות (לעומת העבר שקופת הגמל לא היתה יכולה לגבות דמי ניהול מההפקדות אלא דמי ניהול של 2% מהצבירה בלבד) ועד 1.1% מהכסף הצבור (שירד ל-1.05% בשנה הבאה).

מה ההשפעה על השוק?

אם עד לשינוי זה התחרות היתה בין ביטוחי המנהלים לקרנות הפנסיה, לפי המסתמן כעת, כל עוד לא ישכילו ביטוחי המנהלים ליצור יתרון תחרותי אחר, נשארה הפנסיה המקיפה למצטרפים חדשים כמוצר יחיד במגרש עד למשכורות של פעמיים השכר הממוצע במשק.

מעבר לכך נמצא את ביטוחי המנהלים החדשים ולצידם מצטרף חדש - ישן - קופת הגמל, שבמסגרת השינוי תוכל להציע את אותה חבילה ביטוחית שמציעים ביטוחי המנהלים. כמו כן, ביטול מקדמי הקיצבה למצטרפים חדשים יגרום לכך שהמבוטחים בביטוחי מנהלים, שגם כך כמעט ולא עברו מחברת ביטוח אחת לשניה, איבדו כמעט לחלוטין את יכולת המעבר, עקב העובדה שמוצר חדש שירכשו לא יוכל להבטיח להם מקדם קיצבה כפי שמבטיח המוצר שבידיהם היום, אין ספק שאחוז "שימור" המוצרים הישנים ילך ויעלה.

מה צריך הלקוח לזכור?

פעמים רבות ההחלטות בתחום החסכון הפנסיוני מתקבלות ללא בדיקה והבנה מלאה של המוצר והסביבה העסקית. עקב שינוי התנאים מומלץ על אחת כמה וכמה לכל לקוח בכל נקודת זמן (ובעיקר בתקופות כמו עזיבת עבודה, אבטלה, הגדלת שכר) להתייעץ עם איש מקצוע על מנת לקבל החלטות נכונות ולא לפגוע בתנאים קיימים.

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/או ייעוץ מיסוי או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**

הכותב - מומחה הפנסיה של אתר Bizportal

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.