אחת מקטלוג אוטו: רנו פלואנס

בכל שבוע נציג לכם מכונית אחת מקטלוג אוטו, הכולל את כל המכוניות המשווקות בישראל. והפעם: רנו פלואנס
מערכת אוטו |

רנו פלואנסשם מלא: רנו פלואנס
אחיות לפלטפורמה: רנו פלואנס Z.E, רנו מגאן, סמסונג SM3

מתחרות עיקריות: פורד פוקוס, מאזדה 3, סקודה אוקטביה, פולקסווגן ג'טה, יונדאי i35, קיה פורטה
 

כדאי לדעת עליה: הפלואנס נחתה במחוזותינו ב-2009 כמחליפתה של המגאן סדאן, כשהיא חולקת כמובן פלטפורמה עם המגאן הנוכחית. זוהי המכונית החשובה ביותר של רנו בישראל כיום, לפחות עד שהקליאו החדשה תגיע ובהנחה שזו תציע מחיר תחרותי. המשפחתית של רנו מציעה, בתחומים רבים, תמורה מעט שונה ביחס למתחרותיה הישירות, כאשר בראש ובראשונה נמצאים ההבדלים במידות. הפלואנס מגיעה אלינו מטורקיה ולא בכדי – הפלואנס נועדה לפגוע בטעם המתפתח של האזור עם מידות מכובדות במיוחד, וביניהן תא מטען רחב ידיים – 530 ליטר. רשימת האבזור נדיבה למדי והספק היחידי נמצא בתחום הבטיחות, מאחר והפלואנס לא עברה מבחני ריסוק (למגאן 5 כוכבים, ולפלואנס Z.E יש 4 כוכבים).
 
 
 
הפלואנס משווקת כאן עם שני מנועי בנזין – 1.6 ו-2.0 ליטר, כאשר זה הראשון מעט עצל והשני אנרגטי (וכמובן יקר) יותר. ב-2011 נחתה גם גרסת הדיזל עם מנוע בנפח 1.5 ליטר שמספק 110 כ"ס ו-24 קג"מ. גרסת הדיזל מוצעת עם תיבה ידנית או אוטומטית כפולת מצמדים ומספקת ביצועים טובים וצריכת דלק מצוינת. לפני כשנה ביצעה היבואנית מהלך בו השוותה את מחיר גרסת הדיזל לבנזין. התוצאה לא איחרה לבוא ובסוף 2012 גרסת הדיזל תפסה 70% ממכירות הדגם שמייבאת קרסו.
לפני מספר חודשים הציגה רנו מתיחת פנים לפלואנס, שתיישר קו עם שפת העיצוב החדשה של החברה. הפלואנס החדשה עושה את דרכה ארצה ממש בימים אלה, וכלים מתוחי פנים כבר נצפו על כבישים מקומיים.
בשנה האחרונה הייתה הפלואנס פעמים רבות בכותרות – לטוב ולרע. ליתר דיוק הייתה זו הפלואנס Z.E – הגרסה החשמלית שמשווקת על-ידי בטר פלייס. על אף הדימיון הרב (קצת יותר ארוכה, קצת פחות תא מטען, הנעה חשמלית), ה-Z.E פונה לקהל יעד אחר לחלוטין. נתוני המכירות החלשים הם אלה שמציבים אותה בכותרות לאחרונה.
כל מה שטוב: מרווח, תא מטען, נוחות, גרסת הדיזל.
כל מה שרע: ביצועים ב-1.6 ליטר, הגה רך, לא מלכת יופי.
מה מקבלים: משפחתית מרווחת ונוחה ביותר – והחסכונית ביותר בגרסת הדיזל.
גרסה נבחרת: דיזל ידנית, בגלל החסכון – 117,100 או 127,200 שקלים, בהתאם לרמת הגימור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.