אחת מקטלוג אוטו: רנו פלואנס

בכל שבוע נציג לכם מכונית אחת מקטלוג אוטו, הכולל את כל המכוניות המשווקות בישראל. והפעם: רנו פלואנס
מערכת אוטו |

רנו פלואנסשם מלא: רנו פלואנס
אחיות לפלטפורמה: רנו פלואנס Z.E, רנו מגאן, סמסונג SM3

מתחרות עיקריות: פורד פוקוס, מאזדה 3, סקודה אוקטביה, פולקסווגן ג'טה, יונדאי i35, קיה פורטה
 

כדאי לדעת עליה: הפלואנס נחתה במחוזותינו ב-2009 כמחליפתה של המגאן סדאן, כשהיא חולקת כמובן פלטפורמה עם המגאן הנוכחית. זוהי המכונית החשובה ביותר של רנו בישראל כיום, לפחות עד שהקליאו החדשה תגיע ובהנחה שזו תציע מחיר תחרותי. המשפחתית של רנו מציעה, בתחומים רבים, תמורה מעט שונה ביחס למתחרותיה הישירות, כאשר בראש ובראשונה נמצאים ההבדלים במידות. הפלואנס מגיעה אלינו מטורקיה ולא בכדי – הפלואנס נועדה לפגוע בטעם המתפתח של האזור עם מידות מכובדות במיוחד, וביניהן תא מטען רחב ידיים – 530 ליטר. רשימת האבזור נדיבה למדי והספק היחידי נמצא בתחום הבטיחות, מאחר והפלואנס לא עברה מבחני ריסוק (למגאן 5 כוכבים, ולפלואנס Z.E יש 4 כוכבים).
 
 
 
הפלואנס משווקת כאן עם שני מנועי בנזין – 1.6 ו-2.0 ליטר, כאשר זה הראשון מעט עצל והשני אנרגטי (וכמובן יקר) יותר. ב-2011 נחתה גם גרסת הדיזל עם מנוע בנפח 1.5 ליטר שמספק 110 כ"ס ו-24 קג"מ. גרסת הדיזל מוצעת עם תיבה ידנית או אוטומטית כפולת מצמדים ומספקת ביצועים טובים וצריכת דלק מצוינת. לפני כשנה ביצעה היבואנית מהלך בו השוותה את מחיר גרסת הדיזל לבנזין. התוצאה לא איחרה לבוא ובסוף 2012 גרסת הדיזל תפסה 70% ממכירות הדגם שמייבאת קרסו.
לפני מספר חודשים הציגה רנו מתיחת פנים לפלואנס, שתיישר קו עם שפת העיצוב החדשה של החברה. הפלואנס החדשה עושה את דרכה ארצה ממש בימים אלה, וכלים מתוחי פנים כבר נצפו על כבישים מקומיים.
בשנה האחרונה הייתה הפלואנס פעמים רבות בכותרות – לטוב ולרע. ליתר דיוק הייתה זו הפלואנס Z.E – הגרסה החשמלית שמשווקת על-ידי בטר פלייס. על אף הדימיון הרב (קצת יותר ארוכה, קצת פחות תא מטען, הנעה חשמלית), ה-Z.E פונה לקהל יעד אחר לחלוטין. נתוני המכירות החלשים הם אלה שמציבים אותה בכותרות לאחרונה.
כל מה שטוב: מרווח, תא מטען, נוחות, גרסת הדיזל.
כל מה שרע: ביצועים ב-1.6 ליטר, הגה רך, לא מלכת יופי.
מה מקבלים: משפחתית מרווחת ונוחה ביותר – והחסכונית ביותר בגרסת הדיזל.
גרסה נבחרת: דיזל ידנית, בגלל החסכון – 117,100 או 127,200 שקלים, בהתאם לרמת הגימור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.