אחת מקטלוג אוטו: רנו פלואנס

בכל שבוע נציג לכם מכונית אחת מקטלוג אוטו, הכולל את כל המכוניות המשווקות בישראל. והפעם: רנו פלואנס
מערכת אוטו |

רנו פלואנסשם מלא: רנו פלואנס
אחיות לפלטפורמה: רנו פלואנס Z.E, רנו מגאן, סמסונג SM3

מתחרות עיקריות: פורד פוקוס, מאזדה 3, סקודה אוקטביה, פולקסווגן ג'טה, יונדאי i35, קיה פורטה
 

כדאי לדעת עליה: הפלואנס נחתה במחוזותינו ב-2009 כמחליפתה של המגאן סדאן, כשהיא חולקת כמובן פלטפורמה עם המגאן הנוכחית. זוהי המכונית החשובה ביותר של רנו בישראל כיום, לפחות עד שהקליאו החדשה תגיע ובהנחה שזו תציע מחיר תחרותי. המשפחתית של רנו מציעה, בתחומים רבים, תמורה מעט שונה ביחס למתחרותיה הישירות, כאשר בראש ובראשונה נמצאים ההבדלים במידות. הפלואנס מגיעה אלינו מטורקיה ולא בכדי – הפלואנס נועדה לפגוע בטעם המתפתח של האזור עם מידות מכובדות במיוחד, וביניהן תא מטען רחב ידיים – 530 ליטר. רשימת האבזור נדיבה למדי והספק היחידי נמצא בתחום הבטיחות, מאחר והפלואנס לא עברה מבחני ריסוק (למגאן 5 כוכבים, ולפלואנס Z.E יש 4 כוכבים).
 
 
 
הפלואנס משווקת כאן עם שני מנועי בנזין – 1.6 ו-2.0 ליטר, כאשר זה הראשון מעט עצל והשני אנרגטי (וכמובן יקר) יותר. ב-2011 נחתה גם גרסת הדיזל עם מנוע בנפח 1.5 ליטר שמספק 110 כ"ס ו-24 קג"מ. גרסת הדיזל מוצעת עם תיבה ידנית או אוטומטית כפולת מצמדים ומספקת ביצועים טובים וצריכת דלק מצוינת. לפני כשנה ביצעה היבואנית מהלך בו השוותה את מחיר גרסת הדיזל לבנזין. התוצאה לא איחרה לבוא ובסוף 2012 גרסת הדיזל תפסה 70% ממכירות הדגם שמייבאת קרסו.
לפני מספר חודשים הציגה רנו מתיחת פנים לפלואנס, שתיישר קו עם שפת העיצוב החדשה של החברה. הפלואנס החדשה עושה את דרכה ארצה ממש בימים אלה, וכלים מתוחי פנים כבר נצפו על כבישים מקומיים.
בשנה האחרונה הייתה הפלואנס פעמים רבות בכותרות – לטוב ולרע. ליתר דיוק הייתה זו הפלואנס Z.E – הגרסה החשמלית שמשווקת על-ידי בטר פלייס. על אף הדימיון הרב (קצת יותר ארוכה, קצת פחות תא מטען, הנעה חשמלית), ה-Z.E פונה לקהל יעד אחר לחלוטין. נתוני המכירות החלשים הם אלה שמציבים אותה בכותרות לאחרונה.
כל מה שטוב: מרווח, תא מטען, נוחות, גרסת הדיזל.
כל מה שרע: ביצועים ב-1.6 ליטר, הגה רך, לא מלכת יופי.
מה מקבלים: משפחתית מרווחת ונוחה ביותר – והחסכונית ביותר בגרסת הדיזל.
גרסה נבחרת: דיזל ידנית, בגלל החסכון – 117,100 או 127,200 שקלים, בהתאם לרמת הגימור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.