הזרים חמים על האינטרנט אינטרנט: זינוק של 70% בגיוסים מקרנות הון סיכון ב-2011
פעילות קרנות ההון סיכון התאוששה ב-2011 והיקפי הגיוס מהן זינקו בכ-70% ביחס לשנת 2010 והסתכמו ב-2.14 מיליארד דולר והגיעו לשיא של 11 שנים, בזמן שהמשקיעים הזרים הכפילו את השקעותיהם בחברות ההיי-טק הישראליות, כך עולה מסקר IVC-KPMG לרבעון הרביעי של שנת 2011 ולסיכום השנה כולה. נציין כי חלקן של קרנות ההון סיכון הישראליות מסך הפעילות הנ"ל הסתכם ב-25%.
סכום הגיוס הממוצע לחברה עמד על 3.92 מיליון דולר בשנת 2011, גבוה בכ-21% בהשוואה לשנת 2010, וגבוה משמעותית מ- 2.51 מיליון דולר בממוצע לחברה בשנת 2009.
בשנת 2011, סקטור האינטרנט משך את השיעור הגבוה ביותר בפעם הראשונה בעשור האחרון. 115 חברות אינטרנט גייסו 482 מיליון דולר או 23% מסך ההשקעות בחברות היי-טק, בהשוואה ל- 222 מיליון דולר או 18% שגויסו בשנת 2010, ו-147 מיליון דולר או 13 אחוזים שגויסו בשנת 2009.
ברבעון הרביעי גייסו 124 חברות היי-טק ישראליות סכום של 569 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון ישראלים וזרים, עלייה של 9% בהשוואה לרבעון הקודם ועלייה של 65% ביחס לרבעון המקביל ב-2010.
" נתוני 2011 היו מרשימים כצפוי, אך התחזית שלנו ל- 2012 איננה אופטימית במיוחד", אומר קובי שימנה, מנכ"ל IVC. "בזמן שקרנות הון הסיכון המקומיות התקשו לגייס הון ולשמר רמה מספקת של השקעות ראשונות בחברות בשלבים מוקדמים, משקיעים זרים הכפילו ולמעלה מזה את השקעותיהם בחברות ההיי-טק הישראליות", מסביר שימנה. "מאחר שהצפי הוא שהקרנות הישראליות ימשיכו ויצמצמו, ובהינתן המצב הכלכלי העולמי כיום, לא סביר להניח שהמשקיעים הזרים יוכלו להשלים עוד את כל החוסרים הצפויים. "להערכתנו,רמת ההשקעות בשנה הקרובה עלולה אף לרדת עד כדי 1.5 מיליארד דולר, אם לא יחול שיפור משמעותי בחודשים הבאים".
עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה ב- KPMG סומך חייקין, מציין: "יישומים ופתרונות לתחום המובייל, מהווים את הגורם המשמעותי ביותר לעלייה המרשימה בהשקעות שבוצעו בתחום התקשורת בשנתיים האחרונות. באופן מסורתי חברות ישראליות התבלטו בתחום התקשורת ואיכותן של החברות בתחום זה צפויה להוות מוקד משיכה למשקיעים זרים בעתיד".
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
