בנק ישראל: עלייה של 1% בריבית גורמת לאחר שנה לירידה בשיעור זהה בשכ"ד
חטיבת המחקר של בנק ישראל בחנה, בניצוחה של ד"ר סיגל ריבון, את השפעתה של מדיניות הריבית המוניטרית על מדד המחירים לצרכן. מהמחקר עולה כי העלאת הריבית מתבטאת במיתון קצב עליית המחירים של כל סעיפי המדד, וכי השפעתה על סעיפי הדיור והאנרגיה גדולה יותר מאשר על סעיפים אחרים. כמו כן נמצא כי ייסוף של שער החליפין מתבטא בהאטה בקצב שינוי המחירים של כל הסעיפים והשפעתו על המוצרים הסחירים ובתוכם מוצרי האנרגיה, חזקה יותר.
במסגרת תהליך קבלת ההחלטות הקשורות למדיניות המונטרית, הבנק המרכזי בוחן ועוקב אחר מגוון רחב מאוד של אינדיקטורים ונתונים. אולם, לדברי ריבון, במודלים מקרו כלכליים ההתייחסות היא בדרך כלל למדד המחירים הכולל ולקבוצות עיקריות בו. השיטה המוצגת במחקר, המתבססת על מחקרים דומים בעולם, מאפשרת לבחון את ההשפעה של שינויים בריבית ובשער החליפין על כל אחד מרכיביו של מדד המחירים, בנוסף להשפעתה על המדד כולו.
במחלקת המחקר מסבירים כי בחינת ההשפעה של שינוי (בלתי צפוי) בריבית בנק ישראל או בשער החליפין של השקל מול הדולר על כל אחד מ-38 סעיפי מדד המחירים לצרכן מראה כי קצב שינוי המחירים של כל הסעיפים (מלבד פירות טריים) מאט בתגובה לעלייה של ריבית בנק ישראל, אולם עוצמת התגובה המיידית אינה זהה. בתגובה להעלאה של אחוז אחד בריבית צפויים מחירי הדיור (שכר דירה) לרדת לאחר כשנה בכאחוז, וכך גם מחירי האנרגיה, ואילו מחירי המזון וההלבשה וההנעלה צפויים לרדת רק בכמחצית האחוז. המדד כולו צפוי להתמתן בכ-0.9% לאחר שנה.
לפיכך, בתגובה לפיחות (בלתי צפוי) בשער החליפין של השקל מול הדולר נרשמת האצה בקצב עליית המחירים, אולם גם כאן התגובה המיידית של מחירי הסעיפים השונים אינה זהה בעוצמתה. בתגובה לפיחות של אחוז אחד, צפויים מחירי הדיור לעלות בטווח הקצר ב-0.1%. תגובה דומה צפויה בסעיפי אחזקת הדירה, הדיור וריהוט וציוד לבית. באחזקת הדירה נכלל חשמל המושפע ישירות משינויים בשער החליפין וסעיף הריהוט והציוד לבית כולל בתוכו מוצרים מיובאים שמחירם תלוי בשער החליפין.
במחלקת המחקר מוסיפים התגובה של סעיף הדיור - כ-0.1%, נמוכה במידה משמעותית מזו שנאמדה בעשור הקודם והיתה כ-0.7%. תגובתו של סעיף הדיור מבטאת את הקשר ההיסטורי שהיה בין שער החליפין ומחירי השכירות עד סוף 2007, כתוצאה מהנוהג שהיה לנקוב את חוזי השכירות בדולרים. כתוצאה מכך, כל שינוי בשער החליפין היה מתבטא באופן מיידי במחירי השכירות ולכן בסעיף הדיור במדד. בשנים האחרונות הלך וניתק הקשר הזה וכיום רק כ-5% מחוזי השכירות נקובים בדולרים. בהתאם, השפעת שער החליפין על מחירי הדיור נחלשה מאוד בשנים האחרונות.
- 1.להעלות את הריבית ל100%, רוצה לשכור בחינם :) (ל"ת)צד 21/11/2011 14:08הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
