מה הקטע עם מפלצות ואיך זה שייך לקוטג'? מפלצות המאה ה-21
אין אחד שלא קרא ספר או ראה סרט שבו מופיעה מפלצת. החל ממובי-דיק ועד לנוסע השמיני. למפלצות יש חשיבות גדולה בסיפורים. דבר ראשון הן מעלות את הסיכונים, הן יוצרות ריגושים, דרמה וקונפליקט. הן מעיפות/טורפות גיבורים אבל בעשותן כך הן נותנות לגיבור יריב שאפשר להתעמת איתו ומציבות אותו בצד של הטובים. הן מאירות ומדגישות את היתרונות של האיש שנבחר להיות הגיבור או במילים אחרות, קצת חושך ידגיש טוב יותר את הצד המואר של החדר.
היתרון הגדול כמובן, אם אני מסתכל על זה מהצד שלי - אין כמו מפלצת טובה כדי לאחד את כל הקהילה נגדה. אין זה משנה כמה הקהילה הייתה מיואשת, מפולגת או עצלנית עד הופעת המפלצת, עצם הנוכחות החדשה מביאה את האחדות הקהילתית למיטב. במלחמתם במפלצת נלחמים הגיבורים לא רק עבור עצמם וחייהם באופן אישי אלא הם הופכים להיות ה - champions של הקהילה כולה.
בתרבות, הספרות והקולנוע של ימינו מאופיינות המפלצות בכמה דרכים: החל ממפלצות אמיתיות (כרישים, קינג קונג) למפלצות וירטואליות כמו תאגידי ענק ועד לאנשים מסוימים (חמותך?).
אחד הנרטיבים הנפוצים במקרים אלה הוא מאבקו של הגיבור לתקשר וליחצן את האיום לקהילה ולגרום לה לקחת אותו ברצינות, על מנת שיוכלו להגיב ולהביס את המפלצת. יש דוגמאות רבות למותגים שהיו ברורים מאוד ברצונם ליצור מפלצות על מנת להילחם בהן. אניטה רודיק, מייסדת the body shop תיארה את תעשיית היופי כ"מפלצת המוכרת חלומות בלתי ניתנים להשגה, משקרת, מרמה ומנצלת נשים". אפשר לראות איך 'דאב' מנצלת בשנים האחרונות את התובנה הזו כחומר בעירה לאסטרטגיה החדשה והחתרנית שלה.
בדרכים רבות השכיל גם ריצ'רד ברנסון, המייסד והבעלים של וירג'ין, לשכנע ציבור לקוחות גדול שהאויבים העסקיים והאישיים שלו כמו 'בריטיש ארווייז', הם למעשה מפלצות שעושות הכל כנגד האינטרס הציבורי והוא, סר ברנסון למעשה מתפקד כגיבור שלנו שנלחם בהם לטובתינו. כיום, טענה זו שלו כבר עובדת פחות אבל היא בהחלט החזיקה מים ב-15 השנים הראשונות לקיום וירג'ין.
הדבר שהופך את האסטרטגיה הזו להרבה יותר מעניינת ועוצמתית עבור מותגים שרוצים להגדיר את עצמם באופן שונה אל מול התחרות בקטגוריה שלהם (challenger brands) היא היכולת שיש לנו היום לשנע ולשכנע את הקהילות כנגד המפלצת הנבחרת. לדוגמה, חפשו את חברת חומרי הניקוי הידידותיים לסביבה Method שיצרה בשנה שעברה בארה"ב מפלצת בשםToxicity . חברת Method יצאה לערים נבחרות בארה"ב, הקימהpop up stores והזמינה אנשים לנטרל את השפעת הרעלים על חייהם - להביא את כל חומרי הניקוי הרעילים שלהם ולהחליף אותם, חינם במוצרי הניקוי של Method הביולוגיים והניתנים למחזור. אנשים באו, החליפו את חומרי הניקוי שלהם ו- Method דאגה לפנות לחברת פינוי הרעלים והחומרים המסוכנים המקומית שתבוא ותיקח את כל חומרי הניקוי הרעילים ותיפטר מהם באותו אופן שנפטרים היום מרעלים.
כמובן שכל המהלך הזה דווח באתר של Method ובכל זרועות הרשת שלה כך שכל הקהילה המקומית התגייסה והתחברה אליו. אבל, יצירת הרגש החזקה ביותר נוצרה כלפי המהלך והמותג היוזם אותו רק כאשר המדינה שבה בוצע המהלך, סירבה לבוא ולפנות את המוצרים הרעילים בנימוק שהם מסוכנים מדי (האם יש צורך לציין שמדובר בחומרי ניקוי של מותגים אחרים שניתן לקנות בכל סופרמרקט?).
בעולם המקושר שלנו להיום, גם צרכנים יכולים ליצור מפלצות. כל השיחות ברשת בין צרכנים לצרכנים יכולות לייצר מפלצות במהירות האור. בעבר, יצירת מפלצת היה עניין של 'בישול איטי' מנקודת מבט צרכנית אקטיבית. היה צריך לעניין את העיתונות ולחזר אחרי עיתונאים ושדרני טלוויזיה ובעיקר להזיז למייקל מור או לאילנה דיין שלנו, אבל זה היה בעיקר מונולוג של צרכן פגוע שביקש שצרכנים אחרים יחזרו עליו אצל חבריהם, אם הם יזכרו על מה מדובר בכלל.
היום הסיפור הוא שונה. לכל אחד עם מחשב ויכולת יצירת משפט ועיצוב מינימאלי יש את הכלים ליצור תוכן מקצועי למראה שיכול להתחרות ביצירה של סטודיו לעיצוב לפני 20 שנה והכול ללא עלות.
והשאלה שלי: מי המותג הנועז שייקח על עצמו להשאיר את תנובה לעד בתפקיד המפלצת חסרת הפנים שלנו ולהשתמש ברגשות שלנו כלפיה, כדי לבנות את עצמו כגיבור של כולנו?
עופר גולן (השני) הוא שותף ומנהל קריאייטיב ב'ערמוני גולן' Bates
- 2.ציפית פות 30/06/2011 14:50הגב לתגובה זוכי אבא של במבה יש רק 1
- 1.די לקשקש על הקוטג'... מאוס ומשעמם (ל"ת)נימאס מהקוטג' 28/06/2011 22:02הגב לתגובה זו
- אבא של עדו 29/06/2011 11:25הגב לתגובה זומאז שהייתי ילד אהבתי מפלצות. וכמו שעופר אומר כאן - הכל בראש. ברצותנו נעלה מפלצות וברצותנו נמוטטן! אחלה פוסט! ולמגיב מס' 1 - אם היית קורא שלוש שורות ולא רק את הכותרת, היית מבין שאין כאן מילה על קוטג'...
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
