מיחזור וחוק הפיקדון: מיליארדים על חשבון הצרכן, דרוש שינוי

אבי וינטר |

אתמול, עבר התיקון לחוק הפיקדון בקריאה שניה ושלישית בכנסת. תיקון זה עבר לאחר שבשבועות האחרונים התקיים דיון ציבורי וממשלתי בנושא חוק הפיקדון והרצון לשנותו.

נזכיר כי, חוק הפיקדון עבר בכנסת בשנת 1999 וקבע כי כל מיכל משקה (מפלסטיק, זכוכית ומתכת, למעט מוצרי חלב) שקיבולתו בין 100 מ"ל ל- 1.5 ליטר (לא כולל) מחויב בפיקדון בסכום של 25 אג'. בעקבות דרישתו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לצימצום חוק הפיקדון, יעד המיחזור יפחת מ-85% ל-77% ובמקביל יגדל סכום הפיקדון ל-30 אג' למיכל.

היום משלם הצרכן את סכום הפיקדון בזמן הקנייה ורשאי לבקשו בחזרה כאשר הוא מחזיר את המיכל הריק בסיום השימוש. מרכול ששיטחו עולה על 28 מ"ר חייב לקבל את מיכל המשקה מידי הצרכן ולשלם לו את דמי הפיקדון.

החוק חל על כ- 550 מיליון מכלי משקה המשווקים בארץ בשנה המהווים כ- 50% בלבד מסך מכלי המשקה. למרות שהסיכויים להחלת החוק על כל מיכלי המשקה הולכים ופוחתים במידה והחוק אכן יתוקן ויוחל על כל מכלי המשקה, יטפל החוק בכמיליארד מכלים.

אחרי שש שנים בהם החוק מיושם הלכה למעשה קשה מאוד לדעת מה האחוז המדויק של החזרי הפיקדון המגיע לאותם צרכנים אשר שילמו במיטב כספם את דמי הפיקדון . נשאלת השאלה מדוע מיליוני השקלים שהאזרחים משלמים פיקדון הוא למעשה גזרת מס? קשה למצוא כיום סועד במסעדה או מתארח בבית קפה שנוטל עימו את הבקבוק שממנו שתה על מנת לקבל חזרה את דמי הפיקדון .

האם הפיקדון מוחזר לחלק נכבד מהאזרחים ששילמו אותו? קרוב לודאי שהתשובה הינה שלילית, ניתן להעריך כי רוב רובם של הצרכנים המשלמים את הפיקדון על מיכלי המשקה לא יקבלו את כספם בחזרה.

לפי דעתי, הדיון היום אינו צריך לעסוק בצמצום החוק או הרחבתו, אלא ביישומו של החוק הקודם. הסיבה העיקרית לכך שבפועל החוק אינו מיושם במלואו היום הינה העובדה שבארץ מותקנות 100 מכונות מיחזור בלבד. גם אם לצרכן יש את הרצון לקבל את כספו בחזרה, כפי שמגיע לו על פי חוק, אין לו את היכולת לעשות זאת בדרך קלה ונגישה.

מספר המכונות הזמינות בארץ לכל תושב הינו הקטן ביותר מכל המדינות המערביות, לדוגמא בישראל מותקנת מכונה אחת לכל 70,000 תושבים בנורבגיה ובשבדיה מכונה עבור כל כ-1500 תושבים.

על מנת שהצרכן הישראלי יפסיק לשלם את הפיקדון כמס שנגזר עליו ויקבל חזרה את הפיקדון יש כורח להגדיל את מספר המכונות המותקנות ברחבי הארץ ובאופן ניכר.

לסיכום, גם במידה והשר לאיכות הסביבה יצמצם את החוק אך ידאג לאכיפתו באופן מלא - ירוויח הצרכן במידה ניכרת, שכן כמות המכונות תגדל פי ארבע ותהיה זמינה לצרכנים שיוכלו לקבל את כספם בחזרה כחוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.