מריל לינץ' בהמלצה נוספת על מניות התקשורת: "תשואות הדיבידנד הופכות ההשקעה לכדאית"

עד סוף השנה צפויות לחלק חברות הסקטור עוד 6.8 מיליארד שקל בדיבידנדים - נתון המשקף תשואת דיבידנד ממוצעת לסקטור של 15.2%
איתי זהוראי |

מניות סקטור הטלקום משכו בתקופה האחרונה תשומת לב מיוחדת וזאת לאור חלוקות דיבידנדים מאסיביות שביצעו, אשר משכו משקיעים רבים והעלו את הביקושים למניות מבית ומחוץ. בבית ההשקעות מריל לינץ' בנק אוף אמריקה הכינו היום סקירה בנושא מניות התקשורת ובחנו את תמחורן לאור כמות הדיבידנדים שצפויות החברות לחלק במהלך השנים הבאות.

בסקירה מציינים האנליסטים חיים ישראל וסטפן פטיפר את מניית פרטנר כמנייה המתגמלת ביותר מבין מניות הסקטור והמשתלמת לאור יחס תשואת הדיבידנד לשווי שוק. בנוסף מציינים האנילסטים כי בבחינה כוללת צפוי סקטור הטלקום להניב תשואות דיבידנדים הגבוהות משמעותית מהתשואה חסרת הסיכון שנותן היום השוק.

לגבי פרטנר נטען כי החברה מחלקת דיבידנדים בצורה עקבית ורצופה ותזרים הדיבידנדים הצפוי שלה בחמש השנים הבאות מכסה 54% משוויה. בנוסף צפויה פרטנר להניב תשואת דיבידנד נוספת של 21% שתסתכם בתשואה של 35% במהלך השנה הקרובה. בהתאם לכך מעדכנים ישראל ופטיפר את המלצתם לחברה וקובעים המלצת קנייה למנייה.

גם בזק צפויה להניב תשואת דיבידנד יפה למשקיעים כאשר תזרים הדיבידנדים הצפוי של החברה בחמש השנים הקרובות נאמד בכ-48% משווי השוק שלה, כשסלקום שלא צפויה לחלק דיבידנד חד פעמי השנה עומדת על שיעור של 42%.

נתון מעניין נוסף שעולה מהסקירה מדגיש את הפער ההולך וגדל בין תשואות הדיבידנדים שמניבות החברות בסקטור לבין התשואה חסרת הסיכון - שעומד על פער חסר תקדים. סך הכל מחודש ספטמבר שעבר חילקו חברות התקשורת דיבידנדים בהיקף של 1.6 מיליארד שקל, כאשר עד סוף השנה צפויות לחלק עוד 6.8 מיליארד שקל בדיבידנדים - נתון המשקף תשואת דיבידנד ממוצעת לסקטור של 15.2%.

כאמור שם המשחק היום הם המרווחים הגבוהים שנפערו בין תשואות הדיבידנדים לבין התשואות חסרות הסיכון. בשנה הקרובה על פי תחזית האנליסטים צפוי הפער לעלות לשיעור של 11% הגבוה משמעותית בהשוואה לפער באירופה ובשווקים המתעוררים, העומד על 3% בלבד.

"בישראל לא רק שתשואת הדיבידנדים עומדת בשיא של כל הזמנים, גם הפער בין זו לבין התשואה חסרת הסיכון נאמד ביותר מפי 3 - מה שמצביע על הכדאיות בהשקעה במניות הסקטור", כך על פי הסקירה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.