גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   

המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

• רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
• העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור. 

גם לגבי הצמדה וריבית - יכול להיות שתהיה הקלה. בעבר היתה הקלה. בינתיים צריך לקחת בחשבון שיש הצמדה וריבית, וזה נע בין 5.5%% ל-8% בעשור האחרון. זה מצטבר והופך למשמעותי מאוד אם זו חברות מלפני שנים. 

בנוסף, הפעם הודגש כי ניתן להגיש בקשה גם בלי ליווי מקצועי, מה שעשוי להחליש את מעמד רואי החשבון ויועצי המס, אבל גם עלול להותיר נישומים לבד מול הרשות. לכך מצטרפת מגבלה נוספת – הוצאות שכר טרחת המייצג יוכרו לצורכי מס רק בחלקן, מה שיכול להקטין עוד יותר את התמריץ לפעול.

• כתב אישום נגד איש הקש של אורן קובי - הונאה של 2.3 מיליון שקל
• הטבת מס ומחיר כבד: כך המדינה קנתה הגירה לפריפריה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• האקדמאים מתקשים למצוא עבודה בעוד התעשייה מתקשה למצוא עובדים

מצד אחד, יש כאן כלי שמבטיח למדינה הכנסות ניכרות ולנישומים שקט נפשי מול החוק. מצד שני, התנאים החדשים - היעדר אנונימיות, היעדר הקלות בקנסות והריבית, עשויים להפוך את ההליך לפחות אטרקטיבי.

קריפטו ונכסים דיגיטליים

מה המשמעות של המהלך הנוכחי?

ראשית, אם נבחן את השאלה מזווית כלכלית נראה שהגילוי מרצון הוא לא מהלך מנותק אלא חלק ממערך שלם של צעדים שרשות המסים מקדמת בשנים האחרונות כדי להגדיל את ההכנסות למדינה. לצד הנוהל הנוכחי אפשר להזכיר את מס הרווחים הכלואים, שהכניס מיליארדים בשעתו, מבצעי ביקורת מע"מ נרחבים שגבו כספים שלא דווחו, וגם אכיפה מוגברת בתחומי נדל"ן ושכירות. 

כל אלו משדרים מדיניות די עקבית שאומרת כי המדינה נמצאת תחת לחץ תקציבי כבד. מלחמה יקרה, גירעון הולך וגדל והתחייבויות פוליטיות. ולכן רשות המסים פועלת באגרסיביות כדי להחזיר כמה שיותר כספים לקופה הציבורית. הערכות לא רשמיות מדברות על כך שגם הנוהל החדש עשוי להחזיר מיליארדים רבים, סכום קריטי דווקא כעת כשהוצאות הביטחון והשיקום הולכות ותופחות.

מסורבל מדי? נראה שכן

הנוהל החדש מעורר גם שאלות פרקטיות של איך זה ייראה בפועל - מבחינה יישומית, יש לא מעט גורמים אשר טוענים כי ההליך הנוכחי עלול להיות מסורבל מדי: ביטול האפשרות להגשה אנונימית, הצורך במילוי טפסים רבים והיעדר ודאות בנוגע לגובה הקנסות והריביות. כל אלו עלולים לגרום לחלק מהנישומים פשוט לוותר על ההליך. אם אכן שיעור ההיענות יהיה נמוך, המשמעות היא שהתועלת למדינה תצטמצם באופן משמעותי ותעלה שאלה אמיתית לגבי מידת האפקטיביות של המהלך. שגם ככה נראה לא מזהיר כרגע.

מבחינה מקצועית, עצם האפשרות להגיש בקשה ללא ליווי של רואי חשבון או יועצי מס יוצרת דילמה נוספת. מצד אחד, זה הופך את הנוהל לנגיש יותר עבור הציבור הרחב ומפחית עלויות. מצד שני, נישומים שאינם בקיאים בפרטים עשויים למצוא את עצמם חותמים על התחייבויות שהם לא מבינים עד הסוף. מה שעלול להוביל בהמשך לעררים, מחלוקות משפטיות ואפילו תביעות נגד הרשות.