רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי. 

הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים. 

תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.

איך זה יתבצע?

הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית. 

• רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
• העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מדגישה כי בקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה לא בהליך אזרחי ולא בהליך פלילי. עם זאת, המידע יוכל לשמש את הרשות אם הגיע אליה "בדרך אחרת", וכן במקרים בהם הפנייה לא נעשתה בתום-לב או אם הוסתר מידע מהותי.ברשות מזכירים כי נהלים דומים הופעלו בעבר בשנים 2011–2019, ובמהלכם הוסדרו כ־9,000 תיקים ונגבו כתוצאה מהם כ־5 מיליארד שקל. לדבריהם, הנוהל נועד לאפשר לנישומים להסדיר את מעמדם, להפחית חשיפות פליליות ואזרחיות, ולהגדיל את גביית המס למדינה - בין אם מדובר בהכנסות משכר דירה, חשבונות בחו"ל או רווחים מנכסים דיגיטליים.

> הנחיות לגילוי מרצון - מידע מלא ( קובץ) מרשות המסים

• 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
• עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

ומה קרה בעבר?

לנוהל החדש יש גם הקשר היסטורי ברור: נהלי גילוי מרצון הופעלו בישראל במספר תקופות קודמות - בשנים 2011-2012, 2014-2016, ו־2017-2019 - ובמהלכם הוסדרו כ-9 אלף תיקים ונגבו כ-5 מיליארד שקל לטובת קופת המדינה. 

המשמעות היא שמדובר בכלי שהוכיח את עצמו כיעיל בהחזרת כספים למשק, וכעת עולה השאלה האם רשות המסים מצפה גם הפעם להיענות דומה, ואולי אף גבוהה יותר, בעיקר לנוכח הכללת נכסים דיגיטליים בנוהל.

תחום שצבר תאוצה רבה בשנים האחרונות וטרם זכה למסגרת ברורה. מהבחינה הכלכלית, מי שצפוי להרוויח מהנוהל הם בראש ובראשונה יחידים שהחזיקו חשבונות בנק או השקעות בחו"ל ולא דיווחו עליהם במלואם. גם משכירי דירות, ובמיוחד בעלי מספר דירות או כאלה שהפיקו הכנסות שוטפות ללא דיווח, יכולים לנצל את ההזדמנות ולהסדיר את חבות המס. 

קבוצה נוספת היא מחזיקי נכסים דיגיטליים - מטבעות קריפטוגרפיים ונכסים מבוזרים אחרים - שהתקשו בעבר להסדיר את חבות המס בשל חוסר וודאות רגולטורית. מבחינת המדינה עצמה, הנוהל מספק הזדמנות ממשית להרחיב את גביית המס דווקא בתקופה שבה יש צורך בהכנסות תקציביות גבוהות עקב עלויות המלחמה והשיקום.

הזווית המשפטית-פלילית מוסיפה נדבך משמעותי נוסף. המשמעות של הנוהל היא שכל מי שיפעל כעת בתום-לב ויעמוד בתנאים יקבל חסינות מהליך פלילי. כלומר, לא ייחקר ולא יועמד לדין בגין עבירות מס שביצע בעבר. 

עם זאת, החסינות אינה מוחלטת: אם יתברר שהדיווח אינו מלא, או שהפונה הסתיר מידע מהותי, רשות המסים שומרת לעצמה את הזכות לפעול נגדו.

על ההיענות הגבוהה של הנישומים בפעם האחרונה

בפעם הקודמת שנוהל הגילוי מרצון הופעל: בשנים 2017-2019: נרשמה היענות גבוהה מצד נישומים, והדבר נבע מכמה מאפיינים מרכזיים. אחד מהם היה המסלול האנונימי: בתחילת הדרך ניתן היה להגיש בקשה מבלי לחשוף את פרטי הפונה, ולקבל חוות דעת מקדמית האם ההליך יאושר.

רק לאחר מכן, אם הפונה בחר להתקדם, היה עליו לחשוף את זהותו. מנגנון זה יצר תחושת ביטחון והעלה את שיעור הפניות, אולם בהמשך בוטל, כדי לחזק את אמון הציבור בהליך. בנוגע להיקפים - רוב הפניות הגיעו מיחידים שהחזיקו חשבונות בנק בחו"ל או השקעות מעבר לים שלא דווחו, והלחץ להסדיר אותן נבע בין היתר מיישום הסכמי חילופי מידע בינלאומיים.

המשמעות הייתה שהסיכוי של נישום להיתפס גדל משמעותית, מה שהמריץ רבים להצטרף לנוהל. קבוצת פונים בולטת נוספת היו יורשים - כאלה שקיבלו בחלקם נכסים או חשבונות בנק בחו"ל בירושה, מבלי שהוסדר נושא המס לאורך השנים. לא תמיד היה מדובר במעלימי מס "קלאסיים", אלא לעיתים באנשים שמצאו עצמם מחזיקים נכסים מחוץ לישראל מבלי להבין את היקף החבות שלהם.

נוהל ״גילוי מרצון״ של רשות המסים - מה זה? למי זה מיועד? ואיך בפועל להגיש בקשה - שאלות ותשובות

מהו נוהל הגילוי מרצון ומה המשמעות שלו למי שמבקש להצטרף?

נוהל הגילוי מרצון נועד לאפשר לנישומים "לנקות שולחן" מול רשות המסים - לדווח מיוזמתם על הכנסות ונכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את חוב המס ולהימנע מהעמדה לדין פלילי בגין עבירות מס שבוצעו עד למועד הפנייה. הרעיון פשוט: מי שיבוא מרצונו, יוכל להסדיר את מעמדו מבלי לשאת בסיכון פלילי. הפנייה מתבצעת באמצעות טופס מקוון שיועלה בימים הקרובים לאתר רשות המסים, וללא צורך בהגעה פיזית למשרדים.

עד מתי הנוהל בתוקף ועל אילו תחומים הוא חל?

הנוהל יכנס לתוקף היום (ה-25 לאוגוסט)  וצפוי להימשך עד 31 לאוגוסט 2026. הוא חל על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. כל נישום, יחיד או חברה, יכול להגיש בקשה אבל בתנאי שמדובר בפנייה בתום־לב, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו חקירה או בדיקה ברשות המסים.

איך מוגשות הבקשות ואילו מסלולים מוצעים?

את הבקשות יש להגיש באופן מקוון בלבד, והם יטופלו באחד משני מסלולים עיקריים:

המסלול הרגיל: בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי.

המסלול "הירוק": מסלול מקוצר, שמיועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית, ללא צורך בהליך ארוך מול פקיד השומה.

מי יכול ליהנות מהמסלול "הירוק" ומהם תנאי הסף?

בין המקרים שניתן להסדיר במסלול המקוצר:

הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה.

חשבונות פיננסיים בחו"ל עם יתרה שלא עלתה על 4 מיליון שקל ל־31 בדצמבר 2014, ובלי הפקדות חדשות מאז.

הכנסות מנכסים דיגיטליים (כגון מטבעות קריפטוגרפיים) בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר סך הנכסים הדיגיטליים ל־31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

מה קורה אם הבקשה נדחית או אם יתברר שהדיווח לא היה מלא?

לפי רשות המסים, בקשה שנדחתה לא תשמש נגד הפונה, לא בהליך אזרחי ולא בהליך פלילי. עם זאת, אם יתברר שהפנייה לא נעשתה בתום־לב או שמידע מהותי הוסתר, הרשות שומרת לעצמה את הזכות להשתמש במידע ולפעול נגד הפונה. בנוסף, מידע שיגיע לרשות "בדרך אחרת" יוכל לשמש כראיה גם אם נמסר במקביל במסגרת בקשה לגילוי מרצון.

מה הניסיון הקודם מלמד על היקף ההיענות?

נהלים דומים פעלו בישראל בשנים 2011–2012, 2014–2016 ו־2017–2019. במהלך תקופות אלה הוסדרו כ־9,000 תיקים ונגבו כ־5 מיליארד שקל לטובת קופת המדינה. גורמים בתחום מעריכים כי גם הפעם צפויה היענות משמעותית, בין היתר משום שהנוהל כולל לראשונה במפורש נכסים דיגיטליים – תחום שצבר תאוצה בשנים האחרונות וטרם זכה למסגרת רגולטורית ברורה.

למה הנוהל הזה חשוב במיוחד עכשיו?

מבחינת נישומים, זו הזדמנות להסדיר הכנסות לא מדווחות ולהסיר סיכון פלילי ואזרחי – בין אם מדובר בהכנסות משכר דירה, בחשבונות בחו"ל או בהחזקות בקריפטו. מבחינת המדינה, מדובר בכלי להרחבת גביית המס, דווקא בתקופה בה נדרשות הכנסות תקציביות גבוהות עקב הוצאות ביטחוניות ושיקום כלכלי.

איך בפועל מתחילים בתהליך - שלב אחר שלב?

איסוף מידע: יש לאתר ולאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים להכנסות או לנכסים שלא דווחו כמו חשבונות בנק, חוזי שכירות, דוחות השקעות בחו"ל, פירוט החזקות דיגיטליות, העברות כספים ועוד.

בחינת זכאות למסלול: לבדוק האם המקרה מתאים למסלול הרגיל או למסלול "הירוק". במקרים מורכבים או בעלי היקפים גדולים מומלץ לפנות לליווי מקצועי.

הגשת טופס מקוון: למלא את הטופס שיפורסם בימים הקרובים באתר רשות המסים, לצרף מסמכים תומכים ולהגיש באופן מקוון בלבד.

קבלת מענה מהרשות: במסלול "ירוק" לרוב מתקבלת תשובה מהירה והחיוב משולם. במסלול הרגיל, יתקיים משא ומתן מול פקיד השומה עד לחתימה על שומה סופית.

תשלום המס: לאחר ההסכמה עם הרשות תשלום מלוא המס, כולל ריבית והצמדה, בהתאם לחוק.

קבלת חסינות: עם השלמת ההליך (בתום־לב), הפונה מקבל חסינות פלילית מלאה ביחס לעבירות המס שהוסדרו.

האם נדרש ייעוץ מקצועי או אפשר להגיש לבד?

באופן עקרוני ניתן להגיש לבד, בעיקר במסלול "הירוק" שנועד למקרים פשוטים ובהיקפים קטנים. יחד עם זאת, במקרים מורכבים – כמו החזקות משמעותיות בחו"ל, נאמנויות, חשבונות עם פעילות רבה או נכסים דיגיטליים בהיקפים גבוהים – מומלץ מאוד להיעזר ברואה חשבון או עורך דין המתמחים במיסוי. טעויות או חוסר גילוי מלא עלולים לגרום לפסילת הבקשה ולחשיפה פלילית.

האם הנוהל חל גם על חברות, או רק על יחידים?

הנוהל פתוח גם לחברות, לא רק ליחידים. חברות יכולות לנצל את ההליך להסדרת חבות מס שלא דווחה – לרבות הכנסות עסקיות מחו"ל, תמלוגים, נכסים דיגיטליים או פעילות עסקית מקומית שלא דווחה במלואה. עבור חברות מדובר לעיתים במהלך אסטרטגי, שמאפשר להכשיר כספים לצורך השקעות עתידיות או חלוקת דיבידנדים.

מה ההבדל בין הנוהל החדש לבין הנהלים הקודמים?

הגשה מקוונת בלבד: בעבר ניתן היה להגיש ידנית, הפעם הכול דיגיטלי.

אין מסלול אנונימי: בשונה מ־2014–2016, לא ניתן להגיש באופן אנונימי ולקבל חוות דעת מקדימה.

נכסים דיגיטליים בפנים: לראשונה הוגדרו תקרות ייעודיות לנכסים דיגיטליים.

דגש על תום־לב: הרשות מצהירה כי תבחן היטב פניות "בעייתיות" ולא תהסס לפסול בקשות שנראות כמו ניסיון לעקוף את החוק.

מה יקרה אם לא מצטרפים לנוהל ומתגלה אי-דיווח בעתיד?

מי שלא ינצל את ההזדמנות ומתגלה לגביו אי־דיווח, יכול לעמוד בפני חקירה פלילית, כתב אישום וקנסות כבדים. בנוסף, בשל שיתופי פעולה בינלאומיים להעברת מידע פיננסי (CRS – Common Reporting Standard), הסיכוי להיחשף גבוה מתמיד. בניגוד לעבר, "להישאר מתחת לרדאר" הפך כמעט בלתי אפשרי.

האם התשלום במסגרת הנוהל כולל קנסות ועיצומים?

במסגרת הנוהל נגבה מלוא המס בתוספת ריבית והצמדה כחוק, אך לרוב לא מוטלים קנסות פליליים או עיצומים נוספים. כלומר, הפונה משלם את חוב המס כפי שהיה משולם אילו דווח בזמן, ובתמורה נמנע מהליכים פליליים או קנסות עונשיים.

איך המדינה מסתכלת על ההליך הזה - וזו חנינה לעבריינים?

רשות המסים מדגישה שמדובר בהליך שמשרת אינטרס ציבורי מובהק: הוא מחזיר לקופת המדינה כספים שהיו אובדים, ומאפשר להרחיב את בסיס המס לטווח הארוך. במקביל, הוא מעביר מסר ברור: מי שמנצל את ההזדמנות – יוכל להסדיר את ענייניו; מי שימשיך להסתיר – עלול לשלם מחיר כבד. כך, מבחינת המדינה, זו לא "חנינה", אלא כלי להגברת הציות והאכיפה.

האם אפשר לכלול במסגרת הנוהל גם חובות מס מהעבר שכבר נבדקו?

לא. אחד התנאים המרכזיים הוא שלא מתנהלת חקירה או בדיקה בעניינו של המבקש במועד הפנייה. אם נושא מסוים כבר נבדק או נמצא בבירור ברשות המסים – הוא אינו יכול להיות מוסדר באמצעות הנוהל.