יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאליוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאל

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים

החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה

מנדי הניג | (1)
נושאים בכתבה רפאל

רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.

במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.

יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.

ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.

לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

לולב ספייס ביססה לעצמה שם עולמי כשותפה בפרויקטי חלל, ביניהם משימת בראשית 2 של SpaceIL, שם היא תספק מערכות ראייה חכמות לנחתות הירח. שילוב כזה בין טכנולוגיות חלל מתקדמות לבין פתרונות הגנה מפני רחפנים הופך את החברה לשחקנית ייחודית, שיכולה לספק גם  תחומים צבאיים וגם אזרחיים ולהביא ערך מוסף של חדשנות למיזמים ביטחוניים גדולים.

שיתוף הפעולה משתלב עם האסטרטגיה של רפאל, של חיבור לחברות סטארט-אפ ישראליות במטרה לייצר "רשת חדשנות" מקומית. ככה רפאל יכולה להאיץ פיתוחים חדשים, להפחית חסמי כניסה ולשלב פתרונות בשדה הקרב תוך זמן קצר ולתת מענה למפת האיומים המשתנה באזור.

קיראו עוד ב"בארץ"


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 18/08/2025 13:50
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד . האם אתם מחפשים עובדים במקרה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

איך הצליחו ברשות המסים להכניס 20 מיליארד שקל בשנה ולהציל את הקופה?

מה זה חשבונית פיקטיבית, איך הצליחו ברשות המסים לעלות על חשבוניות פיקטיביות ומה צפוי בהמשך?

מנדי הניג |

מלחמה של שנתיים כמעט ולא מורגשת בגירעון של המדינה. יש הורדות דירוג, הציבור מרגיש את העול הכלכלי, הכלכלה פחות צומחת, ועדיין מבחינת הגירעון - הוא נמוך (להרחבה: הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% מהתוצר באוגוסט). איך מסבירים את "הקסם" הזה? הכנסות גדולות ממסים. אבל, מסים הולכים יחד עם הכנסות - ההכנסות והרווחים של העסקים והציבור בירידה במקרה הרע, קיפאון במקרה הטוב - זה לא אמור להגדיל מסים. 

הגידול במסים נובע מפעולות אסטרטגיות ויזומות של רשות המסים בניהולי של שי אהרונוביץ , לצד חקיקה שהגדילה את בסיס המס. החוק על מיסוי רווחים כלואים הוביל לכך שהרווחים חולקו או יחולקו והגדיל את המס על הדיבידנדים. הקפאת מדרגות המס הגדילה את המש השוטף על השכר. היוזמות להגברת בדיקות תשלומי המס והמע"מ, מניבות הכנסות משמעותיות, ונראה שחוד החנית של פעילות רשות המסים היא הפעילות נגד ההון השחור.

הון שחור בהיקף של מאות מיליארדים מסתובב במשק מדי שנה, ופעולה אחת חשובה חיסלה חלק ממנו - פרויקט חשבונית ישראל שקיבל כתף קרה מאוד מרואי החשבון, יועצי המס והשוק כולו, מתברר כחבל הצלה לתקציב השנתי. המתנגדים חששו גם לפרנסה שלהם - הפרויקט מדבר על דיגיטציה מלאה כזו שתקביל חשבונית שמוציא א'  עם קבלת חשבונית שמדווח עליה ב'. ככה אי אפשר לזייף, או נכון יותר - קשה יותר לזייף. ככה עולים על חשבוניות פיקטיביות. 

חשבונית פיקטיבית היא חשבונית של עסק בכאילו או של עסק אמיתי שנוצר רק כדי לייצר חשבוניות. בדרך הזו מייצרים הוצאות ל"מזמין החשבונית". דמיינו שיש לכם עסק עם הכנסות חודשיות נטו של 300 אלף והוצאות של 100 אלף שקל. יש לכם רווח של 200 אלף שקל. אתם צריכים לשלם על זה מס של 23% - כלומר 46 אלף שקל. אם תקנו חשבונית פיקטיבית של 200 אלף שקל - אתם במצב שאין לכם רווח ואין מס.  יתרה מכך, אתם מקבלים את מע"מ התשומות - 36 אלף שקל (18% על 200 אלף שקל). כלומר חשבונית של 200 אלף שקל הניבה לכם 72 אלף שקל.

המשתמשים בחשבוניות הפיקטיביות היו ארגוני פשע, גופים מפוקפקים וחברות ועסקים אמיתיים שרימו את רשויות המס, ושכך הצליחו לגנוב מהמדינה עשרות מיליארדי שקלים. החשבוניות הפיקטיביות הגיעו לחפי ההערכות ל-100 מיליארד שקל בשנה. לא בכל מצב הזדכו על המס באופן מלא, אבל גם בהערכה שמרנית מדובר על רווח למשתמשים של מעל 30 מיליארד שקל.     

בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

חצי מהישראלים לא יודעים לחשב ריבית ולא יודעים מה זו אינפלציה

הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2024 התמקד באוריינות פיננסית - רק מחצית מהישראלים יודעים לחשב ריבית דריבית, הרבה לא מבינים את השפעת האינפלציה על ערך הכסף ונחשפים פערי ידע בין המגזרים: אקדמאיים ענו נכון כשחרדים לצד מבוגרים התקשו - מתי נבין שחוסר בהשכלה פיננסית עולה לנו בכיס?

מנדי הניג |

הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 מציג תמונה עגומה של רמת הידע הפיננסי בישראל: כמחצית מהאוכלוסייה מתקשה לחשב ריבית, רבים לא מבינים את השפעת האינפלציה על הכסף שלהם, וחלק משמעותי לא מכיר כלים בסיסיים כדי לנהל השקעות. הנתונים, שנאספו בקרב כ-6,900 ישראלים בני 20 ומעלה, ממחישים כי למרות הבנה תיאורטית מסוימת של מושגים פיננסיים, יש עדיין 'בורות' גדולה בקרב הציבור כשזה מגיע ליישום מעשי, והמחיר של חוסר השכלה פיננסית בסופו של יום יכול להיות מתורגם להפסדים משמעותיים של אלפי שקלים לכל משפחה.


ריבית ואינפלציה: מבינים את התיאוריה מתקשים לחשב

הסקר חושף כי 87% מהנשאלים מבינים את המושג הבסיסי של ריבית. הרבה הצליחו להסביר בצורה תיאורתית מה ההבדל בין הלוואה עם תשלום נוסף ללא תשלום, או במילים אחרות הם הבינו שעל כל שקל שהם מלווים הם צריכים לשלם יותר. את זה שיש "מחיר" לכסף. אבל כשביקשו מהם לחשב כמה יסתכם חיסכון של 100 שקלים אחרי שנה בריבית של 4%, רק 56% ענו נכון (104 שקלים). כן זה קצת יותר ממחצית מהנשאלים. המצב החמיר כשהשאלה התקדמה לריבית דריבית: רק 48% ידעו שבצורה כזאת של חיסכון הסכום יגדל ליותר מ-120 שקלים אחרי חמש שנים. במילים אחרות, יותר ממחצית הישראלים לא מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח של חיסכון או הלוואה. זה ידע קריטי במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה.

במאמר המוסגר זה כנראה גם מסביר את מליארדי השקלים שהישראלים משכיבים בעו"ש. כשחסרה ההבנה לכח העוצמתי של ריבית דריבית, תופעה אותה אפשר לנצל ולמנף בעיקר דרך שוק ההון, הבורות מובילה להיענות נמוכה ביותר להשקיע את הכסף ולהרוויח עליו - ולבנקים בתורם, לנצל את אותו חוסר הידע בשביל לגרוף רווחים ממרווחי ההלוואות.

גם בנושא האינפלציה התמונה בכלל לא מעודדת. 78% יודעים שאינפלציה גבוהה פירושה עליית מחירים מהירה, אבל כשהם נשאלו על ההשפעה של אינפלציה של 2% בשנה על כוח הקנייה של 1,000 שקלים, רק 60% השיבו נכון שערך הכסף יישחק. כ-40% מהציבור, אם כן, לא מבינים שהכסף ש"שוכב בצד" מאבד מערכו עם הזמן. זה אולי קושי בחשבון אבל הוא מתורגם לחוסר הבנה של מה קורה לכסף כשהוא שוכב בלי תשואה.


פערים מגדריים, גילאיים והשכלתיים

הסקר חושף פערים מובהקים בין קבוצות באוכלוסייה. גברים מפגינים ידע גבוה יותר מנשים: 66% מהגברים חישבו נכונה ריבית שנתית לעומת 46% מהנשים, ו-57% מהגברים הבינו ריבית דריבית לעומת 39% מהנשים. נשים גם נטו יותר להימנע מלהשיב על שאלות, מה שמעיד על חוסר ביטחון בידע הפיננסי שלהן.