אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר

טיסת חילוץ ראשונה נחתה בישראל: ״לא חשבתי שאחזור כל כך מהר״

טיסת חילוץ ראשונה מתוך רבות שעתידות להחזיר יותר מ-100 אלף ישראלים שנתקעו בחו״ל ערב פרוץ המערכה מול איראן נחתה בישראל – ״לא חשבתי שאחזור כל כך מהר, ועוד באמצע הלחימה, אבל ברגע שעליתי על המטוס, ידעתי – אני בדרך הביתה״

חיים בן הקון | (2)
נושאים בכתבה עם כלביא אל על

אחרי חמישה ימים של סגר אווירי והסלמה ביטחונית חסרת תקדים בין ישראל לאיראן, הבוקר נרשמה נקודת אור משמעותית: טיסת החילוץ הראשונה, שהמריאה מלרנקה שבקפריסין, נחתה בשעות הבוקר בנמל התעופה בן גוריון. בכך החל רשמית מבצע השבתם של יותר מ-100 אלף ישראלים שנקלעו למצוקה מעבר לים.


הטיסה, שהתבצעה בתיאום עם רשות התעופה האזרחית של קפריסין ובליווי אנשי ביטחון ישראליים, כללה עשרות נוסעים — חלקם משפחות עם ילדים, סטודנטים, ואנשי עסקים שנאלצו להמתין במדינות מעבר ללא מענה ברור.


מיד עם הנחיתה, עברו הנוסעים תהליך קליטה מזורז, שכלל בדיקה בטחונית בסיסית, ביקורת דרכונים מהירה ואיסוף מטען בתנאים מיוחדים. גורמים ברשות שדות התעופה מציינים כי הדגש הוא על מינימום שהות ומקסימום יעילות, תוך שמירה על בטחון הנוסעים והצוותים. לאחר מכן, הוסעו הנוסעים לרכביהם האישיים שהושארו בחניוני השדה, או הועברו באמצעות שאטלים ורכבות לערים שונות ברחבי הארץ – מתל אביב וירושלים ועד לחיפה ובאר שבע.


ברשות שדות התעופה הדגישו כי יש להימנע מהגעה לנמל התעופה לצורך קבלת פנים או איסוף, והדגישו כי גם הזמנת מוניות מהווה עומס מיותר. “המצב הביטחוני מחייב צמצום שהות והתכנסויות ככל הניתן”, נמסר.


בצד הטכני של המבצע, אי אפשר היה להתעלם מהרגעים האנושיים: משפחות שחיכו בתוך סבך של אי ודאות לשובם של יקיריהם, דמעות של הקלה, חיבוקים אינסופיים, ותיעודים מרגשים שהציפו את הרשתות החברתיות. ״לא חשבתי שאחזור כל כך מהר, ועוד באמצע הלחימה״, אמרה רוני, בת 28, ששבה מלימודים בצרפת. ״אבל ברגע שעליתי על המטוס, ידעתי – אני בדרך הביתה״.


פעימת החילוץ השניה - אחרי כוחות הבטחון


עם סגירת המרחב האווירי, נותרו מחוץ לישראל כ-120 אלף אזרחים ישראלים – תיירים, סטודנטים, אנשי עסקים, ועובדים זמניים. הממשלה פתחה במבצע רחב היקף בשיתוף משרד החוץ, משרד התחבורה, חיל האוויר ורשות שדות התעופה כדי להביאם חזרה במהירות ובבטחה. לצורך כך הופעלו חמ”לים במדינות שונות, נפתחו קווי חירום, והופעלו חברות תעופה פרטיות בשיתוף פעולה עם מדינות מארחות. על פי ההערכות, המבצע צפוי להימשך כשבועיים – תלוי בהתפתחויות הביטחוניות.


לרנקה הפכה לנקודת איסוף אסטרטגית, בשל קרבתה לישראל, יציבותה הפוליטית, והאפשרות להגיע אליה מהיבשת או ממדינות סמוכות. כבר ביומיים הראשונים של הלחימה זרמו לשם מאות ישראלים, שהגיעו בטיסות קונקשן מאירופה, ספינות מקפריסין הטורקית, ואף ברכב ממדינות הבלקן. שגרירות ישראל בניקוסיה הפכה למוקד פעילות מסביב לשעון, עם סיוע של מתנדבים מקומיים שסייעו באיתור לינות, אוכל ותחבורה. כמה טיסות חילוץ נוספות יצאו מהאי ביממה הקרובה, חלקן גם יישאו עולים חדשים ומטענים רפואיים.

קיראו עוד ב"בארץ"

לפי גורמים במשרד התחבורה, צפויות עשרות טיסות חילוץ נוספות בימים הקרובים, כאשר המוקדים המרכזיים הם אתונה, בודפשט, מילאנו, ודובאי. ישראל אף פנתה למדינות נוספות בבקשה לאפשר מעבר בטוח והקצאת מסלולים ייעודיים.


המבצע להחזרת הישראלים מחו”ל, על רקע סגירת המרחב האווירי והמתיחות מול איראן, מספק תזכורת חדה לחשיבות של מוכנות חירום ברמה הלאומית. אבל הוא גם חושף את עוצמת הערבות ההדדית והכמיהה לחזור הביתה.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קודם כל המקורבים אחכ כל השאר (ל"ת)
    אנונימי 18/06/2025 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בן 18/06/2025 09:20
    הגב לתגובה זו
    מה זה הפסטיבל הרדוד הזה של המסכנים שחולצו מיוון. כנסו לפרופורציות. יש 55 חטופים במנהרות בעזה.מירי גרב החלולה וכל ממשלת הפח לא ממש עושים מאמצים בכיוון שלהם.
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.