חתונות בזמן מיתון: כמה יעלה לכם לעשות ביטוח ביום שאחרי גן אורנים?
לפני מספר חודשים ברח לחו"ל יוחאי פלג, הבעלים של גן האירועים פריים גן אורנים, והותיר חובות של מיליוני שקלים. הנפגעים העקריים עקב פשיטת הרגל של פריים גן אורנים, היו זוגות ששילמו מקדמות עבור האירוע וזוגות שאמורים היו להתחתן ימים ספורים לאחר פשיטת הרגל.
לא מעט זוגות שילמו 100% מהחתונה ונאלצו להתחנן לחסדי מקומות אחרים שיבואו לקראתם במחירים סבירים ויש כאלו שאף לא יכלו להרשות לעצמם לשלם למקום חדש ולספקים.
בהראל חברה לביטוח, בחרו 'לקפוץ' על הטיימינג ומשיקים פוליסה מקיפה לביטוח אירועי חתונה, בארבעה מסלולי כיסוי שונים, בהתאם להיקף ההשקעה באירוע. הפוליסה מכסה סיכונים העלולים להתרחש לפני ובזמן האירוע ואם חששתם מגניבת כספי המתנות והטבעות של הזוג הנישא הביטוח יכסה גם אותם.
פוליסות מסוג זה קיימות בעולם מזה זמן (בארה"ב ובריטניה), בזהה לכך הפוליסה שמציעה חברת הראל מעניקה כיסוי לאירוע במקרה של ביטולו עקב כוח עליון, מזג אוויר או אירוע טרגי כגון מוות של קרוב משפחה מדרגה ראשונה, הפוליסה אף פותרת את הבעיה במידה ונקרא החתן לצו שמונה.
במידה ותחליטו לבטח את החתונה, השקט הנפשי הזה יעלה לכם בין 1,800 שקל ל-4,950. כאשר הדירוג משתנה לפי הצפי לעלות האירוע. קיימות חבילות מ-100 אלף שקל ועד ל-300 אלף שקל ובמידה וחתונתכם תעלה מעל סכומים אלו, מבטיחים בהראל כי ידאגו להתאים לכם חבילה במיוחד בשבילכם.
Bizportal שוחח עם אמיל ויינשל, משנה למנכ"ל הראל חברה לביטוח ומנהל חטיבת ביטוח כללי פרט ותביעות:
השנה ככל הנראה תהיה גם עונת החתונות בסימן משבר ורבים מהמתחתנים ינסו כמה שיותר לקצץ בעלויות החתונה. לטענת ויינשל, "דווקא בתקופה כזו כדאי לקנות הגנה מתאימה. מקומות פושטים רגל ורק כך המתחתנים יוכלו "לישון בראש שקט".
"ביטוח מסוג זה מיועד לזוגות עצמם ומעניק מענה ביטוחי לאירועים בהם מרבית הכספים הוצאו מראש או קיימת התחייבות לגבי הוצאתם, למרות שהאירוע לא יצא לפועל כמתוכנן". עוד הוסיף, כי "הביטוח החדש, מאפשר לבני הזוג שקט נפשי בהיבט הכלכלי, בתקופה מרגשת זו בחייהם, בהסרת החשש מכשל בלתי צפוי, כגון סגירת גן האירועים".
עוד טוען, כי "עלות הפוליסה שולית ביחס לעלות הפקת האירוע, מדובר על אלפי שקלים בודדים בהתאם לחבילת הכיסוי הנבחרת".

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
