פקיעה בת"א: "השחקנים חששו שהשוק יתפרק לאחר הפקיעה, אך התבדו"
שבוע מסחר סוער מאוד עבר על הסוחרים בבורסה בתל אביב, כאשר שחקני האופציות שמכינים את עצמם בשבוע האחרון לפקיעה קיבלו ביום ראשון ירידות חדות שאיימו לגרום להם הפסדים גבוהים. היום, פקעו האופציות על מדד ת"א 25 בירידה של 0.77% ובשער של 652.99 הנקודות. מחזור המסחר היה נמוך מאוד מהממוצע ועמד על 463 מיליון שקל.
"רוב הסוחרים לא השתתפו בפקיעה", אומר היום זיו פניני מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון. "לשחקני הארביטראז' לא היה אינטרס לפעול בנכס הבסיס והספקולנטים יצאו כבר בימים האחרונים מהפוזיציות".
פניני מסביר, כי "הגלגולים בין החוזים של חודש פברואר לחודש מארס היו בין 0 ל-0.5 נקודות ולכן לא היה אינטרס למגלגלים גם לצד החיובי וגם לצד השלילי להגדיל פוזיציות. הדבר גרר מצב בו לשחקני הארביטראז' לא היה הרבה עבודה עם נכס הבסיס".
קבוצת השחקנים שבד"כ מהמרת על פקיעה באוכפים ומשחקת עם נכס הבסיס גם לא נכנסה לפקיעה. אסטרטגיית אוכף היא אסטרטגיית השקעה המאפשרת למשקיע להרוויח גם כאשר אין לו ציפייה ברורה לגבי כיוון השינויים בשוק (עלייה או ירידה) דבר שהודגש בשבוע האחרון בו היציבות במניות התערערה.
ביומים האחרונים היה לחץ מכירה מאוד גדול באופציות לחודש פברואר וסטיית התקן ירדה מרמה של 35% ל-14% באופציות הקצרות. האוכף הקצר עמד אתמול על כ-5.5 נקודות - מה שאומר שהרבה מהשחקנים העריכו שהפקיעה תהיה בסביבות ה-660 נקודות ולכן, מי שהיה בפנים יכול היה לצאת מהפוזיציה ולא לחכות לפקיעה. מנהל חדר המסחר במגדל אומר, כי "מי שנשאר בכל זאת מכור על האוכף 660 הפסיד כסף, כי הפקיעה הייתה באוכף של 7 נקודות ולא חמש וחצי".
בשורה התחתונה, מסביר פניני, כי "הייתה עלייה מאוד גדולה בסטיות התקן לחודש מארס, כיוון שהשחקנים חששו שהשוק ירד חזק לאחר הפקיעה דבר שכנראה כבר לא יקרה. למעשה ראינו פקיעה מאוד שקטה במחזור מאוד נמוך."
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
