פקיעה בת"א: "השחקנים חששו שהשוק יתפרק לאחר הפקיעה, אך התבדו"
שבוע מסחר סוער מאוד עבר על הסוחרים בבורסה בתל אביב, כאשר שחקני האופציות שמכינים את עצמם בשבוע האחרון לפקיעה קיבלו ביום ראשון ירידות חדות שאיימו לגרום להם הפסדים גבוהים. היום, פקעו האופציות על מדד ת"א 25 בירידה של 0.77% ובשער של 652.99 הנקודות. מחזור המסחר היה נמוך מאוד מהממוצע ועמד על 463 מיליון שקל.
"רוב הסוחרים לא השתתפו בפקיעה", אומר היום זיו פניני מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון. "לשחקני הארביטראז' לא היה אינטרס לפעול בנכס הבסיס והספקולנטים יצאו כבר בימים האחרונים מהפוזיציות".
פניני מסביר, כי "הגלגולים בין החוזים של חודש פברואר לחודש מארס היו בין 0 ל-0.5 נקודות ולכן לא היה אינטרס למגלגלים גם לצד החיובי וגם לצד השלילי להגדיל פוזיציות. הדבר גרר מצב בו לשחקני הארביטראז' לא היה הרבה עבודה עם נכס הבסיס".
קבוצת השחקנים שבד"כ מהמרת על פקיעה באוכפים ומשחקת עם נכס הבסיס גם לא נכנסה לפקיעה. אסטרטגיית אוכף היא אסטרטגיית השקעה המאפשרת למשקיע להרוויח גם כאשר אין לו ציפייה ברורה לגבי כיוון השינויים בשוק (עלייה או ירידה) דבר שהודגש בשבוע האחרון בו היציבות במניות התערערה.
ביומים האחרונים היה לחץ מכירה מאוד גדול באופציות לחודש פברואר וסטיית התקן ירדה מרמה של 35% ל-14% באופציות הקצרות. האוכף הקצר עמד אתמול על כ-5.5 נקודות - מה שאומר שהרבה מהשחקנים העריכו שהפקיעה תהיה בסביבות ה-660 נקודות ולכן, מי שהיה בפנים יכול היה לצאת מהפוזיציה ולא לחכות לפקיעה. מנהל חדר המסחר במגדל אומר, כי "מי שנשאר בכל זאת מכור על האוכף 660 הפסיד כסף, כי הפקיעה הייתה באוכף של 7 נקודות ולא חמש וחצי".
בשורה התחתונה, מסביר פניני, כי "הייתה עלייה מאוד גדולה בסטיות התקן לחודש מארס, כיוון שהשחקנים חששו שהשוק ירד חזק לאחר הפקיעה דבר שכנראה כבר לא יקרה. למעשה ראינו פקיעה מאוד שקטה במחזור מאוד נמוך."
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
