נתוני הצמיחה תמכו בבורסה בת"א: מדד הנדל"ן זינק ב-4.8%

מניית כי"ל איבדה 2.6%. זינוקים חדים במניות הנדל"ן: גזית גלוב קפצה 5% וכלכלית ירושלים זינקה 7.07%
אריאל אטיאס |

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב נעלו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בעליות שערים, זאת בהמשך לעליות השערים החדות שנרשמו ביום שישי האחרון בוול סטריט, עליות של למעלה מ-1.4% במדדים המובילים. בתוך כך, חיזוק מקומי הגיע היום מנתוני הלמ"ס שדיווחה על צמיחה 4.2% בתוצר המקומי ברבעון השני של 2008.

כאמור, בכירי המשק המחכים כבר חודשים רבים שההאטה הגלובלית תעשה "עלייה" לישראל, כנראה יצטרכו לחכות עוד קצת. מנתוני הלמ"ס שפורסמו לראשונה היום עולה, כי של השנה ובכך דחף את התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, לרשום במחצית הראשונה של השנה זינוק של 5.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעליה של 5.9% במחצית הקודמת ועלייה של 6.2% במחצית הראשונה אשתקד.

בתוך כך, בכירי הכלכלנים בשוק הישראלי מסרו היום ל-Bizportal, כי נתוני הצמיחה חלשים ובנטרול הייבוא, .

מדד הנדל"ן בלט היום בספקטרום הירוק ורשם זינוק של 4.7%, מדד המעו"ף רשם עלייה של 1% בלבד, בצל ירידות של 2.6% ו-0.42% בכיל וטבע בהתאמה.

השבוע מתרכזים המשקיעים באקורד הסיום של עונת הדו"חות לרבעון השני ואת עיקר העניין ירכזו בהקשר זה מניות הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי. בנוסף, המשקיעים ימתינו היום לעדכון הריבית לחודש ספטמבר שיפורסם מחר (יום ב'), זאת לאחר שבשלושת העדכונים האחרונים בחר פישר להעלות את הריבית בשיעור של 0.25% בכל פעם.

*

*

כאמור, בוול סטריט סגרו ביום שישי המדדים בעליות שערים חדות, זאת על רקע שלל התפתחויות כגון , זינוק במניית ליהמן ברדרס בעקבות דיווחים על כוונתו של בנק קוריאני לרכוש את בית ההשקעות וכמובן שגם על רקע דברים שאמר נגיד ה'פד', בן ברננקי.

*

*

עוד נציין, כי הממשלה צפויה היום להצביע על תקציב המדינה וחוק ההסדרים, כאשר מחצית מהשרים מאיימים להתנגד (בינהם שרי העבודה וש"ס) וכלל לא ברור אם התקציב יעבור או לא.

המעו"ף ננעל בעלייה של 1.01% לרמה של 1,038 נקודות. מדד ת"א-75 ננעל בעלייה של 2.48% לרמה של 675 נקודות. מדד הנדל"ן-15 התחזק בשיעור של 4.77% ומדד הבנקים הוסיף 2.11%.

מניות במרכז

כיל נסחרה תחת לחץ מכירות, זאת ברקע לירידות שרשמו מניות סקטור הדשנים ביום שישי האחרון בוול סטריט. פוטאש ירדה 2.12%, מוזאיק ירדה 0.71% ואגריום ירדה 2.09%. בשבוע שעבר רשמה מניית כיל עליה של 3.45%, לאחר ששבוע קודם לכן טיפסה המניה בשיעור דומה של 3.57%.

קבוצת אלרוב פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון השני של 2008. הרווח הנקי הסתכם ברבעון השני בכ- 82.2 מיליון שקל, גידול של כ-27% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. לעומת זאת בשורה האחרונה רשמה אלרוב נדל"ן ברבעון השני של 2008 הפסד של כ-18 מיליון ש"ח לעומת רווח של כ- 48.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

קבוצת תדהר וחברת אסים נדל"ן, חברה בת של אסים השקעות, חוברים יחד עם שותף מקומי הממוקם באזור רזלוג- בנסקו בבולגריה בהשקעה של 250 מיליון אירו. הפרויקט ישווק בצורת b2b וינוהל ע"י רשתות בתי מלון המובילות בעולם. המתחם כולו ינוהל ע"י היזמים על מנת להבטיח רמת שרות בסטנדרטיים בינלאומיים.

חברת קליל תעשיות, יצרנית מערכות האלומיניום בשליטתו של צור דבוש, הציגה ברבעון השני של שנת 2008 גידול חד בשיעור של כ-210% ברווח הנקי לרמה של כ-8.2 מיליון שקל, לעומת כ-2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2007. ל המורחבים.

גזית גלוב, שבשליטת חיים כצמן, הודיעה היום על להקמת מרכזים מסחריים ובנייני משרדים. מדובר ברכישה של שלושה נכסים בדרום פלורידה בעלות כוללת של כ-53 מיליון דולר מתוכה חלקה של החברה הבת של גזית גלוב 20%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.