נתוני הצמיחה תמכו בבורסה בת"א: מדד הנדל"ן זינק ב-4.8%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב נעלו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בעליות שערים, זאת בהמשך לעליות השערים החדות שנרשמו ביום שישי האחרון בוול סטריט, עליות של למעלה מ-1.4% במדדים המובילים. בתוך כך, חיזוק מקומי הגיע היום מנתוני הלמ"ס שדיווחה על צמיחה 4.2% בתוצר המקומי ברבעון השני של 2008.
כאמור, בכירי המשק המחכים כבר חודשים רבים שההאטה הגלובלית תעשה "עלייה" לישראל, כנראה יצטרכו לחכות עוד קצת. מנתוני הלמ"ס שפורסמו לראשונה היום עולה, כי
בתוך כך, בכירי הכלכלנים בשוק הישראלי מסרו היום ל-Bizportal, כי נתוני הצמיחה חלשים ובנטרול הייבוא,
מדד הנדל"ן בלט היום בספקטרום הירוק ורשם זינוק של 4.7%, מדד המעו"ף רשם עלייה של 1% בלבד, בצל ירידות של 2.6% ו-0.42% בכיל וטבע בהתאמה.
השבוע מתרכזים המשקיעים באקורד הסיום של עונת הדו"חות לרבעון השני ואת עיקר העניין ירכזו בהקשר זה מניות הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי. בנוסף, המשקיעים ימתינו היום לעדכון הריבית לחודש ספטמבר שיפורסם מחר (יום ב'), זאת לאחר שבשלושת העדכונים האחרונים בחר פישר להעלות את הריבית בשיעור של 0.25% בכל פעם.
*
*
כאמור, בוול סטריט סגרו ביום שישי המדדים בעליות שערים חדות, זאת על רקע שלל התפתחויות כגון
*
*
עוד נציין, כי הממשלה צפויה היום להצביע על תקציב המדינה וחוק ההסדרים, כאשר מחצית מהשרים מאיימים להתנגד (בינהם שרי העבודה וש"ס) וכלל לא ברור אם התקציב יעבור או לא.
המעו"ף ננעל בעלייה של 1.01% לרמה של 1,038 נקודות. מדד ת"א-75 ננעל בעלייה של 2.48% לרמה של 675 נקודות. מדד הנדל"ן-15 התחזק בשיעור של 4.77% ומדד הבנקים הוסיף 2.11%.
מניות במרכז
כיל נסחרה תחת לחץ מכירות, זאת ברקע לירידות שרשמו מניות סקטור הדשנים ביום שישי האחרון בוול סטריט. פוטאש ירדה 2.12%, מוזאיק ירדה 0.71% ואגריום ירדה 2.09%. בשבוע שעבר רשמה מניית כיל עליה של 3.45%, לאחר ששבוע קודם לכן טיפסה המניה בשיעור דומה של 3.57%.
קבוצת אלרוב פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון השני של 2008. הרווח הנקי הסתכם ברבעון השני בכ- 82.2 מיליון שקל, גידול של כ-27% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. לעומת זאת בשורה האחרונה רשמה אלרוב נדל"ן ברבעון השני של 2008 הפסד של כ-18 מיליון ש"ח לעומת רווח של כ- 48.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
קבוצת תדהר וחברת אסים נדל"ן, חברה בת של אסים השקעות, חוברים יחד עם שותף מקומי
חברת קליל תעשיות, יצרנית מערכות האלומיניום בשליטתו של צור דבוש, הציגה ברבעון השני של שנת 2008 גידול חד בשיעור של כ-210% ברווח הנקי לרמה של כ-8.2 מיליון שקל, לעומת כ-2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2007. ל
גזית גלוב, שבשליטת חיים כצמן, הודיעה היום על
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
