נתוני הצמיחה תמכו בבורסה בת"א: מדד הנדל"ן זינק ב-4.8%

מניית כי"ל איבדה 2.6%. זינוקים חדים במניות הנדל"ן: גזית גלוב קפצה 5% וכלכלית ירושלים זינקה 7.07%
אריאל אטיאס |

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב נעלו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בעליות שערים, זאת בהמשך לעליות השערים החדות שנרשמו ביום שישי האחרון בוול סטריט, עליות של למעלה מ-1.4% במדדים המובילים. בתוך כך, חיזוק מקומי הגיע היום מנתוני הלמ"ס שדיווחה על צמיחה 4.2% בתוצר המקומי ברבעון השני של 2008.

כאמור, בכירי המשק המחכים כבר חודשים רבים שההאטה הגלובלית תעשה "עלייה" לישראל, כנראה יצטרכו לחכות עוד קצת. מנתוני הלמ"ס שפורסמו לראשונה היום עולה, כי של השנה ובכך דחף את התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים ולאחר ניכוי השפעת העונתיות, לרשום במחצית הראשונה של השנה זינוק של 5.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעליה של 5.9% במחצית הקודמת ועלייה של 6.2% במחצית הראשונה אשתקד.

בתוך כך, בכירי הכלכלנים בשוק הישראלי מסרו היום ל-Bizportal, כי נתוני הצמיחה חלשים ובנטרול הייבוא, .

מדד הנדל"ן בלט היום בספקטרום הירוק ורשם זינוק של 4.7%, מדד המעו"ף רשם עלייה של 1% בלבד, בצל ירידות של 2.6% ו-0.42% בכיל וטבע בהתאמה.

השבוע מתרכזים המשקיעים באקורד הסיום של עונת הדו"חות לרבעון השני ואת עיקר העניין ירכזו בהקשר זה מניות הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי. בנוסף, המשקיעים ימתינו היום לעדכון הריבית לחודש ספטמבר שיפורסם מחר (יום ב'), זאת לאחר שבשלושת העדכונים האחרונים בחר פישר להעלות את הריבית בשיעור של 0.25% בכל פעם.

*

*

כאמור, בוול סטריט סגרו ביום שישי המדדים בעליות שערים חדות, זאת על רקע שלל התפתחויות כגון , זינוק במניית ליהמן ברדרס בעקבות דיווחים על כוונתו של בנק קוריאני לרכוש את בית ההשקעות וכמובן שגם על רקע דברים שאמר נגיד ה'פד', בן ברננקי.

*

*

עוד נציין, כי הממשלה צפויה היום להצביע על תקציב המדינה וחוק ההסדרים, כאשר מחצית מהשרים מאיימים להתנגד (בינהם שרי העבודה וש"ס) וכלל לא ברור אם התקציב יעבור או לא.

המעו"ף ננעל בעלייה של 1.01% לרמה של 1,038 נקודות. מדד ת"א-75 ננעל בעלייה של 2.48% לרמה של 675 נקודות. מדד הנדל"ן-15 התחזק בשיעור של 4.77% ומדד הבנקים הוסיף 2.11%.

מניות במרכז

כיל נסחרה תחת לחץ מכירות, זאת ברקע לירידות שרשמו מניות סקטור הדשנים ביום שישי האחרון בוול סטריט. פוטאש ירדה 2.12%, מוזאיק ירדה 0.71% ואגריום ירדה 2.09%. בשבוע שעבר רשמה מניית כיל עליה של 3.45%, לאחר ששבוע קודם לכן טיפסה המניה בשיעור דומה של 3.57%.

קבוצת אלרוב פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון השני של 2008. הרווח הנקי הסתכם ברבעון השני בכ- 82.2 מיליון שקל, גידול של כ-27% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. לעומת זאת בשורה האחרונה רשמה אלרוב נדל"ן ברבעון השני של 2008 הפסד של כ-18 מיליון ש"ח לעומת רווח של כ- 48.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

קבוצת תדהר וחברת אסים נדל"ן, חברה בת של אסים השקעות, חוברים יחד עם שותף מקומי הממוקם באזור רזלוג- בנסקו בבולגריה בהשקעה של 250 מיליון אירו. הפרויקט ישווק בצורת b2b וינוהל ע"י רשתות בתי מלון המובילות בעולם. המתחם כולו ינוהל ע"י היזמים על מנת להבטיח רמת שרות בסטנדרטיים בינלאומיים.

חברת קליל תעשיות, יצרנית מערכות האלומיניום בשליטתו של צור דבוש, הציגה ברבעון השני של שנת 2008 גידול חד בשיעור של כ-210% ברווח הנקי לרמה של כ-8.2 מיליון שקל, לעומת כ-2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2007. ל המורחבים.

גזית גלוב, שבשליטת חיים כצמן, הודיעה היום על להקמת מרכזים מסחריים ובנייני משרדים. מדובר ברכישה של שלושה נכסים בדרום פלורידה בעלות כוללת של כ-53 מיליון דולר מתוכה חלקה של החברה הבת של גזית גלוב 20%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.