נתוני הצמיחה תמכו בבורסה בת"א: מדד הנדל"ן זינק ב-4.8%
המדדים המובילים בבורסה בתל אביב נעלו את יום המסחר הראשון לשבוע זה בעליות שערים, זאת בהמשך לעליות השערים החדות שנרשמו ביום שישי האחרון בוול סטריט, עליות של למעלה מ-1.4% במדדים המובילים. בתוך כך, חיזוק מקומי הגיע היום מנתוני הלמ"ס שדיווחה על צמיחה 4.2% בתוצר המקומי ברבעון השני של 2008.
כאמור, בכירי המשק המחכים כבר חודשים רבים שההאטה הגלובלית תעשה "עלייה" לישראל, כנראה יצטרכו לחכות עוד קצת. מנתוני הלמ"ס שפורסמו לראשונה היום עולה, כי
בתוך כך, בכירי הכלכלנים בשוק הישראלי מסרו היום ל-Bizportal, כי נתוני הצמיחה חלשים ובנטרול הייבוא,
מדד הנדל"ן בלט היום בספקטרום הירוק ורשם זינוק של 4.7%, מדד המעו"ף רשם עלייה של 1% בלבד, בצל ירידות של 2.6% ו-0.42% בכיל וטבע בהתאמה.
השבוע מתרכזים המשקיעים באקורד הסיום של עונת הדו"חות לרבעון השני ואת עיקר העניין ירכזו בהקשר זה מניות הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי. בנוסף, המשקיעים ימתינו היום לעדכון הריבית לחודש ספטמבר שיפורסם מחר (יום ב'), זאת לאחר שבשלושת העדכונים האחרונים בחר פישר להעלות את הריבית בשיעור של 0.25% בכל פעם.
*
*
כאמור, בוול סטריט סגרו ביום שישי המדדים בעליות שערים חדות, זאת על רקע שלל התפתחויות כגון
*
*
עוד נציין, כי הממשלה צפויה היום להצביע על תקציב המדינה וחוק ההסדרים, כאשר מחצית מהשרים מאיימים להתנגד (בינהם שרי העבודה וש"ס) וכלל לא ברור אם התקציב יעבור או לא.
המעו"ף ננעל בעלייה של 1.01% לרמה של 1,038 נקודות. מדד ת"א-75 ננעל בעלייה של 2.48% לרמה של 675 נקודות. מדד הנדל"ן-15 התחזק בשיעור של 4.77% ומדד הבנקים הוסיף 2.11%.
מניות במרכז
כיל נסחרה תחת לחץ מכירות, זאת ברקע לירידות שרשמו מניות סקטור הדשנים ביום שישי האחרון בוול סטריט. פוטאש ירדה 2.12%, מוזאיק ירדה 0.71% ואגריום ירדה 2.09%. בשבוע שעבר רשמה מניית כיל עליה של 3.45%, לאחר ששבוע קודם לכן טיפסה המניה בשיעור דומה של 3.57%.
קבוצת אלרוב פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון השני של 2008. הרווח הנקי הסתכם ברבעון השני בכ- 82.2 מיליון שקל, גידול של כ-27% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה. לעומת זאת בשורה האחרונה רשמה אלרוב נדל"ן ברבעון השני של 2008 הפסד של כ-18 מיליון ש"ח לעומת רווח של כ- 48.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
קבוצת תדהר וחברת אסים נדל"ן, חברה בת של אסים השקעות, חוברים יחד עם שותף מקומי
חברת קליל תעשיות, יצרנית מערכות האלומיניום בשליטתו של צור דבוש, הציגה ברבעון השני של שנת 2008 גידול חד בשיעור של כ-210% ברווח הנקי לרמה של כ-8.2 מיליון שקל, לעומת כ-2.6 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2007. ל
גזית גלוב, שבשליטת חיים כצמן, הודיעה היום על
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
