מדדי אסיה רושמים עליות על רקע עליית מחירי הסחורות
מדדי אסיה רושמים כרגע עליה ראשונה מזה 3 ימים, זאת בהובלת חברת BHP. העליות הנרשמות במדדי אסיה מיעים על רקע עליית מחירי המתכת והנפט בעולם.
מניית BHP רושמת עליות שערים וזאת לאחר שמחירי הנחושתמזנקים לשיא של 3 חודשים. מניית Inpex, יצואנית הנפט והגז הגדולה ביותר ביפן, רושמת את הזינוק החד ביותר ב-5 חודשים וזאת לאחר שהעלתה את תחזית הרווח שלה. מניית Esprit Holdings מובילה את מניות הקמעונאיות בהונג קונג וזאת לאחר שהממשלה ההונג קונגית הודיעה על הנחה משמעותית במיסים. Millea Holdings, חברת הביטוח היפנית, מובילה בירידות השערים וזאת על רקע החששות כי ההפסדים על רקע משבר האשראי יגדלו.
"אנחנו עדיין מעדיפים להשקיע בתחום המשאבים ובסקטורי האנרגיה וזאת בשל העובדה כי נמצאות שם הזדמנויות רבות" כך אומר Beat Lenherr האסטרטג הראשי LGT Capital Management. "עוד מוסיף האנליסט, כי "משבר האשראי ייפגע בצורה קשה בדוחות של החברות".
מדד מורגן סטנלי לשווקי אסיה מוסיף לערכו 0.6%. מדד הניקיי רושם עליה של 0.2% וההאנג סנג מטפס 2%. נציין כי היום סגורה הבורסה של שנחאי.
מניות במרכז
מנית Millea, המבטחת מספר אחת ביפן, צונחת 5.9%. מניית Mitsui Sumitomo, המבטחת השנייה בגודלה ביפן, רושמת ירידה חדה ביותר של 6.2%.
מניית BHP, חברת הכריה הגדולה בעולם, מזנקת ב-3%. מנית Mitsui & Co, חברת המסחר השניה בגודלה ביפן, קופצת 5.1%. מניית PetroChina, חברת הנפט הגדולה בסין, מוסיפה 5.1% לערכה.
מחירי החוזים על הנפט לחודש מרץ 2008 טיפסו אתמול ב-2% לרמה של 93.59 דולר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
