סיטיגרופ: בנק ישראל יהיה זהיר בטרם יעלה את הריבית פעם נוספת

האנליסטים בתגובה לפרוטוקולים שפרסם אתמול בנק ישראל: "ישנם סיכונים העומדים בפני הצמיחה הכלכלית"
עדי בן ישראל |

בבית ההשקעות סיטיגרופ התייחסו היום לפרוטוקולים שפרסם אתמול בנק ישראל בנוגע להחלטת הריבית האחרונה, ומוסרים כי כלכלני בנק ישראל נמצאים בעמדה ניצית, קרי דרוכים ומוכנים להעלאות ריבית נוספות.

"ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.25% התקבלה פה אחד, ובבנק ישראל הביעו חשש מהאינפלציה, בייחוד על רקע הנתונים המדאיגים שפורסמו בנובמבר", כותבים כלכלני סיטיגרופ. "2 גורמים תמכו בהעלאת הריבית. האחד, חריגת האינפלציה מתחום היעד (1%-3%); והשני, הצמיחה המהירה במשק שעשויה ליצור לחץ נוסף בעוד מחירי המזון והאנרגיה ממשיכים לעלות".

הכלכלנים מציינים כי בבחינת הפרוטוקולים הם מגיעים למסקנה שהעלאת הריבית לא הייתה חד-פעמית, והיא תהיה מלווה בהעלאה נוספת של הריבית במשך השנה, בהתחשב בסיכונים לעליית האינפלציה. האנליסטים מדגישים כי זו הנחה הגיונית, בייחוד לאור העובדה כי בשנים האחרונות הריבית בישראל הייתה נמוכה יחסית, וכי להיחלשות הדולר אין השפעות דפלציונית כבעבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.