סיטיגרופ: בנק ישראל יהיה זהיר בטרם יעלה את הריבית פעם נוספת
בבית ההשקעות סיטיגרופ התייחסו היום לפרוטוקולים שפרסם אתמול בנק ישראל בנוגע להחלטת הריבית האחרונה, ומוסרים כי כלכלני בנק ישראל נמצאים בעמדה ניצית, קרי דרוכים ומוכנים להעלאות ריבית נוספות.
"ההחלטה להעלות את הריבית ב-0.25% התקבלה פה אחד, ובבנק ישראל הביעו חשש מהאינפלציה, בייחוד על רקע הנתונים המדאיגים שפורסמו בנובמבר", כותבים כלכלני סיטיגרופ. "2 גורמים תמכו בהעלאת הריבית. האחד, חריגת האינפלציה מתחום היעד (1%-3%); והשני, הצמיחה המהירה במשק שעשויה ליצור לחץ נוסף בעוד מחירי המזון והאנרגיה ממשיכים לעלות".
הכלכלנים מציינים כי בבחינת הפרוטוקולים הם מגיעים למסקנה שהעלאת הריבית לא הייתה חד-פעמית, והיא תהיה מלווה בהעלאה נוספת של הריבית במשך השנה, בהתחשב בסיכונים לעליית האינפלציה. האנליסטים מדגישים כי זו הנחה הגיונית, בייחוד לאור העובדה כי בשנים האחרונות הריבית בישראל הייתה נמוכה יחסית, וכי להיחלשות הדולר אין השפעות דפלציונית כבעבר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
