מקורות חתמה על הסכם המסדיר את היקף ההוצאות בשנתיים

מנכ"ל מקורות, רונן וולפמן מסר, כי קיצוץ 10% מכוח האדם וההתייעלות חסכו לחברה 20% מהוצאותיה
שי פאוזנר |

היום, נחתם הסכם עלויות חדש בין "מקורות" לבין הממשלה למשך שנתיים (1.1.07- 31.12.08), עם אפשרות להארכה לשנה נוספת, לאחר שהסכם העלויות הקודם הסתיים בשנת 2006. הסכם העלויות מאפשר את הסדרת היחסים בין הממשלה לבין חברת "מקורות" על בסיס חוזי, בכפוף להוראת חוק המים ולתקנותיו באופן שיאפשר לחברה לקיים את מערכת המים, לפתחה ולתחזקה באופן יעיל וברמה נאותה. באמצעות ההסכם "מקורות" תוכל להמשיך ולהתנהל על בסיס כלכלי על פי שיקולים עסקיים, תוך שמירה על סמכות הממשלה בניהול משק המים בישראל.

הסכם העלויות נועד לקבוע את הפיצוי שתקבל "מקורות" בגין העובדה שתעריפיה הנקבעים על ידי הממשלה הינם נמוכים ואינם מכסים את עלויותיה.

שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, אמר כי "הסכם העלויות הינו נדבך חשוב בהסדרת פעילויות החברה. משרד התשתיות בראשוני השקיע מאמצים רבים לצורך חתימת ההסכם לטובת משק המים בישראל".

מנהל רשות המים, פרופ' אור שני, ציין כי רשות המים רואה בהסכם זה נדבך חשוב לפעילותה של "מקורות" בקידום משק המים ושיפור איכויות המים המסופקים לצרכנים.

יו"ר מקורות, אלי רונן, מסר כי הוא מברך על החתימה לאחר משא ומתן אינטנסיבי שנמשך במהלך החודשים האחרונים. לדבריו ההסכם יאפשר ל"מקורות" להמשיך ולנהל את פעילותה על בסיס עסקי תוך שמירת איתנותה הפיננסית. לדברי מנכ"ל מקורות, רונן וולפמן, "ההסכם החדש יאפשר להמשיך ולספק ללקוחות החברה שירות באמינות ואיכות גבוהים ויעמיד לרשות מקורות את המקורות הדרושים להמשך פיתוח משק המים בישראל. הממשלה הכירה בצעדים שננקטו להתייעלות מקורות בשנים האחרונות הכולל צמצום כוח האדם בכ-10% ותהליך התייעלות בתחום האנרגיה, אותה ממשיכה החברה לבצע לאורך השנים ואשר הביא להתייעלות מצטברת של מעל 20%.

חברת "מקורות" מתמודדת בשנים האחרונות עם גידול משמעותי בכמויות המים המסופקים למגזר הביתי, המחייבים טיפול אמין ומורכב יותר מזה שנדרש בעבר, עקב החמרת תקני איכות המים והשוואתם לרמות הבינלאומיות. מאמצע העשור הקודם ועד היום גדלו כמויות המים המסופקות למגזר הביתי בכ-100% מבלי ש"מקורות" זכתה לפיצוי על הגידול בהוצאות שהיה כרוך במתן מענים לצרכים החדשים.

בהסכם העלויות החדש יותאמו "העלויות הנורמטיביות המוכרות" לעלויות אספקת המים העכשוויות. התאמה זו תאפשר ל"מקורות" להמשיך במילוי משימותיה – לספק מים באמינות מרבית בזמינות ובאיכות גבוהה, לתחזק כראוי את מערכות אספקת המים ולתת מענה לצרכים העתידיים הנובעים מהעלייה בביקוש ומהדרישות המחמירות לאיכות.

כמו כן, מסדיר ההסכם את שינוי המבנה הארגוני בחברת "מקורות". במסגרת השינוי תבוטל חברת "מקורות אחזקות", וחברת הייזום של "מקורות" תקבל מעמד של חברת בת לחברת "מקורות מים" (במקום חברה אחות כפי שהייתה עד כה). חברת "מקורות ייזום" תבצע את הפעילות התחרותית של החברה בתחום המים ותסייע בכך בהתאמתה של "מקורות" לתחרות בסביבה העסקית.

במסגרת השינוי המבני הוחלט גם על הקמת מתקן ההתפלה באשדוד על ידי "מקורות ייזום ופיתוח" בהיקף של 100 מלמ"ק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.