במהלך 2007 הייתה נרשמה בישראל חדה של כ-30% במספר תרגילי העוקץ, כאשר שיעור ניכר של כ-70% מהם מתבצעים בתקופה שלפני החגים (ראש השנה ופסח) בעיקר על ידי רכישת מתנות, ציוד לבית וחבילות שי. כך מדווחת קבוצת BDI. על פי הנתונים, הממוצע השנתי עומד על למעלה מ-350 תרגילי עוקץ, הגורמים להפסד של כ-180 מיליון שקל לבשנה לחברות.

כלכלני BDI מציינים כי מספר שבועות לפני ראש השנה עומד מספר העוקצים על כ- 15-20 מקרים בממוצע לשבוע זאת בהשוואה לכ-4-3 מקרים בלבד בשבועיים מן המניין. כלכלני הקבוצה מסבירים את העלייה במספר העוקצים בתקופה זו הן ביכולתו של העוקץ "להיפטר מהסחורה בזמן קצר ולממשה למזומנים בשל צריכה גדולה, והן ביכולת בקרה נמוכה יותר של הספקים בשל עומס המכירות.

בשנה החולפת זינק מספר תרגילי העוקץ בשיעור ניכר של כ-30% זאת לאחר ירידה בשנים 2005 ו-2006. את הירידה שחלה בשנים האחרונות מסבירים ב-BDI בזהירות הרבה יותר של ספקים ובאמצעי בדיקה חדשים העומדים לרשותם, דוגמת המידע הצרכני (מידע על אנשים פרטיים). כלכלני הקבוצה מציינים כי הגידול הניכר שנרשם ב-2007 עשוי להצביע על תחילת מצוקה במצב החברות, שכן ניסיון העבר מצביע על קשר ברור בין מספר תרגילי העוקץ לבין הרעה במצב סיכונו של המשק.

ב-BDI מעריכים כי בשנת 2007 יסתכמו מספר תרגילי העוקץ בכ-350 לעומת 270 מקרים ב-2006 וב-2005 ובהשוואה ל-300 בשנים קודמות. לעומת זאת ההיקף הכספי של תרגילי העוקץ צפוי להיות זהה ולהסתכם בכ-180 מיליון שקל.

ב-BdiCoface מסבירים, כי מדובר בתרגילי הונאה, המופעלים על ספקים בענפים שונים במשק. הלקוח "העוקץ" רוכש מוצרים רבים באשראי בתחומים שונים, לעיתים משלם בתחילת התהליך במזומן כדי ליצור אמינות בעיני הספק - ולאחר מספר עסקות אשראי, נעלם הלקוח ומותיר חוב כספי גדול.

בחלק מהמקרים מבוצע "העוקץ" על שם 'חברת קש' שהוקמה במיוחד לצורך תרגילי עוקץ. בנוסף, במספר מקרים התחזו מבצעי העוקץ לעובדי חברה אחרת (חברה קיימת) והזמינו סחורות על שמה, תוך בקשה לקבל את הסחורה בכתובת שונה מכתובתה של החברה המזמינה.

בנוסף, מוסרים כלכלני BDI, כי בשנים האחרונות יש נטייה של נוכלים לרכוש חברות ותיקות עם מוניטין מבוסס ולנצל את אמון הספקים בחברה לצורך ביצוע תרגיל עוקץ.

אייל ינאי, מנכ"ל משותף בקבוצת BdiCoface מסביר כי: "קיים קשר ישיר בין המצב הכלכלי לבין היקף תרגילי העוקץ. למרבית העסקים המבצעים "תרגילי עוקץ" היסטוריה קודמת של כישלונות עסקיים או אפילו הונאה. לפיכך מומלץ לבחון היטב את ההיסטוריה העסקית של העסק לפני כל התקשרות עסקית. מידע מקדים הכולל פרופיל עסקי וזיהוי "אורות אדומים" של העסק מאפשר לספקים להימנע מנפילות במרבית תרגילי העוקץ.

"חלק מהעסקים שנקלעו לקשיים מנסים בדרך זו לעכב את תהליכי הנפילה", מוסיף ינאי. לדבריו, "מדובר בעסקים אשר לא תכננו מראש לפעול בדרך של 'עוקץ' אך לאחר שנקלעו לקשיי נזילות קשים החלו לרכוש סחורה ולמכרה, ללא כוונה לשלם תמורתה".

על הנתונים - זהו שיעור ה"עוקצים" בענפים נבחרים:

• מזון ומוצרי צריכה - 14%

• תקשורת - 12%

• מוצרים לבית - 11%

• ציוד משרדי ומיכון משרדי - 10%

• שירותי נופש, פנאי ובילוי - 9%

• מתכת - 7%

• שירותים פיננסיים - 6%

• תשומות לבניין - 6%

• מוצרי חשמל ואלקטרוניקה - 4%

• תשומות חקלאיות - 3%

• ענפים אחרים - 18%

לאור המגמה הגוברת, הגדירו כלכלני BDI מספר מאפיינים החוזרים על עצמם ברוב תרגילי העוקץ, והופעתם צריכה להדליק אור אדום אצל הספקים:

1. המאפיין הראשון והבולט ביותר, הוא פנייתן של חברות לספקים לצורך הזמנת סחורה בהיקפים גדולים וללא פרופורציה להיקף פעילות העסק. מאפיין זה בולט לקראת החגים בעיקר בהזמנות חבילות שי, כאשר בחלק גדול מתרגילי העוקץ מוזמן מספר גדול של חבילות שי ללא כל פרופורציה למספר העובדים ולהיקף הפעילות של החברה.

2. ברוב העוקצים הפנייה לספקים היא ברגע האחרון, כמה ימים לפני החג.

3. המחיר לרוב לא מעניין את המזמין, למרות היקף הרכישה הגדול.

4. המזמין מתחמק מפגישה עם הספק, ומתעקש לסגור את העסקה דרך הטלפון בכל מחיר, תוך התחמקות בתואנות של עומס עבודה וחוסר זמן.

5. במידה והספק לא מסכים לספק סחורה בסכום המבוקש ללא כל ערבויות, המזמין מקצץ מיד את היקף ההזמנה בצורה ניכרת, ובמידה והספק מבקש תמורת הסחורה תשלום במזומן או בטחונות כלשהם, החברה פשוט "נעלמת".

6. בחלק מהמקרים מציג הלקוח המחאה בנקאית מזויפת.