קרנות סולידיות? או קרנות זאב בעור של כבש

שלומי אוזמו מסביר מה קרה למשקיעים שחשבו כי הם נכנסים להשקעה בנכסים סולידיים שיצליחו לעמוד בירידות, אם תהיינה - ומה אפשר ללמוד מזה?
שלומי אוזמו |

"הפסדתי ביומיים ריבית של שנתיים", סיפר לי אחד המשקיעים עמם שוחחתי במהלך היממה השניה לירידות בשבוע שעבר. ושוב הבורסה שצוללת מעלה את השאלה השחוקה - האם כאשר משקיע מחליט להשקיע בקרן נאמנות מסוימת הוא מודע לכל הניואנסים והסיכונים שכרוכים בה?

לדעתי חלק לא קטן מהמשקיעים אינו מודע באמת לאופי ההשקעות אותן בחר.

בחודשים האחרונים נכנס הציבור בהמוניו להשקעה בקרנות נאמנות שלא ניתן להגדירן אחרת אלא כ"קרנות זאב בעור של כבש". הכוונה היא לקרנות אג"ח כללי בעלות רכיב מנייתי משתנה אשר הוקוס פוקוס נמכרו כקרנות סולידיות.

המשקיעים בקרנות האלו הפסידו בימים האחרונים תשואה אלטרנטיבית המשתווה לזו של ריבית פק"מית במשך שנתיים. בנוסף לירידה בשערי המניות, ההפסד נובע גם מירידות חדות בשוק אגרות החוב הממשלתיות והאחרות. לדוגמא, אג"ח שחר לטווח 5 שנים ירד בשלושת החודשים האחרונים בכ-4.9% ואג"ח שחר לטווח של עשר שנים ירד בכ-7.5%. נכסים אלה נתפסו בטעות על ידי חלק מציבור המשקיעים כהשקעות סולידיות שיצליחו לעמוד בירידות אם תהיינה, מה עוד שנכסים אלה מניבים ריבית שוטפת ורכיב המניות עשוי לתרום לתשואה הכוללת.

האירועים של החודשיים האחרונים באג"ח הממשלתיות והקונצרניות הפתיעו את המשקיעים, ומחייבים את כולנו להפיק לקחים. האם באמת הקרנות האלה מתאימות לרמת הסיכון שאנו מוכנים להיחשף אליה?

איננו יכולים לחזות את ההתפתחויות בשוקי ההון לימים הקרובים. על המשקיעים ומנהלי ההשקעות להפנים סיכונים ולנצל את ידיעותיהם, כישוריהם וניסיונם להשבחת תיק ההשקעות אותו הם בונים לטווח הבינוני, וכמובן להתאים את אופי ההשקעות לאופי וצרכי הלקוח.

ראוי לציין שהירידות החדות בשוקי ההון בארץ ובעולם באו על רקע של נתונים כלכליים חיוביים. קרן המטבע הבינלאומית, עדכנה לפני מספר ימים את שיעור הצמיחה העולמי לשנים 2008-2007 מ-4.9% ל-5.2%, שיעור הנמוך ב-0.3% מקצב הצמיחה בשנת 2006. בארץ, האינדיקטורים הכלכליים לשנה הנוכחית חיוביים, אם כי הצמיחה תהיה נמוכה במקצת מזו של 2006. כך שבשונה מאירועים קודמים, קיימת הסתברות שהשווקים יתייצבו במהרה, אולי ברמות שערים נמוכים יותר.

במכשירים המוגדרים כסולידיים, כמו איגרות חוב ממשלתיות, רמת התשואות לפדיון גבוהה כיום בכ-1.5%-1% לעומת רמתן לפני חודש-חודשיים. כיום, קיימת ההזדמנות לארגן מחדש את תיק הנכסים הסולידיים ולצרף מספר אגרות חוב של חברות שהתשואות עליהן כמעט והוכפלו בחודשים האחרונים. הכוונה היא לחברות איכותיות שעברו "מבחן קבלה", חברות שהסיכוי ששווי השוק שלהן יעלה בשנה שנתיים הקרובות גבוה.

בהשקעה באקוויטי, על המשקיעים לאתר חברות "ערך" בעלות פוטנציאל, שעשויות להיפגע בימים כמו אלה בשיעור נמוך יחסית ולהתאושש מהר יותר בימים טובים יותר. יצוין שכיום שווי השוק שלהן נמוך במספר אחוזים מאשר לפני חודש חודשיים, מה שמגדיל את הפוטנציאל לרווחי הון בטווח הבינוני.

על המשקיעים לנקוט משנה זהירות בבדיקת מכפילי הרווח. יתכן שחלקם נמוכים כתוצאה מרווחי עבר גבוהים ומירידות שערים. יש לבחון את המכפילים בהתאם לציפיות לרווחים העתידיים. חשוב לנסות לראות את התסריט המלא לשנתיים הקרובות ולא את תמונת התשואה היפה של היום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".