פריזמה: הבנקים הבינוניים - הנהנים הגדולים מההסכם
בסוף השבוע האחרון הגיעו ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, ובנק הפועלים לסיכום כי הבנק יוכל לתת ייעוץ פנסיוני לשכירים בעוד 3 שנים, החל מיום 1.8.2010, ויוכל לייעץ לעצמאים, לקטינים וללקוחות מעל גיל 55 שאינם שכירים, עם סיום מכירת קופות הגמל של הבנק. בנוסף, יוכל הבנק לייעץ בנוגע לקרנות השתלמות. כמו כן התחייב בנק הפועלים למכור את אחזקותיו בבנק מסד עד לסוף שנה זו. בבית ההשקעות - פריזמה ניתחו את המצב החדש בסקטור הבנקאות, אשר מחד העניק יתרון ברור לבנקים הבינוניים, ומאידך נסך בבנקים הגדולים בטחון בפעילותם במבט של מספר שנים קדימה. ההקרבה של בנק הפועלים בפריזמה ציינו היום, כי הנקודות החיוביות בהסכם - עבור הפועלים - הן הכללת ביטוחי המנהלים בנכסים להם ניתן יהיה לתת ייעוץ כבר משנת 2010 (במקור – 5 שנים מיום קבלת הרישיון, כלומר רק לקראת סוף 2012) והוודאות על מועד הכניסה לתחום, נושא אשר היה באזור הדמדומים עד כה. ההשפעות השליליות הינן אי הכניסה לתחום הייעוץ בטווח המיידי, כאשר לבנק נוצרו הוצאות רבות לעומת הכנסות שוליות ביחס לציפיות, ומכירת בנק מסד. פוטנציאל ההכנסות של בנק הפועלים מהפעילויות אותם יוכל לבצע ב- 3 השנים הקרובות, לאחר שישלים את מכירת קופות הגמל שעדיין ברשותו, מסתכם, באומדן גס, בכ- 120 מיליון שקל בשנה, כאשר יש לקחת בחשבון כי הבנק צפוי לעמוד מול תחרות גם על הכנסות אלו מכיוונם של הבנקים הבינוניים. לכן, להערכתם, בפועל ינבעו לבנק הכנסות ממוצעות של פחות ממחצית מסכום זה. מכירת בנק מסד - בשנת 2006 תרומתו של בנק מסד לרווח הרגיל של בנק הפועלים הסתכם ב- 15 מיליון שקל, 0.6% מסך הרווח מפעולות רגילות של הבנק. ברבעון הראשון של 2007 תרומתו הסתכמה ב- 4 מיליון שקל. מכירתו של בנק מסד אינה פוגעת מהותית בפעילות הבנק, אך היא פוגעת באחד מהיעדים שהוצבו בתוכנית העבודה השנתית של הבנק – צמיחה של כ- 3.5 מיליארד שקל באשראי הצרכני. מכירת בנק מסד צפויה להערכתנו להניב רווח של 25-50 מיליון שקל, כלומר גם המכירה אינה משפיעה מהותית על רווחי הפועלים. לאור כל אלו, כאשר מחד גידול באשראי הצרכני – צפוי להינזק, דבקים בפריזמה בהמלצת תשואת השוק למניית הפועלים. הדרך הסלולה ללאומי בפריזמה מעריכים, כי, בנק לאומי יצטרף בקרוב לחתימה על ההסכם. עם זאת, להערכתם, לאומי, בניגוד לפועלים, לא יידרש להעניק מתנת פיוס (בנק מסד) מכיוון שהוא מצטרף להסכם קיים. לכן, וגם עקב השפעת מכרז השליטה הצפוי במהלך המחצית השנייה של השנה, מותירים את המלצת תשואת היתר לבנק לאומי. הבינלאומי - מחוץ למרוץ על מסד בפריזמה מבהירים היום, כי הנהנים העיקריים מההסכם הינם הבנקים הבינוניים, בעיקר המזרחי (מזרחי טפחות ) ודיסקונט (דיסקונט א ) אשר מתחרים על לקוחות משקי הבית, כאשר אחד מהם צפוי לרכוש את המוצר החדש על המדף – בנק מסד. להערכתם, הבנק הבינלאומי (בינלאומי 5 ) לא ישתתף במרוץ, מאחר והוא לא סיים לעכל את רכישת אוצר החייל. יכולתם של הבנקים הבינוניים לממש עד תום את היתרון שהוענק להם בכניסה לתחום הפנסיה מוגבלת. על פי פרסום משרד האוצר, ישנם בישראל 2.4 מיליון שכירים, כך שמתן ייעוץ לכולם בשלוש השנים הקרובות, כאשר על הבנק לתת את השירות לפחות אחת לשנה לכל אחד מהשכירים, הוא בלתי אפשרי. על אף זאת, נגיסה נוספת בנתח השוק של הבנקים הגדולים במגזר זה, על ידי העברת חלק מלקוחותיהם באמצעות מתן הייעוץ קרוב לוודאי שתתרחש, ותביא לידי ביטוי את החלטת הרשויות להגביר את התחרות בתחום. לאור זאת, מותירים בפריזמה את המלצתם לבנק מזרחי על תשואת יתר, אשר מצליח באסטרטגיית גיוס הלקוחות, כשההחלטה שהתקבלה בסוף השבוע האחרון מסייעת בדחיפה נוספת של העגלה. למניית דיסקונט ממשיכים להעניק תשואת שוק, מאחר ועל הבנק להתמודד במקביל עם שיפור היעילות התפעולית שלו, שלב שמזרחי כבר עבר לפני כשנה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
