אל על תשקיע 1.5 מיליון דולר בקמפיין השקת ה-777

כניסתם של המטוסים החדשים של בואינג לשוק תלווה בקמפיין בטלוויזיה, שילוט, אינטרנט ובפרסום בחו"ל. היו"ר איזי בורוביץ: "זהו שיאה של התכנית האסטרטגית 'אל על 2010'"
שי פאוזנר |

חברת אל על הציגה היום את הקמפיין שילווה את הגעתם של מטוסי הבואינג 777 החדשים של החברה - "השמיים כבר מוכנים", בהשקעה של כ-1.5 מיליון דולר. פרופ' ישראל (איזי) בורוביץ, יו"ר אל על אמר היום: "מזה כשנתיים אנו פועלים ליישומה של התכנית האסטרטגית 'אל על 2010', להוביל את שוק התעופה בישראל ולהוות את הבחירה הראשונה והמועדפת לכל התנועה האווירית לישראל וממנה. כניסת ה-777 הוא שיאה של ההתחדשות."

חיים רומנו, מנכ"ל אל על אמר היום: "אנו פועלים בעקביות על פי המדיניות האסטרטגית ודגשי ההשקעות שהצבנו לעצמנו. במהלך השנתיים האחרונות השקענו כמיליארד ורבע ₪ בשדרוג צי המטוסים והצטיידות במטוסים חדשים. בנוסף שדרגנו את מערכת המושבים בכל המחלקות, את מערכת הבידור ויצאנו בשורת שיתופי פעולה עם החברות המובילות במשק הישראלי. החלטנו להתמקד בפיתוח השווקים ביעדים ארוכי הטווח בצפון אמריקה ובמזרח הרחוק, בדגש המגזר העסקי.

"הצלחת הקו ללוס אנג'לס והקווים למזרח, יחד עם הגידול בנתח השוק העסקי באל על מעידים כי אנו בדרך הנכונה. בתום שנתיים של מינוף החברה ופעילות אינטנסיבית בכל תחומי העשייה והשרות, ממריאה היום אל על לגבהים חדשים. שני המטוסים החדשים של אל על הם המטוסים המתקדמים והנוחים ביותר מבין כלל המטוסים הטסים כיום לישראל וממנה ומבין המתקדמים ביותר בעולם התעופה בכלל. הם הסמן הימני לשדרוג והתחדשות הצי כולו. במסגרת זו, אנו גאים להכריז היום לראשונה על עלייתו לאוויר של קמפיין "השמיים כבר מוכנים". אני רוצה להודות לבעלי המניות ולעובדים המסורים, שיותר מכל מכונה או מטוס, הם אלה שעושים את ההבדל ויוצרים את המצוינות שאנו מטפחים."

קמפיין התדמית של אל על, המלווה את נחיתת המטוסים החדשים ואת תהליכי ההתחדשות בחברה, מושק ביום ג', ה- 17 ביולי, באמצעות משרד הפרסום מקאן אריקסון ובתמיכה של מהלכי יחסי ציבור, אירועים, פרסום מגזרי ופרסום לקהלים בינ"ל. המהלך כולל קמפיין טלויזיה, שילוט חוצות, מודעות בעיתונות הארצית, קמפיין אינטרנט ופרסום בינלאומי ביעדי אל על השונים. בנוסף ילווה את הקמפיין סרט המתאר את הליך ייצור המטוס במפעלי בואינג בסיאטל.

במרכז קמפיין הטלוויזיה, סרט תדמית באורך של 40 שניות שיוקרן בערוצים 2, 10 , ערוץ 9 ו- 24 ובנוסף גם בטרקליני אל על בארץ ובעולם, במטוסי אל על, באתרי אל על באינטרנט ובערוצי הטלוויזיה לישראלים בארה"ב ואירופה. הרעיון הקריאטיבי של הסרט מבוסס על סיפור "הכנת השמיים". קמפיין חוצות ועיתונות - יתמוך בטלוויזיה עם שילוט חוצות הכולל קירות ענק על בניין אגד בציר איילון, קיר דימול בכניסה לרמת גן, קיר מבנה ההדרכה במשרדי אל על וכן גשרים ושלטי חוצות ברחבי הארץ. בנוסף תפרסם אל על את הקמפיין בעיתונות העסקית והכללית.

אל על, באמצעות משרד הפרסום האינטראקטיבי מקאן דיגיטל, תלווה את הקמפיין הכללי בקמפיין ייחודי באינטרנט. קמפיין הממצה לדברי ראשיה את תכונותיו הייחודיות של המדיום. ציבור הגולשים יוזמן להשתתף בתחרות המגדל האנושי האינטרנטי הגבוה בעולם, כולל בסיכוי לזכות בכרטיס טיסה להונג קונג במטוס החדש וחופשה אקזוטית במקאו. בנוסף, ימים ספורים לפני המראת המטוס הראשון לטיסת הבכורה מניו יורק לישראל יוזמנו הגולשים ללוות ב- Live את ההמראה, הטיסה ואת הנחיתה תוך כדי צפייה במסלול הטיסה, ספירה לאחור וכן ניחוש זמן הנחיתה המדוייק, ברמה של עשירית שנייה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: