הבורסה צעדה במקום; סלקום החלה לככב גם בת"א
המדדים המובילים בבורסה חתמו את יום המסחר סביב רמות הפתיחה לאחר שביום שישי סגרו המדדים בוול סטריט בירידות קלות ואילו ביום חמישי סגרו אותם מדדים בעליות קלות. את המחצית הראשונה של השנה סיים המעו"ף בתשואה של 20.1% אך בחודש האחרון מדשדש המדד ולא מצליח להתרומם.
נציין, כי עדכון המדדים נכנס לתוקף היום; המעו"ף חתם בעליה קלה של 0.15% לרמה של 1,114 נקודות. מדד ת"א-100 חתם בעליה של 0.27% רמה של 1,105 נקודות.
מניות במרכז
כנראה שמה שטוב ליצחק תשובה ולנוחי דנקנר טוב גם ללב לבייב. בעל השליטה בחברת אפריקה ישראל הודיע היום, כי גם הוא בדומה לאילי הון ישראלים אחרים הולך לנסות את מזלו בעיר ההימורים - לאס וגאס. על פי הדיווח של אפריקה ישראל, נחתם הסכם לרכישת קרקע בשיתוף עם תאגיד מקבוצת קרדיט סוויס, תאגיד שבשליטת משפחת צ'יפריאני וסטיב וויטקוף, ותאגיד זר נוסף. הקרקע ששטחה הכולל כ-240 דונם נמצאת בסמיכות למלון "hard rock hotel & casino", נרכשה בתמורה לכ- 625 מיליון דולר. חלקה של אפריקה ישראל בעסקה הינו כ- 49%.
חברת מנופים פיננסים הודיעה היום על השלמת רכישת קניון ארנה. החברה בבעלותם של ג'קי בן זקן ואברהם נניקשוילי העבירה היום 538 מליון שקל, ובכך רכשה את מלוא המניות בחברת אס.אל.אס.
חברת דלק נדלן הודיעה היום כי תרכוש 50% מבנייני אונ' ברלין לפי 550 מיליון שקל. הרכישה תתבצע באמצעות DGRE, ביחד עם חברת רבד. מהחברה נמסר, כי הנכס מניב דמי שכירות שנתיים נטו בסך של כ-47 מיליון שקל. מניית החברה נסחרת כעת בעליות קלות.
סלקום נסחרת היום לראשונה בבורסה בת"א. המניה רשמה עליות שערים של כ-3% במחזור גבוה וזאת לאחר שהונפקה בתחילת השנה בבורסה ה-NYSE בניו-יורק. בעוד שבועיים צפויה החברה להצטרף לרשימת מדד המעו"ף במסלול המקוצר של המניות הדואליות.
מניות שחר המילניום (שחר מילניום ) רשמה היום עליות שערים של כ-4% בחמזור מסחר ניכר. הרקע: מחר תונפקת חברת הבת בלונדון, כאשר עם ההנפקה יוודע שוויה. אנליסטים מעריכים כי שווי חברת הבת יעמוד על כחצי מיליארד אירו. לידיעה מורחבת בנושא
מניית בזן הוסיפה היום כ-3%. המניה התחילה להיסחר היום ברשימת המעו"ף על חשבון מניית אי.די.בי אחזקות. עוד נציין, כי ביום חמישי האחרון עברה השליטה בחברה באופו רשמי לחברה לישראל מידי המדינה.
חברת פרוטרום דיווחה כי חתמה על הסכם לרכישת פעילות חברת אדומים תוספי מזון, חברה ציבורית הנסחרת בבורסה של תל אביב, אשר נוסדה בשנת 1977, בין היתר, על ידי ד"ר אלי פינטוס ופרופ' ניסים גרתי. על פי ההסכם תרכוש פרוטרום את נכסי חברת אדומים (למעט נכס המקרקעין ויתרות הלקוחות, החייבים והמזומנים) וזאת בתמורה ל 4,250,000 דולר ארה"ב. מחזור המכירות של אדומים בשנת 2006 הסתכם בכ 5.5 מליון דולר (כ 23.5 מליון שקל), מרביתו בישראל.
מניותיו של גאידמק מסרבות להתרומם. אוסיף חתמה את המסחר בירידה של 1.45%, למרות הודעת החברה כי החלה בדיקת נאותות לגבי רכישת מתחם צים בשד' רוטשילד וללילנבלום בת"א ועוד שני נכסים במוסקבה ולמרות כניסתה היום למדד ת"א-100.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
