לין לאוצר: הפחיתו כבר המס לעשירונים התחתונים
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה למנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, בהמשך לביקורו של אריאב באיגוד בשבוע שעבר, על מנת שיפעל להקדמת הפחתת המס הישיר על היחידים במדרגות השכר השלישית והרביעית, ללא כל קשר לביצוע המרכיבים האחרים של הרפורמה הכוללת המתוכננת. "מדובר בתיקון עוול מתמשך הנוגע למאות אלפי עובדים".
מהלך זה של הפחתה מופיע בתוכנית הכוללת של משרד האוצר ושוויו כ-2.5 מיליארד שקל לאורך 3 שנים. ביצועו של מהלך כזה מתבקש כבר עתה על מנת שתקוים חלוקה טובה יותר של פירות הצמיחה. לין מבקש לממן את הפחתת המס הישיר מעודפי ההכנסות ממסים.
איגוד לשכות המסחר הגיש במהלך שנת 2006 הצעה הכוללת מספר מהלכים פשוטים להגדלת ההכנסה הפנויה של מקבלי השכר הנמוך. מהלך זה יכול להיעשות גם ללא קשר להנהגת מס הכנסה שלילי, מאחר ותרומתם להכנסה נטו עולה על תרומת מס ההכנסה השלילי.
אחד המהלכים החשובים הינו הפחתת נטל המס הישיר למי שמצויים במדרגת המס השלישית והרביעית (בין 4,170 שקל לבין 11,140 שקל). כיום יש שתי בעיות מרכזיות שימשכו גם לאחר השלמת הרפורמה במס עד 2010: האחת, זינוק תלול ברמת המס הישיר מ-13.5% במדרגה ה-2 ל-33% במדרגה 3. והשנייה, שיעור המס במדרגה ה-4 מתקרב לשיעור המס המרבי ועומד על 41% לעומת 48%. בעיות אלו קיימות גם אם מחשבים את שיעור המס הממוצע בכל אחת ממדרגות המס.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
מנתוני האוצר עולה כי כ‑76% מהגמלאים של מערכת הביטחון חוזרים לשוק העבודה, מתוכם כ‑26% חוזרים לשירות הציבורי. ותחת הנתונים האלו - האם מוצדק להעניק קצבה מלאה, כבר מגיל 45, כאשר העובד בפועל מרוויח מצוין, ואפילו כפול?
ההצעה של האוצר מתייחסת לפורשים שעובדים בשירות המדינה. הכוונה לקצץ את קצבת הפנסיה כאשר סכום הכנסת העבודה והקצבה יחד גבוה מהמשכורת האחרונה שקיבל הגמלאי לפני פרישתו משירות הקבע בכוחות הביטחון. אבל, יש כאן איפה ואיפה. מה אם אותם פורשים שמשתכרים בשוק הפרטי? איך ניתן להעביר הצעה שנראית על פניו אפילו "לא חוקית".
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
