רווחי גילאון השקעות זינקו ב-2006 33% לכ-16 מ' ש'

טאו תשואות מימשה בינואר האחרון אופציות לרכישת מניות גילאון בכ-25.2 מיליון שקל ומחזיקה בכ-28.9% ממניותיו של בתי ההשקעות; גילאון חילקה בחצי השנה האחרונה דיווידנדים בהיקף כולל של כ-44.3 מ' שקל
סיון איזסקו |

שנת 2006 היתה שנת צמיחה והתרחבות עבור בית ההשקעות גילאון. רווחי גילאון בשנת 2006 זינקו בכ-33% לרמה של כ-16.6 מיליון שקל, לעומת כ-12.5 מיליון שקל בשנת 2005. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2006 היה גבוה משאר הרבעונים והסתכם בכ-6 מיליון שקל.

הכנסות גילאון, העוסקת בעיקר בניהול תיק השקעות עצמי (נוסטרו) ובהשקעה בניירות ערך ובנכסים פיננסיים, הסתכמו בשנת 2006 בכ-29.4 מיליון שקל, לעומת כ-15.9 מיליון שקל בשנת 2005. מקור ההכנסות העיקרי של גילאון היה רווחים מניירות ערך סחירים. אלה הסתכמו בשנת 2006 בכ-28 מיליון שקל, כמעט כפליים מההכנסות שהניב תחום זה בשנת 2005, ושהסתכמו בכ-14.4 מיליון שקל. כמו כן, לגילאון הכנסות מדמי ניהול שגובות חברות כלולות שלה, הפועלות בשוק ההון בתחומים שונים.

בחודש ינואר 2007 נכנסה קבוצת טאו תשואות, בשליטתו של אילן בן-דב, כשותפה אסטרטגית לגילאון. טאו מימשה אופציות לרכישת מניות גילאון בהיקף כספי של כ-25.2 מיליון שקל, ובעקבות זאת היא מחזיקה היום בכ-28.9 מיליון שקל. במקביל למימוש האופציות על ידי טאו ועל ידי ציבור המשקיעים, שמימש אופציות בהיקף כולל של כ-17.5 מיליון שקל נוספים, חילקה טאו בפברואר האחרון דיווידנד בסך של כ-34.9 מיליון שקל לבעלי מניותיה. דיווידנד זה התווסף לחלוקת רווחים נוספת, בסכום של כ-9.4 מיליון שקל, שביצעה גילאון בחודש אוקטבר 2006. בסך הכל, איפוא, חילקה גילאון לבעלי מניותיה בחצי השנה האחרונה דיווידנדים בסכום כולל של כ-44.3 מיליון שקל. יצויין, כי מימוש האופציות וחלוקת הדיווידנד יבואו במלואם לידי ביטוי בהון העצמי של החברה רק בדו"חות הרבעון הראשון של 2007.

הדר שמיר, מנכ"ל גילאון, אמר היום: "שנת 2006 היתה שנת התרחבות וצמיחה מבחינת גילאון. הקמנו פעילויות חדשות בתחומי ההתמחות שלנו, ביצענו גיוסי הון משמעותיים שישמשו אותנו להמשך תהליך ההתרחבות, וקבוצת טאו נכנסה אלינו כשותפה אסטרטגית שתסייע לנו בהמשך הדרך. במקביל, חילקנו דיווידנדים משמעותיים ושיתפנו את כלל בעלי המניות בהצלחתנו".

גילאון הרחיבה משמעותית את פעילותה בשנה האחרונה. בין היתר, החברה הקימה (בשיתוף עם טאו) חברת חיתום. חברת החיתום, שהיתה דומיננטית מאד בשוק החיתום מאז הקמתה, היתה מעורבת עד כה בכ-34 הנפקות ובחלק מהן שימשה כאחד ממנהלי קונסורציום החתמים. כמו כן, הקימה החברה את חברת הבת (50%) גילאון גלובל מרקט, המספקת שירותי מסחר שונים בשוק ההון (לרבות חדר עיסקאות). כמו כן, גדלה משמעותית פעילותה של החברה הכלולה, ספרינט השקעות, המוחזקת בשיעור של כ-28% על ידי גילאון, והפועלת בתחום של ניהול תיקי השקעות וקרנות נאמנות. בנוסף, הקימו גילאון וספרינט לאחרונה חברה חדשה בשם אס.ג'י.אס, שתעסוק בניהול של מימוש אופציות עבור עובדים בחברות, המעניקות אופציות לעובדיהן כחלק מהתגמול השוטף.

גילאון ביצעה בשנה האחרונה גיוסי הון משמעותיים, שיסייעו לה בהמשך התרחבותה. בחודש יוני 2006 גייסה החברה כ-44 מיליון שקל בהנפקת איגרות חוב, ולאחר מכן גייסה כ-42.6 מיליון שקל ממימוש האופציות האמור, ואילו לפני כשבועיים השלימה הנפקת איגרות חוב נוספת בהיקף של כ-29 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון בנק ישראל
צילום: World economic forum

מתי הריבית תתחיל לרדת?

הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות? 

רן קידר |

בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.      


אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%

האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%,  אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה


שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו. 


הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.


השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.