רווחי גילאון השקעות זינקו ב-2006 33% לכ-16 מ' ש'

טאו תשואות מימשה בינואר האחרון אופציות לרכישת מניות גילאון בכ-25.2 מיליון שקל ומחזיקה בכ-28.9% ממניותיו של בתי ההשקעות; גילאון חילקה בחצי השנה האחרונה דיווידנדים בהיקף כולל של כ-44.3 מ' שקל
סיון איזסקו |

שנת 2006 היתה שנת צמיחה והתרחבות עבור בית ההשקעות גילאון. רווחי גילאון בשנת 2006 זינקו בכ-33% לרמה של כ-16.6 מיליון שקל, לעומת כ-12.5 מיליון שקל בשנת 2005. הרווח הנקי ברבעון הרביעי של שנת 2006 היה גבוה משאר הרבעונים והסתכם בכ-6 מיליון שקל.

הכנסות גילאון, העוסקת בעיקר בניהול תיק השקעות עצמי (נוסטרו) ובהשקעה בניירות ערך ובנכסים פיננסיים, הסתכמו בשנת 2006 בכ-29.4 מיליון שקל, לעומת כ-15.9 מיליון שקל בשנת 2005. מקור ההכנסות העיקרי של גילאון היה רווחים מניירות ערך סחירים. אלה הסתכמו בשנת 2006 בכ-28 מיליון שקל, כמעט כפליים מההכנסות שהניב תחום זה בשנת 2005, ושהסתכמו בכ-14.4 מיליון שקל. כמו כן, לגילאון הכנסות מדמי ניהול שגובות חברות כלולות שלה, הפועלות בשוק ההון בתחומים שונים.

בחודש ינואר 2007 נכנסה קבוצת טאו תשואות, בשליטתו של אילן בן-דב, כשותפה אסטרטגית לגילאון. טאו מימשה אופציות לרכישת מניות גילאון בהיקף כספי של כ-25.2 מיליון שקל, ובעקבות זאת היא מחזיקה היום בכ-28.9 מיליון שקל. במקביל למימוש האופציות על ידי טאו ועל ידי ציבור המשקיעים, שמימש אופציות בהיקף כולל של כ-17.5 מיליון שקל נוספים, חילקה טאו בפברואר האחרון דיווידנד בסך של כ-34.9 מיליון שקל לבעלי מניותיה. דיווידנד זה התווסף לחלוקת רווחים נוספת, בסכום של כ-9.4 מיליון שקל, שביצעה גילאון בחודש אוקטבר 2006. בסך הכל, איפוא, חילקה גילאון לבעלי מניותיה בחצי השנה האחרונה דיווידנדים בסכום כולל של כ-44.3 מיליון שקל. יצויין, כי מימוש האופציות וחלוקת הדיווידנד יבואו במלואם לידי ביטוי בהון העצמי של החברה רק בדו"חות הרבעון הראשון של 2007.

הדר שמיר, מנכ"ל גילאון, אמר היום: "שנת 2006 היתה שנת התרחבות וצמיחה מבחינת גילאון. הקמנו פעילויות חדשות בתחומי ההתמחות שלנו, ביצענו גיוסי הון משמעותיים שישמשו אותנו להמשך תהליך ההתרחבות, וקבוצת טאו נכנסה אלינו כשותפה אסטרטגית שתסייע לנו בהמשך הדרך. במקביל, חילקנו דיווידנדים משמעותיים ושיתפנו את כלל בעלי המניות בהצלחתנו".

גילאון הרחיבה משמעותית את פעילותה בשנה האחרונה. בין היתר, החברה הקימה (בשיתוף עם טאו) חברת חיתום. חברת החיתום, שהיתה דומיננטית מאד בשוק החיתום מאז הקמתה, היתה מעורבת עד כה בכ-34 הנפקות ובחלק מהן שימשה כאחד ממנהלי קונסורציום החתמים. כמו כן, הקימה החברה את חברת הבת (50%) גילאון גלובל מרקט, המספקת שירותי מסחר שונים בשוק ההון (לרבות חדר עיסקאות). כמו כן, גדלה משמעותית פעילותה של החברה הכלולה, ספרינט השקעות, המוחזקת בשיעור של כ-28% על ידי גילאון, והפועלת בתחום של ניהול תיקי השקעות וקרנות נאמנות. בנוסף, הקימו גילאון וספרינט לאחרונה חברה חדשה בשם אס.ג'י.אס, שתעסוק בניהול של מימוש אופציות עבור עובדים בחברות, המעניקות אופציות לעובדיהן כחלק מהתגמול השוטף.

גילאון ביצעה בשנה האחרונה גיוסי הון משמעותיים, שיסייעו לה בהמשך התרחבותה. בחודש יוני 2006 גייסה החברה כ-44 מיליון שקל בהנפקת איגרות חוב, ולאחר מכן גייסה כ-42.6 מיליון שקל ממימוש האופציות האמור, ואילו לפני כשבועיים השלימה הנפקת איגרות חוב נוספת בהיקף של כ-29 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.