טלי ברזילי זוננפלד מונתה לעורכת הראשית של SBC

תחליף את לאה קנטור-מטרסו, שהודיעה בשבוע שעבר על עזיבתה את התפקיד ואת החברה לאחר שמונה שנים
אפרת אדיר |

טלי ברזילי-זוננפלד מונתה לעורכת הראשית של רשת המגזינים SBC, המוציאה לאור 21 מגזינים, ביניהם מותגים בינלאומיים כגון פורבס, קוסמופוליטן, PC מגזין, מאונטן בייק ומגזינים ישראליים מובילים, כמו הורים וילדים, רכב, דרך האוכל, נישה, מסע עולמי ועוד.

ברזילי-זוננפלד תחליף את לאה קנטור-מטרסו אשר הודיעה בשבוע שעבר על עזיבתה את התפקיד ואת החברה לאחר שמונה שנים.

בעברה המקצועי שימשה ברזילי-זוננפלד במשך 9 שנים ככתבת כלכלה בכירה במעריב וכ-4 שנים כמנהלת מועדון הלקוחות ביי&בונוס. בשנה וחצי האחרונות שימשה ברזילי זוננפלד כעורכת 2 מגזיני העיצוב- נישה ו-DO בקבוצת SBC.

ישראל בטיטו, סמנכ"ל רשת המגזינים SBC: "מינויה של טלי ברזילי זוננפלד כעורכת הראשית של רשת SBC הינו חלק מרה-ארגון במערכת, לקראת השקתם של 3 מגזינים בינלאומיים חדשים והרחבת רשת השיווק וההפצה של הרשת".

ברזילי זוננפלד מציינת, כי בכוונת רשת SBC להוביל את ענף המגזינים בישראל לצמיחה נוספת, תוך כניסה לתחומי עניין נוספים והרחבת מותגי המגזינים הבינלאומיים ברשת.

תוצאות סקר TGI שהתפרסמו לפני מספר ימים מצביעות על גידול וצמיחה בענף המגזינים- תוצאות המקבילות למגמה הבינלאומית, הרושמת בשלוש השנים האחרונות גידול שנתי ממוצע של כ-10%.

מחקר שוק שבוצע על ידי רשת SBC מראה, כי מחזור הפעילות של ענף המגזינים בשנת 2005 בישראל היה כ-540 מיליון שקל והצפי לשנת 2006 הוא גידול של כ-12% במחזור המכירות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.