אירופה סגרה יום אדום בעקבות העלאת הריבית אתמול
השווקים באירופה סגרו יום מסחר אדום, זאת לאחר שהפד האמריקני העלה אתמול את שער הריבית כצפוי ב-0.25% אך עוד הודיע כי קצב העלאת הריביות הנוכחי צפוי להמשיך. הנפט, אשר שם להרים ראש והוסיף 3.1%, העלה מחדש חששות כי יפגע בצמיחה הכלכלית ברחבי אירופה.
בפרנקפורט איבד היום מדד הדאקס 1.77% לשער של 4,875נקודות, בלונדון ירד הפוטסי ב- 0.86% לשער של 5,369 נקודות, מדד היורוסטוקס השיל 1.45% ל-3,326 נקודות, מדד פריס איבד מערכו 1.4% ל-4,468 נקודות.
15 מתוך 18 השווקים באירופה נסחרו היום בירידות שערים, הבורסות היחידות שעלו היו אלה בנורווגיה, איסלנד ודנמרק.
מניות במרכז
מניות האנרגיה כגון יצרנית הכימיקלים הגדולה בעולם, BASFורויאל פיליפקס אלטרוניקס, יצרנית האלטרוניקה השלישית בגודלה בעולם הובילו את ירידות בקרב מניות הרגישות למחירי האנרגיה, זאת לאור הקפיצה במחירי הנפט היום.
אינדיטקס, מפעילת רשת הביגוד המפורסת "זארה", בלטה נגד המגמה וקפצה ב-4.9% לאחר שפירסמה את דוחותיה הרבעוניים. ע"פ הדוחות הרווח הנקי ברבעון קפץ ב-40% ל-148 מיליון דולר, זאת לעומת צפי האנליסטים לרווח של 124 מיליון דולר.
ישראליות
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
