אירופה סגרה יום אדום בעקבות העלאת הריבית אתמול
השווקים באירופה סגרו יום מסחר אדום, זאת לאחר שהפד האמריקני העלה אתמול את שער הריבית כצפוי ב-0.25% אך עוד הודיע כי קצב העלאת הריביות הנוכחי צפוי להמשיך. הנפט, אשר שם להרים ראש והוסיף 3.1%, העלה מחדש חששות כי יפגע בצמיחה הכלכלית ברחבי אירופה.
בפרנקפורט איבד היום מדד הדאקס 1.77% לשער של 4,875נקודות, בלונדון ירד הפוטסי ב- 0.86% לשער של 5,369 נקודות, מדד היורוסטוקס השיל 1.45% ל-3,326 נקודות, מדד פריס איבד מערכו 1.4% ל-4,468 נקודות.
15 מתוך 18 השווקים באירופה נסחרו היום בירידות שערים, הבורסות היחידות שעלו היו אלה בנורווגיה, איסלנד ודנמרק.
מניות במרכז
מניות האנרגיה כגון יצרנית הכימיקלים הגדולה בעולם, BASFורויאל פיליפקס אלטרוניקס, יצרנית האלטרוניקה השלישית בגודלה בעולם הובילו את ירידות בקרב מניות הרגישות למחירי האנרגיה, זאת לאור הקפיצה במחירי הנפט היום.
אינדיטקס, מפעילת רשת הביגוד המפורסת "זארה", בלטה נגד המגמה וקפצה ב-4.9% לאחר שפירסמה את דוחותיה הרבעוניים. ע"פ הדוחות הרווח הנקי ברבעון קפץ ב-40% ל-148 מיליון דולר, זאת לעומת צפי האנליסטים לרווח של 124 מיליון דולר.
ישראליות
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
