מיקרוסופט קיימה את אירוע מומחי המחשוב בהרצליה
האירוע השנתי של קהילת מומחי המחשוב בישראל, TechNet על המים, התקיים אתמול (ג') על שפת הבריכה במלון דניאל בהרצליה פיתוח, בנוכחות שיא של למעלה מ-1,200 מומחי IT ומקצועני מחשוב חברי פורום TechNet של חברת מיקרוסופט ישראל.
מיכל גבע, מנהלת שיווק קהילות מומחי מחשוב ומפתחים במיקרוסופט ישראל ומארגנת האירוע, אמרה כי "האירוע מתקיים שנה שישית ברציפות, והוא גדול מכול האירועים הקודמים, הן בכמות המשתתפים והן בכמות החידושים הנחשפים".
גבע מסרה כי מדובר בהוכחה להערכה ההדדית ולשיתוף הפעולה ההדוק הקיימים בין מיקרוסופט לשותפיה העסקיים ולקוחותיה לאורך השנה כולה. היא הוסיפה כי "מיקרוסופט חשפה באירוע את מפת הדרכים הטכנולוגית שלה, שמטרתה לסייע לארגונים לחסוך זמן וכסף בהטמעת טכנולוגיות חדשות, ולאפשר לארגונים להפנות משאבים רבים יותר בפיתוח ליבת העסקים של הארגון."
באירוע חשפה מיקרוסופט ישראל את החזון ומפת הדרכים הטכנולוגית לארגונים. בין השאר, הוצגו עקרונות פעולה שלפיהם תפעל מיקרוסופט על מנת להביא לחסכון של זמן וכסף ניכרים בהשקעות IT בארגונים גדולים. המרכזי בשינויים יהיה "השקה בגלים" של מספר מוצרים במקביל, עקרון שבמסגרתו תשיק מיקרוסופט מוצרים משלימים במרוכז.
באירוע נטלו חלק גם אוהד סבן, מנכ"ל הי נטוורקס; נימרוד שגב, מנהל תחום הטמעה, מיקרוסופט ישראל; וליאור צורף, מנהל תקשורת שיווקית, מיקרוסופט ישראל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
