אסדת גז מאגר כריש אנרגיאן
צילום: אנרג'יאן

באיחור של למעלה משנה וחצי: אנרג'יאן מתחילה להפיק גז מכריש

היום הוא כמובן יום חג לחברה, ונותר רק לאחל שמכאן והלאה היא תעמוד בתחזיות שהיא מספקת לשוק. הגז מופק כרגע מבאר "כריש מרכז 2"; במקביל מתקדמות ההכנות להזרמת הגז במערכת הצינורות אל החוף, ומכירתו ללקוחותיה של אנרג'יאן צפויה להתחיל ביומיים הקרובים
דור עצמון | (4)

העיכוב של למעלה משנה וחצי, חברת אנרג'יאן -1.73%  העוסקת בחיפושי נפט וגז, מודיעה כי החלה בהפקת הגז ממאגר כריש. לפי הודעת החברה, הגז מופק כרגע מבאר "כריש מרכז 2", וזרם הגז הולך וגובר באופן יציב. במקביל מתקדמות ההכנות להזרמת הגז במערכת הצינורות אל החוף, ומכירתו ללקוחותיה של אנרג'יאן צפויה להתחיל ביומיים הקרובים. באר "כריש מרכז 1" צפויה להיפתח בעוד כשבועיים, ובאר "כריש מרכז 3" בעוד כארבעה שבועות.

האסדה של אנרג'יאן ומערכת הצינורות שלה הינן בעלות קיבולת מקסימלית של 8 BCM לשנה. הקיבולת  ההתחלתית היא עד 6.5 BCM לשנה, ומכירות הגז צפויות להגיע להיקף זה תוך 4 עד 6 חודשים מהיום. אנרג'יאן מדגישה כי המשך הפיתוח של מאגר כריש צפון, ופיתוחן של מערכות נוספות לטיפול בנוזלים והולכת גז, מתקדמים על פי לוחות הזמנים ויושלמו לקראת סוף 2023.

מדובר כאמור בעיכוב של למעלה משנה וחצי לאחר שההפקה הייתה צריכה להתחיל כבר בתחילת 2021. בינואר האחרון הודיעה החברה על דחייה נוספת לרבעון השלישי של השנה. כאשר ביקרנו את החברה על הדחיות החוזרות ונשנות הבטיחו לנו בחברה שלא תהיה דחיה לרבעון השלישי. לאחר מכן הם טענו שהכוונה הייתה למשהו כמו 'עד סוף החלק הראשון של אמצע השנה', כלומר סוף הרבעון השלישי, אבל גם את התאריך הזה החברה פספסה בחודש. היום כמובן הוא יום חג מבחינתה של החברה. נאחל לה בהצלחה בהפקה ובהזרמה, ושמעתה ואילך היא תעמוד בתחזיות שהיא מספקת לשוק.

מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן: "אני שמח לאשר שאנרג'יאן החלה בתהליך הפקת הגז הטבעי ממאגר כריש. הפרוייקט מהווה נקודת ציון משמעותית עבור ישראל והאיזור, מבטיח תחרות למשק הגז הישראלי, מגביר את הבטחון האנרגטי במזרח התיכון, ומביא אנרגיה נקיה, במחירים נוחים, שתסייע להחליף את הפקת החשמל באמצעות פחם.

"אנו ממשיכים להיות מחויבים להשגת המטרות שלנו לטווח הבינוני: הפקת 200 אלף חביות שווה ערך נפט ליום, ו- EBIDTAX (רווח לפני מס) בהיקף של 1.75 מיליארד דולר. תחילת הפקת הגז ממאגר כריש הינה אבן דרך משמעותית לקראת השגת המטרות הללו. כעת אנו ממוקדים בהגברת קצב הפקת הגז עד ל-8 BCM בשנה, בצד פרויקטים נוספים למציאה ופיתוח של מאגרים נוספים באזור".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    האחרון בתור 30/10/2022 18:02
    הגב לתגובה זו
    הגז שלנו אזרחי ישראל, למי שעוד לא הבין. מי מקבל את הכסף ממכירת הגז? כמה אנרג'יאן וכמה אזרחי ישראל??? ומי אחראי לחלוקה? מישהו מכם הכתבים המדענים יכול לענות על זה? זו השאלה החשובה היחידה המעניינת
  • 2.
    לפיד גאון לקח 30% מקדמה מהלבנונים (ל"ת)
    כלכלן 26/10/2022 23:24
    הגב לתגובה זו
  • חחח בסוף תאמינו לעצמכם (ל"ת)
    בני 02/11/2022 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ברוך 26/10/2022 20:53
    הגב לתגובה זו
    הרבה מיותר טובה ממניות אחרות בתחום הדלק בארץ
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה

שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דוראד

המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך. 

הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.

מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו,  מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה. 

אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2

לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.

רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.