האם עידן עופר מנסה לצאת מההסכמים מול אנרג'יאן?
בחודש מרץ בתחילת השנה השלימה חברת האנרגיה היוונית-בריטית אנרג'יאן -1.73% גיוס אג"ח עצום בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. רק חודש לאחר מכן, באפריל 2021, גילו המשקיעים בדוחות השנתיים לשנת 2020 כי החברה צופה דחייה נוספת בהפקת הגז הראשונה שלה ממאגרי הגז כריש ותנין. החברה צפתה כי זו תתרחש ברבעון הראשן של 2022, איחור של שנה לעומת דוחות 2019, בהם צפתה החברה כי ההזרמה תחל במחצית הראשונה של 2021. האם אנרג'יאן הייתה מגייסת בנדיבות כה גדולה, ובביקושים של 9 מיליארד דולר, אילו המשקיעים היו יודעים על העיכובים שעוד יבואו? לא בטוח.
בינתיים נאלצה אנרג'יאן להודיע פעם נוספת על דחייה בהפקה, ועל פי החברה זו תתרחש לכל המוקדם באמצע 2022. במשרד האנרגיה כבר סבורים כי ההנפקה לא תתרחש לפני הרבעון השלישי של השנה - איחור של שנה וחצי לעומת הצפי.
מזה מספר חודשים שדליה אנרגיות רוצה לצאת מההסכם מול אנרג'יאן, ואף פנתה לבוררות בנושא. לקוחה אחרת של החברה זכתה בפיצוי ראשון של 23 מיליון דולר מצד אנרגי'אן, אך בחברת הגז התייחסו לאחרונה בביטול לנושא בראיון בדה מרקר וטענו כי "מדובר בפיצוי בגין חוזה אחד, והחברה תוכל לעמוד בתשלום הפיצויים".
גם בחברה לישראל וקנון של עידן עופר - עם 36% מהחוזים של אנרג'יאן בישראל - מאבדים סבלנות
אבל הבעיה רחבה יותר - החריקות אינן רק מול דליה, אלא גם מול החברה לישראל וקנון של עידן עופר. החברה לישראל -1.5% מחזיקה בבזן -1.06% ו איי.סי.אל -0.81% (לשעבר כי"ל) ו קנון 1.99% מחזיקה ב או פי סי אנרגיה 1.23% . במצגת למשקיעים שפרסמה לאחרונה אנרג'יאן צריך להתאמץ כדי למצוא דיווח, אותו היא מפרסמת רק בהערת שוליים בלבד, לפיו "בהתייחסות ל-GSPA (הסכמים מחייבים בנושא גז. נ"א) הישראלי הנוכחי שלנו, שבחלקם יש קונים המייצגים במצטבר כ-36%, טענו או הודיעו על סיום זכויות חוזיות... עקב איחור באספקת גז ראשון. החברה חולקת על כך עקב כח עליון. קונה אחד המייצג 11% מסר הודעת סיום, והחברה חולקת על כך כלא חוקי".
- או.פי.סי ברבעון חזק עם זינוק של 174% ברווח הנקי וצמיחה מוגברת בארה"ב
- OPC אנרגיה יוצאת לדרך עם פרויקט ענק בטקסס בהיקף של 1.9 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה אומרות השורות הללו? שיש לחברה בעיה בהיקף של לפחות 47% מהחוזים שיש לה בישראל. כמעט 50%. בהחלט לא מבוטל.
אבל על מי מדובר? בחברה לישראל בזן, כי"ל, ואו פי סי אנרגיה לא מוכנים להתייחס לנושא, אבל אם מסתכלים על הגרף שמפרסמת אנרג'יאן ניתן להסיק כי למעשה מדובר על החברות של עידן עופר. מדוע? כי צריך לחבר את חלקי הפאזל. כל החברות הללו נמצאות תחת השמיכה של החברה לישראל וקנון של עידן עופר, ורק אם מצרפים אותן ניתן להגיע למספר 36% כפי שניתן לראות במצגת של אנרג'יאן (בתוספת או פי סי חדרה - 3%). ה-11% הנוספים הם דליה אנרגיות:
מקור: מצגת למשקיעים של חברת אנרג'יאן.
מדוע אנרג'יאן לא נותנת גילוי נאות וברור?
הסיבה שצריך לנתח את הנתונים ולהבין אותם לבד היא שאנרג'יאן פשוט לא טורחת לספר את המידע הזה למשקיעים. היא לא התייחסה לכך בדוחות הכספיים האחרונים שפרסמה בתחילת חודש נובמבר.
- אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
אבל האמת היא שלא מדובר בפעם הראשונה שאנרג'יאן לא מדווחת בצורה גלויה. דליה אנרגיות, שלה יש עוד 11% מהחוזים מול אנרג'יאן, נמצאת בהליך של בוררות מול אנרג'יאן - אך חברת הגז לא טרחה לספר על כך למשקיעים, אלא רק לראשונה באותם דוחות לרבעון השלישי של השנה, בחודש נובמבר האחרון. האם לא מדובר במידע חשוב למשקיעים? בוודאי שכן, אבל אנרג'יאן לא פרסמה זאת אלא באיחור של מספר חודשים.
ייתכן כי מדובר רק בניסיון ל'שיפור עמדות' של החברות של עידן עופר
חברות צריכות גז כדי לפעול. כך בזן, כי"ל, או פי סי אנרגיה, דליה אנרגיות ועוד. המשמעות בינתיים היא שהן צריכות למצוא לעצמן מקורות חלופיים. זה לא אומר שאנרג'יאן לא תוכל לספק מתישהו גז, אבל בינתיים הן צריכות חלופות. אז דליה חותמת מול תמר להמשך אספקה, גם בזן וכי"ל טוענות כי יש להן פתרונות חלופיים עד שיתחיל להגיע גז מאנרג'יאן (מאגרי כריש ותנין). אבל ההסכמים הללו אמורים לפוג בין מחצית 2022 ועד סוף השנה. מה יקרה אם יימשכו העיכובים אצל אנרג'יאן?
מנגד, ייתכן שפשוט מדובר בחלק ממשא ומתן בין חברות, 'שיפור עמדות' מצד עופר וניסיון להלחיץ את אנרג'יאן במטרה לשלם לה פחות על הגז.
במור השקעות נתנו לאנרג'יאן בתחילת נובמבר אפסייד של 40%. האם השוק באמת מפספס?
ומה אומרים באנרג'יאן בתגובה?
- 7.dw 08/12/2021 12:00הגב לתגובה זוהכלב אכל לי ת'מחברת. די. כמה עוד אפשר לשמוע את התירוצים של הספק הזה. פחד אלוהים אם משק האנרגיה של מדינת ישראל היה מבוסס על אנרג'יאן. היום היינו יושבים בחושך ולא היו מים בברזים. נובל היתה ליגה אחרת. הבטיחו, וקיימו. פעמיים. גם תמר וגם לוייתן. נכון. אמנם הגז עלה קצת יותר אבל בשביל איכות צריך לשלם. דלק"ד מול אנרג'יאן זה מרצדס מול סוסיתא. הגיע הזמן שאנרג'יאן תפצה את כיל ובזן על הפשלות. או בפיצוי במזומן או במחיר מופחת על הגז.
- 6.ההפסד של אנרג'יאן הוא הרווח של לוויתן ותמר (ל"ת)יריב 06/12/2021 22:00הגב לתגובה זו
- 5.ליאור 06/12/2021 20:56הגב לתגובה זומניית השנה על פי חישוב מתמטי ושווי היא צריכה להיות בשער 105-110 לפחות . בזן - זיקוק נפט ומכירתו לתעשיה מטוסים ורכב בארץ וחו"ל אין באמור המלצה
- לילי 07/12/2021 08:59הגב לתגובה זורווחי בזן מבוססים על מרווחי הזיקוק באירופה . עד שלא ישנו את הנוחה הרווח ירד .
- ברבור שחור 12/12/2021 14:0415% , ובזן בכלל מוכרת דלק למטוסים. במלחמה עם איראן היא תרוויח הרבה
- 4.ליויתן 06/12/2021 18:57הגב לתגובה זורק רציוווווווווווווו
- 3.בני 06/12/2021 18:41הגב לתגובה זומעניין למי יש מידע פנים …..
- 2.עמי 06/12/2021 18:31הגב לתגובה זוביזפורטל.רשמתם על אפסייד "חבוי" - איפה הוא?
- שמעון דוידי 06/12/2021 22:25הגב לתגובה זואתה רוצה שאתר חדשות לא יעלה המלצות וניתוח של אנליסטים?
- 1.משקיע שפוי 06/12/2021 17:32הגב לתגובה זומכרו מניות אנרגיאן ותעברו לרציו
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה
שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2
המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך.
הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.
מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו, מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה.
אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2
לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.
- דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"
- גוש הרוב מתחזק בדוראד: לוזון-אלומי משנה את מאזן הכוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.
