הקמת אסדת הקידוח של אנרגיאן
צילום: יחצ
דוחות

הכנסות אנרג'יאן עלו פי 4 אחרי רכישת אדיסון; בנטרולה הצטמקו ב-60%

החברה מדווחת על הכנסות בסך כ-335 מ' ד' בדוחות הפרו-פורמה הכוללים את נכסי אדיסון; בנטרולם מדובר על 28 מ' לעומת 75 מ' ב-2019. ההפסד התפעולי העמיק ל-124.5 מ' לעומת 94 מ'. מנגד המשאבים המוכחים הסתכמו ב-982 מ' חביות שווה ערך נפט, לעומת 658 מ'
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה אנרג'יאן

חברת הגז והנפט אנרג'יאן -1.45% היוונית-בריטית מדווחת על הכנסות בסך 28 מיליון דולר ב-2020, שליש לערך מרמת ההכנסות ב-2019 שהייתה 75.7 מיליון דולר. ההפסד התפעולי בתקופה העמיק ל-124.5 מיליון דולר לעומת 94 מיליון דולר אשתקד. בדוחות הפרו-פורמה הכוללים את נכסי אדיסון שנרכשו ב-2020, ההכנסות עומדות על כ-335 מיליון דולר.

ה-EBITDAX המתואם (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת, הפחתות וכן הוצאות חיפוש מאגרים) היה שלילי, ברמה של מינוס 8.3 מיליון דולר, בהשוואה לנתון חיובי של 36.3 מיליון דולר ב-2019. עוד דווח כי התזרים מפעילות שוטפת הצטמק ל-1.5 מיליון דולר, מול כ-36 מיליון דולר בתקופה המקבילה. ההשקעות ההוניות (CAPEX) ירדו לכ-429 מיליון דולר, מול 685 מיליון דולר ב-2019.

משאבי הגז והנפט המוכחים בסוף 2020 הסתכמו בכ-982 מיליון חביות שווה ערך נפט (79% מתוך הכמות הן של גז), זאת לעומת 342 מיליון חביות (80% גז) ב-2019. לאנרג'יאן הסכמים חתומים למכירת גז בישראל בהיקף של 7.4 BCM בשנה, תוך ניצול של 93% מקיבולת האסדה הצפה, כך לדבריהם. בארג'יאן הודיעו כי יגבשו תכנית חלוקת דיבידנדים לשנת 2022.

בחברה מונים מספר מהלכים שבוצעה בתקופת הדוח, ובהם השלמת רכישת אדיסון E&P תמורת 203 מיליון דולר,  המגלמים מחיר של כ-1.2 דולר לשווה ערך חבית נפט (P2). ה-EBITDAX בדוחות הפרו-פורמה, המחשבים את הנתון לאחר רכישת נכסי אדיסון, עומד על 108 מיליון דולר, גבוה ב-116 מיליון דולר מהנתון הרגיל.

אנרג'יאן מחזיקה במאגרי הגז כריש ותנין, ומעדכנת בדיווח שלה כי נכון לסוף מרץ האחרון, 90% מפרויקט כריש הושלמו, כשההפקה צפויה ברבעון הראשון של 2022. עוד מוזכרים בהקשר זה העיכובים בהשלמת אסדת הקידוח הצפה שתורכב בסינגפור וחלקיה מיוצרים בסין. בסוף 2020 הייתה האסדה אמורה להגיע מחופי סינגפור לישראל, אלא שזו כלל לא הייתה מוכנה, וזאת בשל שיבושים בייצור בסין בעקבות משבר הקורונה שהביא לדחייה של הלו"ז בשנה נוספת לערך. הסכם לרכישת הנוזלים ממאגר כריש צפוי להיחתם במחצית השנייה של השנה.

באשר למאגר כריש-צפון, שבתחילת השנה התקבלה החלטת השקעה סופית בו (FID), באנרג'יאן מעריכים כי תחילת ההפקה תהיה במחצית השנייה של 2023. המשאבים במאגר מוערכים בכ-243 מיליון חביות שווה ערך נפט והסכם להנדסה, רכש, בניה, התקנה והזמנה (EPCIC) צפוי להחתם בהמשך 2021 ובעולת מוערכת של 100 מיליון דולר. החלטת השקעה נוספת התקבלה בנוגע לפרויקט NEA / NI במצרים. כמו כן, החברה מתמודדת במכרז על רישיון חיפוש גז ונפט בבלוק 72 (אלון D).

עוד צוין כי מתחילת השנה בקבוצת אנרג'יאן השלימו את רכישת מניות המיעוט (30%) באנרג'יאן ישראל, וכי הראשונה הגדילה את חלקה (Increased working interest) במאגרים Rospo Mare ו-וגה (Vega), באיטליה, ל-100% וללא עלויות נוספות. היקף ההפקה צפוי לעמוד על 36-41 אלפי חביות שווה ערך נפט ליום (Kboepd), עלייה של כ-1 Kboepd. כמו כן, הוצאות פיתוח והפקה הופחתו לכדי 470-550 מיליון דולר (בהשוואה ל-510-590 מיליון דולר) – מתוכם 350-400 מיליון דולר קשורים בפיתוח המאגרים כריש וכריש צפון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברוך 19/04/2021 15:29
    הגב לתגובה זו
    מה מצב החברה ?
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.02%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל. 



מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.