הקמת אסדת הקידוח של אנרגיאן
צילום: יחצ
דוחות

הכנסות אנרג'יאן עלו פי 4 אחרי רכישת אדיסון; בנטרולה הצטמקו ב-60%

החברה מדווחת על הכנסות בסך כ-335 מ' ד' בדוחות הפרו-פורמה הכוללים את נכסי אדיסון; בנטרולם מדובר על 28 מ' לעומת 75 מ' ב-2019. ההפסד התפעולי העמיק ל-124.5 מ' לעומת 94 מ'. מנגד המשאבים המוכחים הסתכמו ב-982 מ' חביות שווה ערך נפט, לעומת 658 מ'
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה אנרג'יאן

חברת הגז והנפט אנרג'יאן -0.05% היוונית-בריטית מדווחת על הכנסות בסך 28 מיליון דולר ב-2020, שליש לערך מרמת ההכנסות ב-2019 שהייתה 75.7 מיליון דולר. ההפסד התפעולי בתקופה העמיק ל-124.5 מיליון דולר לעומת 94 מיליון דולר אשתקד. בדוחות הפרו-פורמה הכוללים את נכסי אדיסון שנרכשו ב-2020, ההכנסות עומדות על כ-335 מיליון דולר.

ה-EBITDAX המתואם (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת, הפחתות וכן הוצאות חיפוש מאגרים) היה שלילי, ברמה של מינוס 8.3 מיליון דולר, בהשוואה לנתון חיובי של 36.3 מיליון דולר ב-2019. עוד דווח כי התזרים מפעילות שוטפת הצטמק ל-1.5 מיליון דולר, מול כ-36 מיליון דולר בתקופה המקבילה. ההשקעות ההוניות (CAPEX) ירדו לכ-429 מיליון דולר, מול 685 מיליון דולר ב-2019.

משאבי הגז והנפט המוכחים בסוף 2020 הסתכמו בכ-982 מיליון חביות שווה ערך נפט (79% מתוך הכמות הן של גז), זאת לעומת 342 מיליון חביות (80% גז) ב-2019. לאנרג'יאן הסכמים חתומים למכירת גז בישראל בהיקף של 7.4 BCM בשנה, תוך ניצול של 93% מקיבולת האסדה הצפה, כך לדבריהם. בארג'יאן הודיעו כי יגבשו תכנית חלוקת דיבידנדים לשנת 2022.

בחברה מונים מספר מהלכים שבוצעה בתקופת הדוח, ובהם השלמת רכישת אדיסון E&P תמורת 203 מיליון דולר,  המגלמים מחיר של כ-1.2 דולר לשווה ערך חבית נפט (P2). ה-EBITDAX בדוחות הפרו-פורמה, המחשבים את הנתון לאחר רכישת נכסי אדיסון, עומד על 108 מיליון דולר, גבוה ב-116 מיליון דולר מהנתון הרגיל.

אנרג'יאן מחזיקה במאגרי הגז כריש ותנין, ומעדכנת בדיווח שלה כי נכון לסוף מרץ האחרון, 90% מפרויקט כריש הושלמו, כשההפקה צפויה ברבעון הראשון של 2022. עוד מוזכרים בהקשר זה העיכובים בהשלמת אסדת הקידוח הצפה שתורכב בסינגפור וחלקיה מיוצרים בסין. בסוף 2020 הייתה האסדה אמורה להגיע מחופי סינגפור לישראל, אלא שזו כלל לא הייתה מוכנה, וזאת בשל שיבושים בייצור בסין בעקבות משבר הקורונה שהביא לדחייה של הלו"ז בשנה נוספת לערך. הסכם לרכישת הנוזלים ממאגר כריש צפוי להיחתם במחצית השנייה של השנה.

באשר למאגר כריש-צפון, שבתחילת השנה התקבלה החלטת השקעה סופית בו (FID), באנרג'יאן מעריכים כי תחילת ההפקה תהיה במחצית השנייה של 2023. המשאבים במאגר מוערכים בכ-243 מיליון חביות שווה ערך נפט והסכם להנדסה, רכש, בניה, התקנה והזמנה (EPCIC) צפוי להחתם בהמשך 2021 ובעולת מוערכת של 100 מיליון דולר. החלטת השקעה נוספת התקבלה בנוגע לפרויקט NEA / NI במצרים. כמו כן, החברה מתמודדת במכרז על רישיון חיפוש גז ונפט בבלוק 72 (אלון D).

עוד צוין כי מתחילת השנה בקבוצת אנרג'יאן השלימו את רכישת מניות המיעוט (30%) באנרג'יאן ישראל, וכי הראשונה הגדילה את חלקה (Increased working interest) במאגרים Rospo Mare ו-וגה (Vega), באיטליה, ל-100% וללא עלויות נוספות. היקף ההפקה צפוי לעמוד על 36-41 אלפי חביות שווה ערך נפט ליום (Kboepd), עלייה של כ-1 Kboepd. כמו כן, הוצאות פיתוח והפקה הופחתו לכדי 470-550 מיליון דולר (בהשוואה ל-510-590 מיליון דולר) – מתוכם 350-400 מיליון דולר קשורים בפיתוח המאגרים כריש וכריש צפון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברוך 19/04/2021 15:29
    הגב לתגובה זו
    מה מצב החברה ?
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.99%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך