הקמת אסדת הקידוח של אנרגיאן
צילום: יחצ
דוחות

הכנסות אנרג'יאן עלו פי 4 אחרי רכישת אדיסון; בנטרולה הצטמקו ב-60%

החברה מדווחת על הכנסות בסך כ-335 מ' ד' בדוחות הפרו-פורמה הכוללים את נכסי אדיסון; בנטרולם מדובר על 28 מ' לעומת 75 מ' ב-2019. ההפסד התפעולי העמיק ל-124.5 מ' לעומת 94 מ'. מנגד המשאבים המוכחים הסתכמו ב-982 מ' חביות שווה ערך נפט, לעומת 658 מ'
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה אנרג'יאן

חברת הגז והנפט אנרג'יאן -0.95% היוונית-בריטית מדווחת על הכנסות בסך 28 מיליון דולר ב-2020, שליש לערך מרמת ההכנסות ב-2019 שהייתה 75.7 מיליון דולר. ההפסד התפעולי בתקופה העמיק ל-124.5 מיליון דולר לעומת 94 מיליון דולר אשתקד. בדוחות הפרו-פורמה הכוללים את נכסי אדיסון שנרכשו ב-2020, ההכנסות עומדות על כ-335 מיליון דולר.

ה-EBITDAX המתואם (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת, הפחתות וכן הוצאות חיפוש מאגרים) היה שלילי, ברמה של מינוס 8.3 מיליון דולר, בהשוואה לנתון חיובי של 36.3 מיליון דולר ב-2019. עוד דווח כי התזרים מפעילות שוטפת הצטמק ל-1.5 מיליון דולר, מול כ-36 מיליון דולר בתקופה המקבילה. ההשקעות ההוניות (CAPEX) ירדו לכ-429 מיליון דולר, מול 685 מיליון דולר ב-2019.

משאבי הגז והנפט המוכחים בסוף 2020 הסתכמו בכ-982 מיליון חביות שווה ערך נפט (79% מתוך הכמות הן של גז), זאת לעומת 342 מיליון חביות (80% גז) ב-2019. לאנרג'יאן הסכמים חתומים למכירת גז בישראל בהיקף של 7.4 BCM בשנה, תוך ניצול של 93% מקיבולת האסדה הצפה, כך לדבריהם. בארג'יאן הודיעו כי יגבשו תכנית חלוקת דיבידנדים לשנת 2022.

בחברה מונים מספר מהלכים שבוצעה בתקופת הדוח, ובהם השלמת רכישת אדיסון E&P תמורת 203 מיליון דולר,  המגלמים מחיר של כ-1.2 דולר לשווה ערך חבית נפט (P2). ה-EBITDAX בדוחות הפרו-פורמה, המחשבים את הנתון לאחר רכישת נכסי אדיסון, עומד על 108 מיליון דולר, גבוה ב-116 מיליון דולר מהנתון הרגיל.

אנרג'יאן מחזיקה במאגרי הגז כריש ותנין, ומעדכנת בדיווח שלה כי נכון לסוף מרץ האחרון, 90% מפרויקט כריש הושלמו, כשההפקה צפויה ברבעון הראשון של 2022. עוד מוזכרים בהקשר זה העיכובים בהשלמת אסדת הקידוח הצפה שתורכב בסינגפור וחלקיה מיוצרים בסין. בסוף 2020 הייתה האסדה אמורה להגיע מחופי סינגפור לישראל, אלא שזו כלל לא הייתה מוכנה, וזאת בשל שיבושים בייצור בסין בעקבות משבר הקורונה שהביא לדחייה של הלו"ז בשנה נוספת לערך. הסכם לרכישת הנוזלים ממאגר כריש צפוי להיחתם במחצית השנייה של השנה.

באשר למאגר כריש-צפון, שבתחילת השנה התקבלה החלטת השקעה סופית בו (FID), באנרג'יאן מעריכים כי תחילת ההפקה תהיה במחצית השנייה של 2023. המשאבים במאגר מוערכים בכ-243 מיליון חביות שווה ערך נפט והסכם להנדסה, רכש, בניה, התקנה והזמנה (EPCIC) צפוי להחתם בהמשך 2021 ובעולת מוערכת של 100 מיליון דולר. החלטת השקעה נוספת התקבלה בנוגע לפרויקט NEA / NI במצרים. כמו כן, החברה מתמודדת במכרז על רישיון חיפוש גז ונפט בבלוק 72 (אלון D).

עוד צוין כי מתחילת השנה בקבוצת אנרג'יאן השלימו את רכישת מניות המיעוט (30%) באנרג'יאן ישראל, וכי הראשונה הגדילה את חלקה (Increased working interest) במאגרים Rospo Mare ו-וגה (Vega), באיטליה, ל-100% וללא עלויות נוספות. היקף ההפקה צפוי לעמוד על 36-41 אלפי חביות שווה ערך נפט ליום (Kboepd), עלייה של כ-1 Kboepd. כמו כן, הוצאות פיתוח והפקה הופחתו לכדי 470-550 מיליון דולר (בהשוואה ל-510-590 מיליון דולר) – מתוכם 350-400 מיליון דולר קשורים בפיתוח המאגרים כריש וכריש צפון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ברוך 19/04/2021 15:29
    הגב לתגובה זו
    מה מצב החברה ?
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%