הכנסות אנרג'יאן עלו פי 4 אחרי רכישת אדיסון; בנטרולה הצטמקו ב-60%
חברת הגז והנפט אנרג'יאן 1.16% היוונית-בריטית מדווחת על הכנסות בסך 28 מיליון דולר ב-2020, שליש לערך מרמת ההכנסות ב-2019 שהייתה 75.7 מיליון דולר. ההפסד התפעולי בתקופה העמיק ל-124.5 מיליון דולר לעומת 94 מיליון דולר אשתקד. בדוחות הפרו-פורמה הכוללים את נכסי אדיסון שנרכשו ב-2020, ההכנסות עומדות על כ-335 מיליון דולר.
ה-EBITDAX המתואם (רווח לפני ריבית, מיסים, פחת, הפחתות וכן הוצאות חיפוש מאגרים) היה שלילי, ברמה של מינוס 8.3 מיליון דולר, בהשוואה לנתון חיובי של 36.3 מיליון דולר ב-2019. עוד דווח כי התזרים מפעילות שוטפת הצטמק ל-1.5 מיליון דולר, מול כ-36 מיליון דולר בתקופה המקבילה. ההשקעות ההוניות (CAPEX) ירדו לכ-429 מיליון דולר, מול 685 מיליון דולר ב-2019.
משאבי הגז והנפט המוכחים בסוף 2020 הסתכמו בכ-982 מיליון חביות שווה ערך נפט (79% מתוך הכמות הן של גז), זאת לעומת 342 מיליון חביות (80% גז) ב-2019. לאנרג'יאן הסכמים חתומים למכירת גז בישראל בהיקף של 7.4 BCM בשנה, תוך ניצול של 93% מקיבולת האסדה הצפה, כך לדבריהם. בארג'יאן הודיעו כי יגבשו תכנית חלוקת דיבידנדים לשנת 2022.
בחברה מונים מספר מהלכים שבוצעה בתקופת הדוח, ובהם השלמת רכישת אדיסון E&P תמורת 203 מיליון דולר, המגלמים מחיר של כ-1.2 דולר לשווה ערך חבית נפט (P2). ה-EBITDAX בדוחות הפרו-פורמה, המחשבים את הנתון לאחר רכישת נכסי אדיסון, עומד על 108 מיליון דולר, גבוה ב-116 מיליון דולר מהנתון הרגיל.
- אנרג'יאן מדווחת על חזרה לתפוקה מלאה, אך גם על ירידה בהכנסות וברווחיות
- אקסון מצטרפת לאנרגי'אן בקידוח ראשון לחיפוש גז ביוון מ-1981
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנרג'יאן מחזיקה במאגרי הגז כריש ותנין, ומעדכנת בדיווח שלה כי נכון לסוף מרץ האחרון, 90% מפרויקט כריש הושלמו, כשההפקה צפויה ברבעון הראשון של 2022. עוד מוזכרים בהקשר זה העיכובים בהשלמת אסדת הקידוח הצפה שתורכב בסינגפור וחלקיה מיוצרים בסין. בסוף 2020 הייתה האסדה אמורה להגיע מחופי סינגפור לישראל, אלא שזו כלל לא הייתה מוכנה, וזאת בשל שיבושים בייצור בסין בעקבות משבר הקורונה שהביא לדחייה של הלו"ז בשנה נוספת לערך. הסכם לרכישת הנוזלים ממאגר כריש צפוי להיחתם במחצית השנייה של השנה.
באשר למאגר כריש-צפון, שבתחילת השנה התקבלה החלטת השקעה סופית בו (FID), באנרג'יאן מעריכים כי תחילת ההפקה תהיה במחצית השנייה של 2023. המשאבים במאגר מוערכים בכ-243 מיליון חביות שווה ערך נפט והסכם להנדסה, רכש, בניה, התקנה והזמנה (EPCIC) צפוי להחתם בהמשך 2021 ובעולת מוערכת של 100 מיליון דולר. החלטת השקעה נוספת התקבלה בנוגע לפרויקט NEA / NI במצרים. כמו כן, החברה מתמודדת במכרז על רישיון חיפוש גז ונפט בבלוק 72 (אלון D).
עוד צוין כי מתחילת השנה בקבוצת אנרג'יאן השלימו את רכישת מניות המיעוט (30%) באנרג'יאן ישראל, וכי הראשונה הגדילה את חלקה (Increased working interest) במאגרים Rospo Mare ו-וגה (Vega), באיטליה, ל-100% וללא עלויות נוספות. היקף ההפקה צפוי לעמוד על 36-41 אלפי חביות שווה ערך נפט ליום (Kboepd), עלייה של כ-1 Kboepd. כמו כן, הוצאות פיתוח והפקה הופחתו לכדי 470-550 מיליון דולר (בהשוואה ל-510-590 מיליון דולר) – מתוכם 350-400 מיליון דולר קשורים בפיתוח המאגרים כריש וכריש צפון.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
- 1.ברוך 19/04/2021 15:29הגב לתגובה זומה מצב החברה ?
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
