נשיא מצרים בהתייחסות ראשונה לעסקת הגז עם ישראל
נשיא מצרים עבדל פאתח אל סיסי התייחס היום לראשונה לעסקת הגז הישראלית-מצרית כשאמר: השגנו את מטרתנו.
בתחילת השבוע שותפויות הגז הודיעו על שני הסכמים מחייבים לייצוא גז למצרים (GSPA), עם חברת דולפינוס המצרית (Dolphinus Holdings Limited), לאספקת גז טבעי ממאגרי לוויתן ותמר בהיקף כולל של כ-BCM 64 למשך 10 שנים בהיקף של כ-15 מיליארד דולר.
הסכם היצוא של השותפויות עשוי להפוך את מצרים למעבר אנרגיה איזורי. אחרי הדיווח של השותפויות מתחילת השבוע, שר האנרגיה הקפריסאי אמר כי גם מדינתו קרובה לחתימה על הסכם יצוא בשבועות הקרובים למצרים. למרות שמצרים כבר הצהירה כי היא תוכל לספק את הביקוש לגז בשוק המקומי בשנים הקרובות, נראה כי נשיא מצרים בונה על ייצוא הגז למדינות אחרות.
סיסי: "חלמתי על זה 4 שנים, שאנו נשמש מעבר אזורי לאנרגיה. כל הגז באזור יגיע אלינו - נשתמש בו לייצוא למדינות אחרות ו/או לשוק המקומי".
בכך למעשה נשיא מצרים גונב במעט את ההצגה לשר האנרגיה יובל שטייניץ שפיזר במהלך השנים האחרונות הבטחות כי ישראל תהיה מעצמת גז איזורית. ההתבטאות של אה סיסי הגיע בנוסף לדיווח לפיו גם קפריסין קרובה לחתום על הסכם יצוא גז עם מצרים, באמצעות המאגר החדש קליפסו והפיתוח המתקרב של אפרודיטה. קפריסין עשויה להפוך לאחת השחקניות המשמעותיות בשוק הגז הטבעי במזרח התיכון ובכך להפוך גם למתחרה של ישראל.
- 7.טיט 21/02/2018 18:51הגב לתגובה זוחוזה שירעיד את הבורסה
- 6.atuk19 21/02/2018 17:00הגב לתגובה זואני זוכר שבעיסקת הקניה ממצרים - התקשורת המצרית בערבית לא דיברה ולא הזכירה. הסוף ידוע - מצרים הפרה את ההסכם. אני זוכר שלאחרונה היו פרסומים רבים במצרים שדיברו על "גז מקפריסין , מצרים ומזרח הים התיכון". בלי לרשום ישראל. אתמול היו פרסומים בתקשורת המצרית - אבל "אל אהרם" שופר המשטר-כלום לכן מאד חשוב לדעת. האם א-סיסי אמר או לא אמר "ישראל". קודם כל פוליטית - אבל הפוליטיקה במצרים משפיעה על יחסי הכלכלה. היום אין יחסים כלכליים עם מצרים. בתורכיה הפוליטיקה כמעט לא משפיעה - ויש יחסים מצויינים. לגבי הסיכויים. - אולי יהיה יצוא - אבל כנראה יפרו הסכם. הידיעה על הפיצוי למימן - הפכה אותי פחות החלטי. אם המצרים יפצו את חברת החשמל הישראלית - סבירות גבוהה לקיום ההסכם. אם לא אז נמוכה. אז אני לא נביא. לא יכול לחזות ב100%. אני כן יכול לומר בביטחון. יחסי הכלכלה עם תורכיה טובים פי 100 ממצרים. לכן אם חברה תורכית תחתום על הסכם דומה עם ליוויתן - הסיכוי לקיום מלא של ההסכם גדול מהסיכוי עם דולפין. אשמח גם אם יצטטו את הנאום של השיח' הבדואי בסיני שנשבע אמונים לדאעש. דעתו חשובה כמו א-סיסי.
- 5.הכתום 21/02/2018 16:03הגב לתגובה זוחשובה ביותר מה שנותן גושפנקא לחוזה
- 4.אלעד 21/02/2018 15:50הגב לתגובה זולא לשכוח שהקידוחים בקפריסין גם של תשובה רציו ודלק יתחברו עם קפריסין ויבצעו ייצוא לאירופה
- 3.צביקה 21/02/2018 15:23הגב לתגובה זוהם יקנו מאיתנו בזול וימכרו ביוקר הם הרוויחו מכול העניין
- חשבתי שאתה שורטיסט :) (ל"ת)רוני 22/02/2018 00:09הגב לתגובה זו
- מר מיסטר 21/02/2018 19:42הגב לתגובה זוצינור לאירופה יעלה 6 מיליארד דולר ולא בטוח שבכלל ניתן לבנות אותו. בנתיים במצרים יושבים מתקני הנזלת גז ללא שימוש כי אין להם מספיק גז לתפעל אותם. בסה״כ זוהי עסקה משתלמת לשני הצדדים.
- 2.ערן 21/02/2018 15:21הגב לתגובה זומניית העם אומנם ירדה קצת לאחרונה אבל עוד כמה חוזים מרעידי שוק כאלה היא תיהיה במקומות אחרים
- 1.עוד עסקאות בדרך (ל"ת)אנונימי 21/02/2018 15:08הגב לתגובה זו
ארגון אופ״ק החליט להגביר את ייצור הנפט באוקטובר
הקבוצה בראשות סעודיה ורוסיה תוסיף 137 אלף חביות ביום החל מאוקטובר – למרות ירידה של יותר מ־10% במחירי הנפט השנה וחששות מעודף היצע ב־2026
ארגון המדינות המייצאות נפט (אופ"ק) ושותפיו החליטו להעלות את הייצור באוקטובר ב-137,000 חביות ליום. ההחלטה מגיעה בתקופה בה שוק הנפט מתמודד עם חששות מפני עודפי היצע עתידיים, ובה מחירי הנפט נמצאים בירידה של למעלה מ-10% השנה ונסחרים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט.
במפגש מקוון מהיר יחסית, הכריזו שמונה מחברות הקרטל על העלאה של 137,000 חביות ליום החל מאוקטובר. לא מדובר בהחלטה מפתיעה מבחינה כמותית, אבל הזמון מעורר שאלות. בתקופה בה מחירי הנפט מראים חולשה ומסתכמים בסביבות 65 דולר לחבית לברנט, הצעד הזה נראה כמו הימור על העתיד.
הצעד מסמן שינוי במדיניות האופ"ק+, שבשנים האחרונות התמקדה בהגבלת ייצור כדי לתמוך במחירים. כעת, הארגון מתחיל לבטל חלק מהקיצוצים הוולונטריים ולהגדיל את הייצור, במטרה להגן על נתחי השוק שלו. ההחלטה מגיעה על רקע נתוני שוק מעורבים. מצד אחד, הביקוש הקיצי היה חזק ורמות המלאי במדינות ה-OECD נמוכות יחסית. מצד שני, אנליסטים צופים עודף היצע אפשרי בחצי הראשון של 2026. מחירי הנפט ירדו בלמעלה מ-10% השנה, כאשר ברנט נסחר בסביבות 65 דולר לחבית.
שמונת היצרנים המרכזיים – ערב
הסעודית, רוסיה, עיראק, איחוד האמירויות, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן – מתמודדים עם האתגר של איזון בין שמירה על מחירים גבוהים לטובת הכנסות המדינה, לבין חשש שמחירים גבוהים עלולים לעודד השקעות באנרגיות חלופיות ולהשפיע על הביקוש לטווח הארוך.
- קונוקו פיליפס תפטר רבע מהעובדים -תעשיית הנפט חוזרת למציאות של קיצוצים
- עסקת הנשק שפרצה את הדרך ליצוא הביטחוני של ישראל ומה קרה היום לפני 166 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער בין ההבטחות למציאות הוא אחד האתגרים המרכזיים של הקרטל. בחודשים האחרונים, הייצור בפועל של חברות האופ"ק+ נמוך מהרמות המתוכננות. חלק מהחברות אף נאלצו להגביל את הייצור כדי לפצות על ייצור יתר קודם. ההחלטה מגיעה על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שבדרך כלל תורמת לעלייה במחירי הנפט. אופ"ק+ בחר להגדיל את ההיצע בתקופה זו, דבר שמצביע על הערכה שהאספקה תישאר יציבה למרות האתגרים האזוריים.
