כמה מופסד בן זקן על מניות 'שמן' שרכש אחרי כישלון הקידוח?
ב-13 באוקטובר האחרון דיווחה שמן נפט וגז על 'קידוח יבש'. מניית החברה הגיבה יום לאחר מכן בנפילה של 87% כאשר הנמוך היומי עמד באותו היום על 4.7 אגורות, זאת מול 99 אגורות יום קודם. מחיר הסגירה באותו יום קשה עמד על 12.6 אגורות. ג'קי בן זקן שהחזיק באותו הזמן ב-9% ממניות 'שמן' החליט לצלול למים העמוקים ורכש עוד באותו היום מניות שמן ב-3 מיליון שקלים לפי מחיר מניה של 12.6 אגורות (כאמור, מחיר הסגירה).
מה עשתה מאז מניית שמן? איבדה עוד 67.5% וכך מופסד בן זקן עוד 2 מיליון שקלים על אותה רכישה שביצע ממש ביום שאחרי ההודעה. נציין כי בן זקן ביצע רכישה נוספת אחרי הדיווח, זה קרה ב-18 באוקטובר. ב-16-17 באוקטובר צללה שמן 17% ו-19% בהתאמה ובן זקן "ניצל" את ההזדמנות לרכוש מניות נוספות של שמן בהיקף של 225 אלף שקל, לפי שער של 9 אגורות. על אותה רכישה מופסד כעת 55%, אבל זה יחסית כסף קטן.
כעת נסחרת שמן במחיר של 4.1 אגורות, מחיר נמוך יותר מהנמוך היומי ביום שלאחר הדיווח על קידוח יהש.
- 14.נפל ל"תסביך דנקנר" וקונה עוד ועוד מפגר מת (ל"ת)זקן אך לא חכם 15/12/2013 17:41הגב לתגובה זו
- 13.רגע מה עם התמלוגים? הם שילמו? גנבים! (ל"ת)שלי יחימו ביץ' 11/12/2013 13:15הגב לתגובה זו
- 12.לא הבנתם 11/12/2013 12:33הגב לתגובה זורק שהחברה לא שווה כלום. לפחות יהיה לו שלד בורסאי.
- 11.קלקלן 10/12/2013 17:41הגב לתגובה זוולכן הוא לא הפסיד כלום.......זה לא השקעה של כסף מהבית זה כסף שנכנס ממשחקים פיננסייים ממונפים סליחה חח מנופים
- 10.שמעון 10/12/2013 17:15הגב לתגובה זובמקרה הזה , חרב צונחת
- 9.ואסילי 10/12/2013 16:13הגב לתגובה זובבורסה רק מרוויחים
- 8.הכי ותיק 38 10/12/2013 14:32הגב לתגובה זובחירה אומללה של מקום הקידוח אבל שהיה ברור יש נפט איכותי ו בכל הקידוחים נקבע נחרצות השאיבה לא יותר מ 1000 חב ליום כל השאר פשוט חישוב כלכלי ידע ועוד ידע זה כל הסוד
- 7.אנונימי 10/12/2013 13:32הגב לתגובה זואתה מטעים כשאתם מחשבים את ההפסד רק מהיום של ההודעה על הכישלון. מה שרלוונטי זה ההפסד או רווח מהיום שהוא נכנס (קנה 36 מיליון מניות בשער 200 ובנוסף עוד כול מיני חיזוקים).
- 6.גדדרני 10/12/2013 13:10הגב לתגובה זוממתי ? הולכים עם הראש בקיר בבורסה - בשעה שמודיעים על כשלון הקידוח ונטישת הבור אז הוא הולך לקנות בצניחה אין סופית ובשערים גבוהים הרי המניה תגיע בסופו של דבר ל 1 אגורה !!!!!!!!!! משם כבר לא יכולה לרדת . הוא באמת פילנטרופ טוב עזר לכל אלה שרצו להציל כמה גרושים בשער 12 אגורות . גם ככה הוא מופסד עשרות מילוני שקלים על ההשקעה בקידוח אז לשם מה ? להוסיף הפסד על הפסד ...
- 5.מי אכפת כמה הוא הפסיד. השאלה היא איך כאלו במרכז הענף? (ל"ת)פול 10/12/2013 13:07הגב לתגובה זו
- 4.משה 10/12/2013 11:43הגב לתגובה זוהכסף אצל אשכנזי
- 3.לא מדוייק 10/12/2013 11:10הגב לתגובה זואבל עיתונאים אוהבים להתעסק בשמועות ולא לצלול לעובדות
- מחשבה מוטעית 10/12/2013 11:36הגב לתגובה זוכלומר אין מגן מס מיחידות השתתפות כמו במודיעין, לגבי מגן מס ממניות רגילות זה אפשרי רק אחרי מימוש המניות וכאן לא היה מימוש.
- הכתום 10/12/2013 11:31הגב לתגובה זומה הטעם בכך???
- 2.רח' העבודה אשדוד 10/12/2013 11:06הגב לתגובה זוחבל , בתחילת הדרך שלך עשית ביושר .מה קרה לך בהמשך? מי שעושה בתחבולות את כספו ופוגע כך באנשים אחרים סופו להיפגע ( אני לא שמח לאידו ). אוליי זמן לעשות חושבים.
- 1.יובל 10/12/2013 11:03הגב לתגובה זובן זקן כנראה איש עסקים מצליח בתחום הנדל"ן אולם בתחום ההשקעות בניירות ערך אין לו שמץ של מושג,צר לי על הפסדיו העצומים,כדאי שילמד מבעלי נסיון מר וכואב כל כך שיספרו לו שתמיד אבל תמיד (פרט לגז בתמר) ההשקעות במניות של תעשיית החלומות של חיפושי נפט נגמר רע ומר !!, משקיעים יקרים ! התרחקו תמיד מכל האשליות והפנטזיות להתעשרות מהירה פן ישקע כספכם במצולות כפי שקרה לבן זקן ואלפי מהמרים אחרים שחיפשו כסף קל ! זכרו תמיד את הכלל ,תאב הבצע (הגרידי) תמיד הולך לישון רעב !! עצה חכמה !!
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
