מנכ"ל וודסייד: "הסבירות להקמת צינורות גז למדינות שכנות נמוכה"
ענקית האנרגיה האוסטרלית וודסייד ממתינה בסבלנות להכרעת ביהמ"ש העליון בנוגע למדיניות ייצוא הגז, בטרם תסגור את העסקה לרכישת 30% ממאגר 'לוויתן'. כך מדווח 'בלומברג' ברקע לפירסום תוצאותיה הכספיות של וודסייד לרבעון השני של 2013.
"אנו מוכנים להיות סבלניים ועובדים במרץ לקראת השלמת עסקת הרכישה במיזם המשותף ב'לוויתן'", כך אמר מנכ"ל וודסייד פיטר קולמן לאחר פירסום דוחותיה הכספיים למחצית הראשונה של 2013. עוד הוסיף קולמן כי וודסייד מקווה כי החלטת בית המשפט העליון תספק וודאות בכל הנוגע לסוגיית ייצוא הגז הטבעי.
נציין כי ההערכות בשוק היו כי וודסייד תיסוג מהעסקה לרכישת 30% מ'לוויתן'. זאת, לאחר שהשותפות במאגר נובל אנרג'י (סימול: NBL), דלק קידוחים יהש, אבנר יהש ורציו יהש ציינו כי הן בוחנות הקמת צינור גז למדינות שכנות (טורקיה או קפריסין) על חשבון הקמת מתקן ייצוא LNG ימי. וודסייד תכננה להקים מתקן ייצוא ימי במטרה לספק גז טבעי ללקוחותיה במדינות אסיה, אולם נראה כי השותפות האחרות מכוונות לשוק האירופי.
קולמן: הסבירות להקמת צינורות גז למדינות שכנות היא נמוכה"
וודסייד מתעדת לרכוש 30% מ'לוויתן' בתמורה לתשלום 1.25 מיליארד דולר. לפי מתווה ההסכם, וודסייד הסכימה לבצע תשלום ראשוני של 696 מיליון דולר לשותפות, ולאחר מכן להזרים לשותפות 200 מיליון דולר נוספים לאחר שיותר ע"י הרשויות הרגולטוריות להקים מתקן LNG ותשלום סופי של 350 מיליון דולר לאחר שהקמת מתקן הייצוא הימי LNG יושלם.
אולם, וודסייד עדיין לא העבירה את התשלום הראשוני שנקבע במסגרת הסכם ההבנות. ענקית האנרגיה האוסטרלית הבהירה כי לא התקיימו דיונים עם שותפות 'לוויתן' בנוגע לשינוי מבנה התמחור של ההסכם. קולמן ציין בנוסף כי "הועלו ספקולציות לפיהן שותפות לוויתן מעדיפות ייצוא גז באמצעות הקמת צינורות גז שיועדפו על פני ייצוא באמצעות LNG. אנחנו מעריכים אפשרות זו בסבירות נמוכה, הקמת מתקן ייצוא LNG הוא עדיין הבסיס לעסקה".
- 8.אנונימי 23/08/2013 12:47הגב לתגובה זופיטר קולמן אמר עיסקת לויתן היא עיסקה של פעם בעשור, העיסקה בוצעה במחיר הזדמנות לוודסייד , הם ישפרו אותה! בנתיים הם ממתינים לתפוס את העיסקה. החיבור לצינור האדריאטי הוא בר ביצוע ואין מה להתרגש מארדואן , טורקיה זקוקה לחיבור באגן
- 7.ביזפורטל קבלו 22/08/2013 23:21הגב לתגובה זוכול מילה מיותרת דלק קידוחים אמרה את דברה מו"מ על צינור לתורכיה וירדן לפי מאיה בורסהhttp://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=83848
- 6.צינור עד העצם 22/08/2013 19:44הגב לתגובה זויוסי לוי קיבל אישור לצנרת אבל לאן נעלם הנפט???? אפילו ריח של נפט אין האויר גם עם קדחו רק 20 מטר ליום הם היו אמורים להגיע ל עומק 5250 מ מי זמןןןןןןןןןןןן דממה אן דיווחים והמניה לא נראת הכי טוב מה היה?????
- 5.סבסטיין 22/08/2013 14:52הגב לתגובה זומה לקולמן וליצוא לאירו פה איזה שטויות ביזפורטל אתם כבר לא יודעים חוץ מליזרוק כתבות שטותיות קולמן העלאק השופים ונובל יודעים טוב מאוב איפה ילך היצוא לא צריכים את קולמן שיתן הערכות מבינים בי זפורטל רק נזק אתם יודעים לעשות יוסי פינק שבועיים לא שמענו ופיתאום קולמן בכותרת נו בו8א ניראה עוד שבוע מי יהיה התורן הבאה ביזפורטל רק ליגרום ולתת לאנטרסנטים ליקנות בזול
- 4.דלק תקרוס שנקנה? 22/08/2013 12:49הגב לתגובה זותעזבו אתכם מהערבים שילכו מהעולם יש מצב שקבוצת דלק תקרוס ב 20 אחוז שאני אקנה? כיל תעלה? אני עמוק בכיל ...... מיליון וחצי שקל שלי בכיל אגב אני מקים היום חברה ל מסחר ״זאוס שוקי הון ״ אני בדרך לעורך דין בלוך 42 תל אביב בבינלאומי עד שיעבירו לי את כל הניירות הערך לחברה מחשבוני הפרטי יעשו לי אלף פרצופים אין לי כוח עליהם אני כבר משתוקק להנפיק אגרות חוב חמישים מיליון ש״ח יהיה גם אירוע מאוד יפה בסוף החודש לאומי וכלכליסט נרשמתי כבר הרבה ברכה והצלחה רבה חזק חזק ונתחזק
- 3.מה שיכול להדאיג זה הצינור בבגץ ,אבל גם הוא זמני . (ל"ת)בא 22/08/2013 12:05הגב לתגובה זו
- 2.נותן בראש 22/08/2013 11:48הגב לתגובה זוגם אני מצטרף לביקורת על ביזפורטל...אתם לא אוביקיטיבים ואפילו אויינים לענף הגז..למה??כובע..איזה כובע??טמבל כמובן
- 1.סולח 22/08/2013 10:34הגב לתגובה זואמנם באיחור ובפיגור לעומת גלובס אבל כנראה שמישה בביזפורטל התעשת והבין שההודעה הזו שוה כותרת........אולי מישהו שם עיקם את האף אבל איך אמר אורי זהר פעם? אפשר אולי רמות את הף אבל לא את בני המיעיים..ומי שלא הבין- אי אפשר להפיץ ריח שלילי כל הזמן..במיוחד מה שטעים לבני המיעיים והמבין יבן..בראבו לרציו
- יעקב 22/08/2013 11:05הגב לתגובה זואינם מפרגנים לענף הגז והנפט, בכל הזדמנות יוצאים עם כותרות שליליות,לצורך ולא לצורך ובעיקר מצניעים כמה שניתן אינפורמציה חיובית,למה?השד יודע למה.

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות
הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים
את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה
משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.
קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017, בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.
גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.
הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.
- המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
- בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.