נפט
צילום: iStock

ארה"ב בוחנת החמרת סנקציות אנרגיה על רוסיה

שר האוצר האמריקאי מבקר את מדיניות ביידן: 'סנקציות חלשות אפשרו המשך מימון מכונת המלחמה הרוסית'

אדיר בן עמי | (3)


שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, הצהיר היום (חמישי) כי ממשל טראמפ בוחן אפשרות להחמיר משמעותית את הסנקציות על סקטור האנרגיה הרוסי. הדברים נאמרו במהלך נאום שנשא בפני המועדון הכלכלי של ניו יורק.


בסנט מתח ביקורת חריפה על מדיניות ממשל ביידן בהקשר זה, באומרו: "גורם מרכזי שאפשר את המשך מימון מכונת המלחמה הרוסית היה הסנקציות החלשות להחריד שהטיל ממשל ביידן על האנרגיה הרוסית, וזאת בשל חששות מלחצים כלפי מעלה על מחירי האנרגיה בארה"ב".


למרות ביקורתו, ציין בסנט כי הממשל הנוכחי ישמר את הסנקציות המוגברות שהוטלו בימיו האחרונים של ממשל ביידן. "הממשל הנוכחי שומר על הסנקציות המוגברות ולא יהסס ללכת 'עד הסוף' אם הדבר יספק מנוף לחץ במשא ומתן לשלום", אמר בסנט.


יש לציין כי ממשל ביידן הטיל אמברגו על נפט רוסי בעקבות הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה בפברואר 2022. בנוסף, נקבעה תקרת מחיר של 60 דולר לחבית נפט רוסי. בסנט לא התייחס באופן ישיר לתקרת מחיר הנפט בדבריו, אך בעבר כינה אותה "טיפשית".


בסנט הוסיף כי הממשל האמריקאי מתמקד גם בייצוא האנרגיה של איראן. "אנחנו הולכים לסגור את סקטור הנפט של איראן ואת יכולות ייצור הכטב"מים שלה", אמר בסנט. והוסיף: "להפוך את איראן לשבורה שוב יסמן את תחילת מדיניות הסנקציות המעודכנת שלנו".


מחירי הנפט צנחו לאחרונה לרמה של כ-65 דולר לחבית, זאת בעקבות התאמות השווקים לייצור גבוה יותר של אופ"ק ולתחזית כלכלית גלובלית חלשה. התבטאויותיו של בסנט עשויות להפעיל לחץ כלפי מעלה על המחירים.


ההצהרות של בסנט מסמנות שינוי משמעותי במדיניות האמריקאית כלפי רוסיה ואיראן, תוך הדגשת הנכונות של ממשל טראמפ להשתמש בסנקציות כלכליות ככלי מרכזי במדיניות החוץ, גם במחיר של השפעה אפשרית על מחירי האנרגיה הגלובליים והמקומיים.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הרכבים החשמליים מחסלים את תעשיית הנפט. (ל"ת)
    מתן 10/03/2025 08:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טראמפ החליט לפרק את השווקים (ל"ת)
    אנונימי 06/03/2025 23:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קודם יורים ולאחר מכן מדברים (ל"ת)
    עושה חשבון 06/03/2025 20:49
    הגב לתגובה זו
יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

שיכון ובינוי אנרגיה משקיעה כ-590 מיליון שקל בפרויקט סולארי לאגירה

שיכון ובינוי אנרגיה, באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה; הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים

רן קידר |

שיכון ובינוי אנרגיה שוב אנרגיה 0.31%   , באמצעות חברת הבת נגב אנרגיה, תקים פרויקט פוטו-וולטאי משולב מערכת אגירה באשלים, במסגרת הסכם זיכיון שנחתם עם המדינה. הפרויקט יפעל עד אוגוסט 2043 ויהווה חלק מהמתקן הקיים בתחום האנרגיות המתחדשות באתר אשלים.

הפרויקט יכלול מתקן פוטו-וולטאי בהספק של 150 מגה-וואט, לצד מערכת אגירת אנרגיה בהספק של 460 מגה-וואט-שעה. ההקמה תתבצע במקביל לשטח פנוי שנותר בין הפאנלים התרמו-סולאריים הקיימים במתקן שהוקם על ידי נגב אנרגיה, חברת בת של שיכון ובינוי אנרגיה המחזיקה ב-50% מהזכויות בו. השילוב הזה מאפשר ניצול מיטבי של השטח הקיים, כולל תשתיות ומערכות ניהול חשמל, וממייעל את עלויות ההקמה והתפעול.

ההסכם עם המדינה מבוסס על מודל Build Own Transfer (BOT), לפיו החברה תבנה, תפעיל ותעביר את הפרויקט לרשות המדינה בסיום תקופת הזיכיון בשנת 2043.

השקעה משמעותית בשוק האנרגיה הירוקה

שיכון ובינוי אנרגיה מעריכה כי עלות הקמת הפרויקט תעמוד על כ-573 עד 603 מיליון שקל, בממוצע 590 מיליון שקל. ההכנסות המשוערות מהפרויקט בהפעלתו המלאה, המתוכננת לשנת 2027, נעות בין 73 ל-93 מיליון שקל, כאשר הרווח התפעולי-תזרימי (EBITDA) צפוי לנוע בטווח 37-53 מיליון שקל.

הפרויקט ממחיש את ההתפתחות המואצת בתחום ייצור החשמל מהשמש בשילוב עם אגירת אנרגיה בישראל. מתקני אגירה משולבים הם עדיין בשלב התפתחות, אך הם צפויים להגדיל את יכולות הניהול והגמישות של מערכות החשמל, להפחית עומסים בשעות שיא ולהאיץ את המעבר למקורות אנרגיה מתחדשים.

בישראל, השוק לאנרגיה סולארית נמצא בצמיחה מתמדת, עם התקדמות משמעותית בתחום האגירה. בשנים האחרונות, ממשלת ישראל קידמה מספר רפורמות להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, כולל הטבות מס והקלות ביורוקרטיות לפרויקטים סולאריים.

גזי חממה - נפט
צילום: PIXBAY

מחירי הגז באירופה: ירידה שנתית של 40% - האם היציבות תימשך?

החוזים על הגז במדד ההולנדי TTF נסחרים סביב 28 אירו ל-MWh, למרות שמלאי האחסון נמוך מהרגיל. עונת חימום מתונה, זרימה סדירה מנורווגיה ועלייה ביבוא LNG שומרים על השקט, אבל תחזית קור ותקלות בצפון הים עוד יכולות לשנות את הטון

ליאור דנקנר |

מחירי הגז הטבעי באירופה רושמים את הירידה השנתית החדה ביותר מאז 2023, והם מסיימים את השנה סביב מינוס 40% מול תחילתה. בחוזים העתידיים של מדד המסחר ההולנדי TTF, שמכתיב במידה רבה את הטון לכל היבשת, המחיר נע סביב 28 אירו ל-MWh. זה תמחור שנראה נמוך יחסית על רקע פתיחת עונת החימום והעובדה שמלאי האחסון מתחיל את החורף מתחת לממוצע.

השוק נראה יותר כמו מערכת שמחפשת איזון תפעולי ופחות כמו משבר מתגלגל. אחרי כמה שנים שבהן כל שיבוש קטן התגלגל לקפיצות חדות, הפוקוס עובר לשאלה פשוטה יותר, האם ההיצע מגיע בקצב שמכסה את הביקוש היומי, גם כשנקודת הפתיחה של המלאים פחות נוחה.


מה מחזיק את המחיר נמוך, וסוגיית האחסון

אחד הגורמים המרכזיים הוא עונת חימום מתונה יחסית בתחילתה, שמורידה לחץ מהביקוש לחימום ומאטה את קצב המשיכות מהאחסון. כשאין גל קור ממושך בשלב הזה, השוק מקבל מרווח נשימה שמקטין את פרמיית הסיכון בחוזים הקרובים.

במקביל, נורווגיה ממשיכה להיות עוגן לאירופה דרך צינורות הגז, וברוב הזמן הזרימה נשארת סדירה. לצד זה, יבוא הגז הטבעי הנוזלי LNG גדל משמעותית, והאירופים מושכים מטענים לפי הצורך. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, יבוא ה LNG לאירופה עולה השנה בכ 25% ומגיע לשיא, עם 92 מיליארד מטר מעוקב במחצית הראשונה של השנה.

לתמונה הזו נכנס גם שינוי בהרכב המקורות. מעקב אחר תנועות מטענים מצביע על כך שמטענים מארהב מהווים בערך 56% מיבוא ה LNG של אירופה השנה, מה שתורם לרצף אספקה ומקטין את הרגישות לאירועים נקודתיים באזורי הפקה אחרים.