היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מסר לבית המשפט את עמדתו לפיה, בנק אינו יכול לסרב באופן גורף, לאפשר ללקוח פרטי לנהל פעילות בחשבונו פעילות שמקורה בביטקוין. זאת, בניגוד לדעת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.

על פי הודעת משרד המשפטים, מנדלבליט, התייצב מכוח סמכותו הייחודית להליך בבית המשפט המחוזי בת"א. ההליך עסק בשאלה האם סירובו של בנק לאפשר ללקוחות פרטיים לנהל בחשבונם פעילות בנכסים וירטואליים בכלל, וביטקוין בפרט, הוא סירוב סביר. עמדת מנדלבליט, הייתה כי הבנק נדרש לבצע הערכת סיכון של הלקוח בכל מקרה ומקרה, על בסיס רשימת נסיבות מפחיתות סיכון שגובשה בעקבות הנחיית היועמ"ש. זאת, בטרם יחליט האם לפתוח חשבון או לאפשר בו את ניהול הפעילות שמקורה בנכסים וירטואליים, אם לאו.

ההליך בו התייצב היועמ"ש, עוסק בתביעת בני זוג המנהלים חשבון בבנק דיסקונט נגד הבנק. בגין סירובו של הבנק לאשר להם להעביר לחשבונם כספים שמקורם במסחר במטבע ביטקוין. עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה על בסיס מסקנות והמלצות צוות בין-משרדי בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, שכלל את נציגי ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בנק ישראל – הפיקוח על הבנקים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות המיסים ורשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון. עמדת היועמ"ש משקפת את מסקנות הצוות אשר גובשו מנקודת מבט רוחבית בסוגיה מורכבת זו של ניהול פעילות בחשבונות בנק אשר מקורם בנכסים וירטואליים, מבלי להתייחס לפרטי המקרה הקונקרטי שהובא בפני ביהמ"ש.

בעמדת היועמ"ש, נאמר כי תאגידים בנקאיים, ככל המוסדות הפיננסיים, נדרשים ליישם בפעילותם גישה מבוססת סיכון. אשר נועדה לסייע למוסדות פיננסיים לנהל בצורה אפקטיבית את הסיכונים הפוטנציאליים של הלבנת הון ומימון טרור בכל מקרה לגופו ובהתאם לדין המחייב. לפי גישה זו, יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לנקוט צעדים באופן גורף לגבי סקטורים או אוכלוסיות שלמות, מבלי להתחשב ברמת הסיכון של הלקוח הספציפי. לפיכך, כאשר לקוח מסווג בסיכון גבוה, נדרש התאגיד הבנקאי לנקוט צעדים מוגברים לצורך התמודדות והפחתת הסיכון.

• מי שולט בעידית סילמן, למה החקירה של אביר קארה מיותרת?
• סטלה קורין-ליבר מסכמת שבוע: המקורבים שהפכו לשופטי העליון - והשקר של ועדת מררי שחקרה את פרשת NSO
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעמדת היועמ"ש, מפורטים שיקולים שונים ביחס למשטר הפיקוח שיש להחיל בנוגע לנכסים וירטואליים. על-מנת לאזן ביניהם גובשה רשימה של נסיבות מפחיתות סיכון, אשר בהתקיים כולן או חלקן, על המערכת הבנקאית תוטל החובה לנהל את הסיכון ולשקול, לגופו של עניין, האם לפתוח חשבון או לאפשר בו את הפעילות שמקורה בנכסים וירטואליים, אם לאו. במקרים שאינם בגדר אלה שברשימת הנסיבות מפחיתות הסיכון, רשאי הבנק, לסרב באופן גורף למתן שירות בחשבון, ולעמדת היועמ"ש הסירוב לא ייראה בלתי סביר בשל המאפיינים המיוחדים של שוק הנכסים הווירטואליים.

רשימת הנסיבות מפחיתות הסיכון הן פעילות בסכום נמוך; נכסים וירטואליים שהתקבלו באופן ישיר מפעילות כרייה וכאשר ניתן אישור ע"י גורם חיצוני בעל המומחיות הנדרשת ואמינות להנחת דעתו של הבנק, שמדובר בנכסים וירטואליים שהושגו מכרייה וכי ניתן לזהות את מקור הכספים למימון פעילות הכרייה; מדובר בנכסים וירטואליים שנרכשו ונמכרו אל או מאותה כתובת ארנק אלקטרוני עבור אותו לקוח ושניתן אישור מרשויות המס על תשלום מס בגין רווחים או הכנסות אלו. נסיבה זו עשויה להצטרף לאחרות ולהעיד יחדיו עם נסיבות אחרות על סיכון מופחת, אך לא כנסיבה חלופית העומדת בפני עצמה.

רשימה זו מתייחסת אך ורק ללקוחות פרטיים והיא תיחשב כרשימה מפחיתת סיכון, כל עוד לא הושלמה האסדרה של איסור הלבנת הון ומימון טרור בתחום. לאחר השלמת האסדרה, סבור היועמ"ש, כי יהיה מקום לבחון את הנושא מחדש. באשר לגופים העוסקים בנכסים וירטואליים, להבדיל מלקוחות פרטיים, קיימת תמימות דעים כי קיים סיכון גבוה ומאתגר עבור המערכת הבנקאית, ומשכך היועמ"ש אינו ממליץ לחייב את הבנקים בהפעלת שיקול דעת ספציפי בשאלה האם מתקיימות נסיבות מפחיתות סיכון בקשר לגופים העוסקים בנכסים וירטואליים.

• הארגנטינאים עוברים לקריפטו כדי להגן על החסכונות
• הדימום בקריפטו לא נעצר - מה יסמן תחתית?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המסיבה נגמרה? מטבעות הקריפטו ממשיכים לאבד גובה

בצד עמדתו, פרש היועמ"ש לפני ביהמ"ש גם את עמדת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אשר חולקת על עמדתו. לעמדתה, בעת הזאת כאשר טרם ניתנו רישיונות לנותני שירות בנכסים וירטואליים, טרם הותקן צו איסור הלבנת הון שיחול על פעילותם וטרם הוחל בפיקוח אפקטיבי עליהם, ועל רקע המצב האסדרתי בעולם שנמצא אף הוא בשלבים התחלתיים בלבד – אין לחייב את התאגידים הבנקאיים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים.