כ-45% מהנקלטים לעבודה בבירה ב-2024 - חרדים
עליה בהשתלבות האוכלוסייה בשוק העבודה בעיר: דו"ח הרשות העירונית לתעסוקה חושף כי קרוב ל-3,000 חרדים הצטרפו לשוק העבודה בשנת 2024 מתוך 6,262 מצטרפים חדשים לתעסוקה בעיר הבירה
לרגל יום ירושלים מפרסמת הרשות העירונית לתעסוקה נתונים המצביעים על מגמה בולטת של גידול בשיעור ההשמות של בני ובנות המגזר החרדי בשוק העבודה הירושלמי. מתוך 6,262 השמות חדשות שבוצעו בירושלים בשנת 2024 באמצעות מרכזי התעסוקה העירוניים, 2,850, כמעט 45% היו של חרדים. שיעור ההשמות הגבוה משרטט תמונה חדשה לשוק העבודה בבירה העובר שינוי מגזרי.
נתון זה מצביע על ביצוע של מעל 45% מסך כל ההשמות שבוצעו על ידי מרכזי התעסוקה של הרשות העירונית לתעסוקה בירושלים בשנה שעברה. זאת לצד 475 נוספים שקיבלו קידום בעבודה, 405
ששולבו בהכשרות מקצועיות, 1,132 ששולבו בלימודים, ו-248 שמשתתפים בתכניות פיתוח תעסוקה קהילתית שמפעיל מרכז 'כיוון'.
הנתונים של הרשות, מצביעים על עליה של כ-8% בפניות לתעסוקה בכלל אוכלוסיות העיר. 25,415 לקוחות פנו למרכזי התעסוקה בשנה החולפת, לעומת
23,519 בשנה שקדמה לה. 8,178 מהפונים נמנים על המגזר החרדי ו-5,578 מתוכם הם לקוחות חדשים, המהווים כרבע מכלל הלקוחות החדשים במרכזי התעסוקה בבירה, שמספרם עומד על 14,452.
העלייה בתעסוקת החרדים בירושלים משתלבת במגמה רחבה יותר של גידול בשילוב האוכלוסייה
החרדית בשוק העבודה בישראל. לצד הקשיים המובנים בתהליך, הנתונים מצביעים על שינוי הדרגתי אך עקבי, שבו הציבור החרדי הופך לשחקן משמעותי יותר בכוח העבודה העירוני, מגמה שיש לה השלכות כלכליות וחברתיות רחבות על העיר והמדינה.
- ועדת ערר עצרה תמ"א 38 לטובת בחינת פינוי־בינוי
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, שיעור ההשתתפות בתעסוקה של גברים חרדים בגילי העבודה המרכזיים (25-66) עמד בשנת 2023 על כ-55.6%, עלייה קלה לעומת כ-53.1% בשנת 2022. מדובר בגידול מתון אך עקבי, המצביע על מגמה של כניסה הדרגתית של גברים חרדים לשוק העבודה. שיעור ההשתתפות של נשים חרדיות גבוה משמעותית כ-81% והוא מתקרב לשיעור המקביל בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות (כ-83%). עם זאת, הפער הכולל לעומת שאר האוכלוסייה נשמר, בעיקר בשל ריבוי משרות חלקיות וריכוז במקצועות עם פריון נמוך, כדוגמת חינוך ורווחה, לצד ייצוג נמוך בתחומי התעשייה, ההייטק והטכנולוגיה.
הנתונים
הירושלמיים מתיישבים עם מגמה ארצית של גידול הדרגתי בהשתלבות הציבור החרדי בשוק העבודה, אבל בבירה שבה מצוי אחד מהריכוזים החרדיים הגדולים בישראל מדובר בתהליך בעל משקל כלכלי וחברתי משמעותי במיוחד. מרכז "כיוון", שמוביל את רוב פעולות ההכוון התעסוקתי למגזר החרדי בעיר,
מרחיב בשנים האחרונות את פעילותו גם לאוכלוסיות נוספות, ובהן צעירים בגילאי 18-30, בני 50 ומעלה ועולים חדשים, באמצעות תכניות הכשרה, השלמת השכלה, וסדנאות מותאמות.
לדברי אלעזר אצור, מנכ"ל מרכזי כיוון: "השתלבות בני המגזר החרדי בשוק העבודה בירושלים מהווה מנוע צמיחה משמעותי לעיר ולמדינה כולה. אנו פועלים להנגיש תעסוקה איכותית תוך התאמה מלאה לאורח החיים החרדי."
- "41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
- בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מרדכי פלדשטיין, מנכ"ל קרן קמ"ח המפעילה את המרכז, הוסיף: "ההישגים המרשימים של השנה האחרונה הם תוצאה של עבודה מתואמת, היכרות עמוקה עם צורכי השטח, ושיתוף פעולה רחב עם גורמים ממשלתיים וקהילתיים כאחד."
- 8.אופיר מורן 12/06/2025 09:59הגב לתגובה זואם הם עובדים בעירייה משרדי ממשלת החורבן ומוסדות החינוך שלהם כלומר נסמכים על תקציבי מדינה המדובר בקצבאות מוסוות
- 7.אנונימי 06/06/2025 07:57הגב לתגובה זוהרב מה נוח.גיוס שווה לכולם כולל כולן.לא נקבל יותר קומבינות של זקא ושרות לאומי מקוצר.צאו להפגין!!!!
- 6.ארקדי 28/05/2025 20:51הגב לתגובה זומסרבים להתגייס לצהל ובוזזים את הקופה הציבורית
- הרוסים הורסים את המדינה...יצא לי חרוז (ל"ת)איש שמאל 29/05/2025 22:41הגב לתגובה זו
- 5.אליק 27/05/2025 16:08הגב לתגובה זוגובים בעיריה גובים ממשלתיים גובים בעמותות שממומנות מתקציבי ציבור גובים של ארגונים שמתוקצבים ציבוריתאיזה בדיוק עבודות הם עושים כמובן ללא הכללה כאשר אין לימודי ליבה
- 4.אנונימקסמי 25/05/2025 13:58הגב לתגובה זוכמו שצינו כאן באיזה סוג של עבודה.אם בתוך הקהילה שלהם זה יותר נטל.עדיף לתת להם קיצבה יותר זול.מתפלל שהם פונים לעבודה יצירתית שהשוק צריך אותם. אשמח למקצועות כפיים
- אתה תשמח יותר כשהם ימותו... (ל"ת)שמאל 29/05/2025 22:42הגב לתגובה זו
- 3.לאה 25/05/2025 10:57הגב לתגובה זולא לקבל מידע שלא עשה צבא!
- 2.בן דוד 25/05/2025 10:39הגב לתגובה זויש חרדים נפלאים שעובדים בעבודות קודש אך הם לא רבים ולא מגמה רצינית בתוך עולם הגובים והשחיתות של משרד השיכון שרק לוקח מהציבור הכללי.
- החילוניים כן עובדים בחקלאות ובניה (ל"ת)אנונימי 26/05/2025 11:09הגב לתגובה זו
- 1.בערוצי התרעלה הורידו את הדגל לחצי התורן בעקבות הידיעה הזו (ל"ת)shafik 25/05/2025 10:05הגב לתגובה זו
- שפיק המשתמט לך לעבוד ולצבא. (ל"ת)נכהצ 06/06/2025 07:59הגב לתגובה זו
- החיים 26/05/2025 06:59הגב לתגובה זושהם משלמים מיסים ומשרתים בצבאאני לפחות עושה זאתאתה כנראה לא

"41% מעובדי המדינה תחת סכסוך עבודה": הדו"ח שחושף את הפצצה המתקתקת בשירות הציבורי
אגף השכר מציג דוח ראשון מסוגו על שביתות וסכסוכי עבודה במגזר הציבורי; 48 סכסוכים פתוחים ו-58 אלף ימי עבודה אבודים בשנה
משרד האוצר מפרסם לראשונה דוח מסכם של אגף השכר והסכמי העבודה, המנתח את תמונת השביתות, העיצומים וסכסוכי העבודה בשירות המדינה בשנת 2024. לפי הדוח, יחסי העבודה הקיבוציים במגזר הציבורי מציגים מגמת שיפור מתמשכת, עם ירידה בהיקף הצעדים הארגוניים ובמספר הסכסוכים לעומת שנים קודמות. הדוח מתפרסם בעיצומו של המתנה להכרעת בג"ץ בערעור המדינה על פסק הדין העקרוני בעניין "השכר הראוי" בעת עיצומים חלקיים, סוגיה בעלת השלכות רוחב משמעותיות על כל מערכת יחסי העבודה בישראל.
אגף השכר מצביע על שלושה מהלכים מרכזיים שהובילו ליציבות במערכת יחסי העבודה: הראשון מביניהם הוא ההסכם עם הסתדרות המורים, שנערך ב-2022, והסדיר את מערכת השכר והוביל לשקט תעשייתי יציב ללא סכסוכים במערכת החינוך. בנוסף, הדוח מדבר על הסכם המסגרת עם ההסתדרות הכללית, שנערך ב-2023, ובמסגרתו עוגן מנגנון צעדי התכנסות וקיצוץ מתואמים, על רקע מאמצי המשק למימון המלחמה והצורך בהתנהלות מאוזנת במגזר הציבורי. לפי האוצר, שלושת המהלכים הללו יצרו תשתית מוסדית יציבה יותר, המבוססת על דיאלוג ושיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ותרמו באופן ישיר לצמצום סכסוכי העבודה בשירות המדינה.
הדוח מתייחס ליוזמה משותפת של משרד האוצר וההסתדרות, הקמת מוסד ליחסי עבודה, שנועד לסייע בפתרון סכסוכים בדרכי שלום. במסגרת המוסד מופעלים כלים כגון גישור מקצועי, בירור עובדות ומחקר וכן מנגנוני הידברות מוסדיים. באגף השכר מציינים כי הקמת המוסד מהווה נדבך נוסף בביסוס מערכת יחסי עבודה יציבה יותר, תוך הפחתת תלות בצעדים ארגוניים ותהליכי הכרעה משפטיים.
התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים
לצד המגמות החיוביות, הדוח מצביע על סוגיה עקרונית שנותרה בלתי פתורה, והיא התשלום לעובדים בעת עיצומים חלקיים. פסק דינו של בית הדין הארצי
לעבודה, שניתן בעניינם של עובדי ההוראה בחטיבות העליונות, קבע כי בעת עיצומים, גם אם העבודה אינה מתבצעת בשלמותה, יש לשלם לעובדים שכר מלא. המדינה עתרה לבג"ץ בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה כי לפסק הדין "השלכות רוחב חמורות" על מבנה יחסי העבודה הקיבוציים ועל יכולתה לשמור
על שירות ציבורי תקין. העתירה תלוית הכרעה, ובמשרד האוצר מציינים כי נדרשת הסדרה רגולטורית ברורה, שתשמור מחד על זכות העובדים למחות, ומאידך על חובתה של המדינה לספק שירות ציבורי רציף, יציב וצודק.
- הממשלה תשקיע בהאצת בנייה, התחדשות עירונית וחיזוק הדיור הציבורי
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפי מלכין, ממונה השכר והסכמי העבודה ציין כי: "המגמה החיובית בשירות המדינה אינה מקרית, היא תוצאה של השקעה ארוכת טווח בבניית יחסי אמון, בניהול דיאלוג פתוח עם ארגוני העובדים וביצירת מנגנונים מוסכמים לפתרון מחלוקות. מערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי מבשילה והופכת יציבה ובוגרת יותר, לטובת העובדים ולטובת הציבור כולו".
