ניר הורוביץ מנכל טרמינל X
צילום: דימה טליאנסקי
ראיון

"נבצע לפחות עוד רכישה אחת עד סוף השנה"

ניר הורוביץ מנכ"ל טרמינל איקס מסביר מדוע החברה צמחה ברבעון השני פחות מהרשתות הפיזיות ומסביר שהחגים הבאים יהיו חזקים במכירות
רוי שיינמן | (1)

רשתות האופנה מדווחות על תוצאות חזקות ברבעון השני, כפי שהערכנו לפני תקופת הדוחות - ביטולי הטיסות בתקופת הפסח וחודשי הקיץ המוקדמים הביאה לכך שישראלים רבים נשארו בארץ, זה מתורגם לכמות גדולה יותר של קונים אבל חשוב לזכור שאלו לקוחות שהיו אמורים לרכוש בגדים בטיולים בחו"ל, במקום זאת הם רוכשים בארץ והתוצאות ניכרות בדוחות של קמעונאיות האופנה כמו בריל, גולף, קסטרו, דלתא ועוד.

עם זאת, נראה שהמגמה לא משתקפת במלואה אצל טרמינל איקס  טרמינל איקס -0.19% - החברה שנסחרת לפי שווי של 425 מיליון שקל דיווחה על צמיחה של רק 13.6% בהכנסות ל-116.6 מיליון שקל לצד רווח של 8 מיליון שקל - פי 2.6 לעומת הרבעון המקביל אבל עדיין נמוך ביחס לצפי לאור הנסיבות.

בשיחה עם ביזפורטל מסביר ניר הורוביץ, מנכ"ל טרמינל איקס, כי "המשקיעים מבינים שאנחנו לא חברת קמעונאות אופנה רגילה ועל כן אנחנו לא מושפעים מהמגמות בתחום בצורה זהה לרשתות האחרות".

ניר הורוביץ, מנכ

ניר הורוביץ, מנכ"ל טרמינל איקס; קרדיט: דימה טליאנסקי

מה הדגשים שלך לרבעון?

"זה רבעון חמישי ברצף בו אנו משפרים את כל המדדים אל מול הרבעון המקביל, והוא משקף את האסטרטגיה שלנו לצמיחה ברווח. העקביות בה אנחנו מראים את השיפור מאוד חשובה לנו. לגבי הרבעון, אנחנו משפרים את כל הפרמטרים של הרווחיות וזה נובע ממהלכים של התייעלות אבל גם כחלק מהתכנית להתמקדות ברווח, זה עדיין לא סוף התהליך".

בכל זאת, אנשים שהיו קונים בגדים בחו"ל נשארו בארץ וקנו בגדים כאן.

"בחו"ל אנשים קונים בחנויות ולא באונליין - העובדה שאנשים נשארו בארץ לא שינתה את האופי בו הם קונים בגדים והם עדיין הלכו לחנויות הפיזיות. בנוסף, חג הפסח שהוא חזק אצל הרשתות האחרות הוא לא החג החזק אצלנו. אצלנו עונת החגים היא בספטמבר-נובמבר. בפסח הצרכנים לא קונים יותר באונליין".

איפה כן הרגשתם השפעות חיוביות ברבעון?

"מעבר לרבעון האחרון, אנחנו רואים תהליך בחברה שלא בהכרח מושפע מרמת המאקרו של השוק, אנחנו צומחים  בשיעורים דו ספרתיים וממשיכים לשפר את מבנה ההוצאות, גם הקבועות וגם המשתנות. לדוגמא, היינו בעבר עם שני מרלו"גים והיום אנחנו עם אחד, זה משפר את מבנה העלויות וימשיך לשפר. התהליכים שאנחנו עושים בחברה כדי לצמוח מאוד משפיעים על התוצאות, רכישת סטרונגפול למשל היא מהלך כזה שיראו את התוצאות שלו רק ברבעון השלישי. מנגד אנחנו משפרים את מבנה ההוצאות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כזכור, לפני חודשיים רכשה טרמינל איקס את השליטה בסטרונגפול המייצרת מוצרי אקטיב לנשים. בעוד מטרמינל איקס לא נמסרו פרטים לגבי היקף הפעילות של סטרונגפול או שווי העסקה, לפי בדיקת ביזפורטל מדובר בחברה שהיקף הפעילות שלה הוא בערך כפול מזה של חברת סיסטארז אותה רכשה טרמינל איקס (51%) ב-2022 לפי שווי של 9.6 מיליון שקל. את הרכישה ההיא טרמינל איקס עשתה לפי מחזור הכנסות של 10 מיליון שקל וצפי למחזור של 20 מיליון שקל, כך שלפי ההערכות של ביזפורטל במקרה של סטרונגפול כנראה מדובר על מספרים כפולים כאשר שווי העסקה יהיה כנראה באזור הדו ספרתי.

יש צפי לעוד רכישות השנה?

"יש צפי לעוד רכישה אחת לפחות. אסטרטגיית הרכישות שלנו היא דבר משמעותי שתבוא לידי ביטוי יותר יותר".

השיבושים בשילוח משפיעים עליכם?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    זה דוח חזק לא חלש (ל"ת)
    אסולין 20/08/2024 15:47
    הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.