איתמר דויטשר מנכל אלקטרה
צילום: טל גבעוני
ראיון

"אלקטרה מתקרבת לצבר הזמנות של 35 מיליארד שקל. אני אופטימי להמשך"

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה על הזכיה במכרז הרכבת הקלה בצפון, המחסור בפועלים והפגיעה בענף הבנייה ובחברה בשל המלחמה; ומנגד על ינואר חזק - "ינואר היה חודש מטורף של עבודות שנכנסו גם בארץ גם בחו"ל" 
איציק יצחקי | (3)

אלקטרה אלקטרה -2.09% בתקופה טובה בעסקים פחות טובה בבורסה. המניה ירדה מתחילת הנה על רקע חשש שהמלחמה תפגע בתחום התשתשיות. אבל, בשבוע האחרון   המניה מתקנת בעלייה של 5%, והיריה מתחילת השנה התכווצה ל-8%. העלייה במניה היא במקביל להפנמה שהפגיעה במשק לא צפויה להיות אנושה. הסיכונים עדיין גדולים, וחזית רחבה בצפון תהיה כמובן קשה מאוד גם לכלכלה. אלא שלא ברור אם תתפתח מלחמה כזו, לא ברור כמה זמן תימשך. מה שברור הוא שהחיילים מצליחים להחזיר את הביטחון בדרום במקביל להשגת המטרות של המלחמה, שישראל חזקה כלכלית ושלמרות הכל - הציפיות קדימה חיוביות. רואים את זה בדוחות הכספיים של חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בוול סטריט, רואים את זה באינדיקציות מאקרו כלכליות ושומעים את זה בראיונות עם מובילי המשק. 

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה גם אופטימי להמשך. הוא צופה לאלקטרה צמיחה במכירות למרות המצב, הוא רואה גידול מרשים בצבר ההזמנות, הוא חושב שההשקעה בתשתיתצ לא תיקטן, המדינה רוצה וצריכה להשקיע בתשתיות ששזה תחום פעילותה המרכזי של אלקטרה, וגם אם איכשהו תהיה ירידה בתקציבי התשתית הוא מסביר שהמגזר הפרטי והגופים המוסדיים ייכנסו להשקעות האלו במקום המדינה (דברים דומים אמרו בפאנל תשתיות בוועידת ההשקעות של ביזפורטל).  

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, (צילום טל גבעוני)

מתחילת השנה זכתה אלקטרה בעבודות בסכום מצטבר של כ-6.7 מיליארד שקל. זה הרבה מאוד לחודש וחצי. היא גם מצליחה להגדיל את צבר ההזמנות שלה בתקופה לא פשוטה. אתמול זכתה הקבוצה, במכרז למימון, תכנון, הקמה תפעול ותחזוקה של הרכבת הקלה "נופית" בין חיפה לנצרת. חלקה של אלקטרה בקבוצה הוא 40.05%, בדומה למנרב. קונצרן אלסטום הבינלאומי יחזיק בשאר האחוזים.

באלקטרה מעריכים כי סך התמורה הצפויה לקבוצה כולה עומד על כ-13 מיליארד שקל, כולל מענק הקמה בסך של כ-1.8 מיליארד שקל שישולם לזכיין בהתאם לאבני דרך לאורך תקופת התכנון וההקמה של הפרויקט.

"ינואר היה חודש מטורף של עבודות שנכנסו גם בארץ גם בחו"ל", אומר לנו דויטשר בראיון. "המכרז על הרכבת יצא אחרי התלבטות של ממשרד התחבורה והאוצר. זה פרויקט חשוב, יחסית גדול של 41 ק"מ. יש בו 3 רמות: זכיין, קבלן הקמה ואז מפעיל. ההפעלה היא חשובה כי היא ל-21 שנה, כולל תחזוקה. אנחנו מחזיקים 40% ויחד עם מנרב בערך חצי מחברת ההקמה. בנוסף, נחזיק גם ב-50% מחברת ההפעלה דרך חברת זרוע".

איך מתחלק הכסף?

"בערך 5 מיליארד הקמה ו-8 מיליארד הפעלה. היה מאוד חשוב לנו אחרי הרכישה של אפיקים (שילמה 74 מיליון שקל ממניות חברת אמנון מסילות שהחזיקה ב־100% מאפיקים שהפעילה קווי תחבורה ציבורית) להיות זרוע גדולה של הפעלה של תח"צ. זכינו מתחילת השנה בעבודות בסכום מצטבר של כ-6.7 מיליארד שקל. בחודש וחצי. אלקטרה בנייה זכתה בפרויקט מגורים, 1.05 מיליארד שקל בבית שמש, בעוד פרויקט ברמת אביב, ב-27 מיליון אירו מפולסווגן גרמניה להרחבת מפעל בפולין, עוד 225 מיליון שקל במגדל המשרדים TOHA 2 בתל אביב, שם נעשה שם מעליות ומערכות אלקטרומכניות. באשכול רמת הגולן זכינו בפרוייקט של 300 מיליון שקל. ויש עוד".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איך המלחמה משפיעה?

"זה לא השפיע בקבלת עבודות, כי זה באמת חודש וחצי של הצלחה גדולה מאוד. איפה זה כן משפיע? בבנייה ובתשתיות. יש בעיה של עובדים, אין השלמה של עובדים פלסטינאים באופן מלא, אנחנו מתגברים עם עובדים זרים וישראלים, אבל עד שלא נמצא את פתרונות מלאים לא נחזור לתפוקות מלאות".

איך מסתדרים עם פועלים?

"צרך לחלק את זה: אלקטרה בנייה פגיעה יחסית כי אין הרבה. באלקטרה תשתיות היו ערבים שישראלים שהעסיקו פלסטינאים. אנחנו מתגברים. יש פועלים זרים, אבל חסר. השמיכה קצרה. כל יום מגיעים עוד לארץ, אני מקווה שתוך רבעון הכל יסתדר. בבנייה בעיקר העבודות מתארכות, כי אין תפוקה מלאה. זה בוחלט יותר בתשתיות פחות בבניין".

מה אתה צופה להמשך?

"מבחינת היכולת של אלקטרה להמשיך ולצמוח החודש וחצי האחרונים הוכיחו שאנחנו מייצרים עבודה וקוטפים את הפירות. יש אתגר להגדיל את הצבר, הפעילות בחו"ל צומחת, גם בארה"ב, בפולין ובגרמניה. אני אופטימי. נתמודד עם מחסור בכוח העבודה בעבודות מסוימות, היתרון הוא שחלק גדול אנחנו מבצעים בבית, כמו חשמל, אינסטלציה ומיזוג אוויר. גם כאן יש פגיעה, אבל בטח לא דרמטית".

המדינה תעצור פרויקטי תשתית לאור הקיצוצים?

"הקיצוץ שיש היום במשרדי הממשלה יכול לפגוע בפרויקטים העתידיים. מה שיוצא ב-2024 תוכנן במשך 3-5 שנים. הפרויקט הזה של נופית, אנחנו עובדים עליו שנים. אם יש למדינה פחות תקציב, ופחות זה אולי 10% ולא קטסטרופה, אז צריך לשתף יותר את המגזר הפרטי. אנחנו מדינה עם 10 מיליון תושבים, בעוד כמה שנים נכפיל את עצמנו. כולנו עומדים בפקקים, צריך חשמל, גז, תשתיות, אי אפשר לעצור את זה כי רמת החיים תרד".

מה היקף הצבר המעודכן שלכם? 2024 תהיה שנה טובה יותר?

"התחלנו את השנה עם צבר הזמנות של 30 מיליארד שקל, אז אנחנו מתקרבים ל-35 מיליארד. היקף הביצוע ל-2024 יהיה 12.5 מיליארד שקל. עוד אין דוחות, אבל ב-2023, אני מאמין שזה היה קצת פחות מ-12 מיליארד".

זרוע הזכיינות של אלקטרה חולשת כיום על צבר פרויקטים רב שנתיים בהיקף של כ-27 מיליארד שקל. בין היתר, החברה מנהלת אשכולות תחבורה ציבורית, המונים צי כולל של כ-1,250 אוטובוסים, הפועלים במסגרת זיכיונות שניתנו מהמדינה לתקופות של שנים ארוכות. במסגרת זרוע הזכיינות של אלקטרה בע"מ, התורם הכנסות בקצב שנתי של למעלה ממיליארד שקל, הקבוצה מקדמת כיום גם את פרויקט הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב (עלות הקמה המוערכת בכ-6 מיליארד שקל),  ואת פרויקט הנתיבים המהירים (עלות הקמה מוערכת של כ-2 מיליארד שקל), קרית הממשלה בנתניה וייבוש הבוצה במתקן שפד"ן, וכן מתפעלת פרויקטים כגון עיר הבה"דים, מכוני טיהור שפכים (מט"שים) ברחבי הארץ ועוד.

מניית אלקטרה, שעולה השבוע בכמעט 5%, ירדה מתחילת השנה ב-8.2%. שווי השוק שלה הוא 5.39 מיליארד שקל.  הרווח בתשעת החודשים הראשונים של 2023 מסתכם ב-180 מיליון שקל על הכנסות של 8.8 מיליון שקל, בהשוואה ל-250 מיליון שקל על הכנסות של 7.9 מיליארד שקל בתקופה מקבילה ב-2022. הרוח והרווחיות של החברה נובעים משורה ארוכה של פרמטרים ומפעילויות חברות הבת (לחברה יש שליטה בחברת התחבורה אפיקים), כך שלא בטוח שהרווח בתקופה מייצג. בשנת 2022 הסתכם הרווח ב-350 מיליון שקל על מחזור של 10.8 מיליארד שקל. החברה צופה המשך גידול בהכנסות, ונראה שרווחיות משוקללת של מעל 2% ואולי גם מעל 3% היא סבורה. עם זאת, צריך לזכור את הסיכון הגדול של הקבוצה - המרווחים בתחום התשתיות מאוד נמוכים. זו הסיבה שהיא התפזרה על פני תחומים נוספים כמו בנייה, ייזום בנייה למגורים, תחבורה, תשתיות ועוד. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הגהה? מישהו? 22/02/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
    תחילת הנה על רקע חשש שהמלחמה תפגע בתחום התשתשיות
  • 2.
    שובני 21/02/2024 20:48
    הגב לתגובה זו
    מסכנים בעלי המניות, רק מפסידים ומפסידים, על פני כל רזולוציה של זמן. מי המרוויחים? שהרי מישהו חייב להרוויח. המרוויחים כמובן בעלי השליטה, המקומבנים למיניהם בחברה, והמנושחתים המעורבים בטח ובטח בהרבה עסקאות מופרכות.
  • 1.
    ההשקעה בתשתית רק תגדל (ל"ת)
    חיים 20/02/2024 20:32
    הגב לתגובה זו
ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים
דוחות

פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%

בנק הפועלים מסכם רבעון שלישי עם רווח נקי של כ-2.8 מיליארד שקל ותשואה להון של 17.6%, עם זאת בנטרול רווח חד פעמי הרווח עמד על כ-2.4 מיליארד ותשואה להון של 15.2%

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.13%   מפרסם את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2025.

הבנק מסכם את הרבעון השלישי של שנת 2025 ברווח נקי בסך 2,758 מיליון שקל בהשוואה ל-2,542 מיליון שקל ברבעון הקודם ול-1,905 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגידול ברווח הנקי ברבעון הושפע מגידול בהכנסות בסך 432 מיליון שקל (רווח של כ-380 מיליון שקל נטו, לאחר השפעת המס) בשל סכומים שהתקבלו בקשר עם הסדר הפשרה בתביעה בקשר עם חקירת המס האמריקאית.

הרווח הנקי ברבעון השלישי בנטרול הסכומים כאמור עמד על 2,378 מיליון שקל. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות.

שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השלישי על 17.6% בהשוואה ל-16.7% ברבעון הקודם ול-13.6% ברבעון המקביל אשתקד. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי המנוטרל כאמור עמד ברבעון השלישי על 15.2%.

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?