"אלקטרה מתקרבת לצבר הזמנות של 35 מיליארד שקל. אני אופטימי להמשך"
אלקטרה אלקטרה 3.65% בתקופה טובה בעסקים פחות טובה בבורסה. המניה ירדה מתחילת הנה על רקע חשש שהמלחמה תפגע בתחום התשתשיות. אבל, בשבוע האחרון המניה מתקנת בעלייה של 5%, והיריה מתחילת השנה התכווצה ל-8%. העלייה במניה היא במקביל להפנמה שהפגיעה במשק לא צפויה להיות אנושה. הסיכונים עדיין גדולים, וחזית רחבה בצפון תהיה כמובן קשה מאוד גם לכלכלה. אלא שלא ברור אם תתפתח מלחמה כזו, לא ברור כמה זמן תימשך. מה שברור הוא שהחיילים מצליחים להחזיר את הביטחון בדרום במקביל להשגת המטרות של המלחמה, שישראל חזקה כלכלית ושלמרות הכל - הציפיות קדימה חיוביות. רואים את זה בדוחות הכספיים של חברות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בוול סטריט, רואים את זה באינדיקציות מאקרו כלכליות ושומעים את זה בראיונות עם מובילי המשק.
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה גם אופטימי להמשך. הוא צופה לאלקטרה צמיחה במכירות למרות המצב, הוא רואה גידול מרשים בצבר ההזמנות, הוא חושב שההשקעה בתשתיתצ לא תיקטן, המדינה רוצה וצריכה להשקיע בתשתיות ששזה תחום פעילותה המרכזי של אלקטרה, וגם אם איכשהו תהיה ירידה בתקציבי התשתית הוא מסביר שהמגזר הפרטי והגופים המוסדיים ייכנסו להשקעות האלו במקום המדינה (דברים דומים אמרו בפאנל תשתיות בוועידת ההשקעות של ביזפורטל).
איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה, (צילום טל גבעוני)
מתחילת השנה זכתה אלקטרה בעבודות בסכום מצטבר של כ-6.7 מיליארד שקל. זה הרבה מאוד לחודש וחצי. היא גם מצליחה להגדיל את צבר ההזמנות שלה בתקופה לא פשוטה. אתמול זכתה הקבוצה, במכרז למימון, תכנון, הקמה תפעול ותחזוקה של הרכבת הקלה "נופית" בין חיפה לנצרת. חלקה של אלקטרה בקבוצה הוא 40.05%, בדומה למנרב. קונצרן אלסטום הבינלאומי יחזיק בשאר האחוזים.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באלקטרה מעריכים כי סך התמורה הצפויה לקבוצה כולה עומד על כ-13 מיליארד שקל, כולל מענק הקמה בסך של כ-1.8 מיליארד שקל שישולם לזכיין בהתאם לאבני דרך לאורך תקופת התכנון וההקמה של הפרויקט.
"ינואר היה חודש מטורף של עבודות שנכנסו גם בארץ גם בחו"ל", אומר לנו דויטשר בראיון. "המכרז על הרכבת יצא אחרי התלבטות של ממשרד התחבורה והאוצר. זה פרויקט חשוב, יחסית גדול של 41 ק"מ. יש בו 3 רמות: זכיין, קבלן הקמה ואז מפעיל. ההפעלה היא חשובה כי היא ל-21 שנה, כולל תחזוקה. אנחנו מחזיקים 40% ויחד עם מנרב בערך חצי מחברת ההקמה. בנוסף, נחזיק גם ב-50% מחברת ההפעלה דרך חברת זרוע".
איך מתחלק הכסף?
"בערך 5 מיליארד הקמה ו-8 מיליארד הפעלה. היה מאוד חשוב לנו אחרי הרכישה של אפיקים (שילמה 74 מיליון שקל ממניות חברת אמנון מסילות שהחזיקה ב־100% מאפיקים שהפעילה קווי תחבורה ציבורית) להיות זרוע גדולה של הפעלה של תח"צ. זכינו מתחילת השנה בעבודות בסכום מצטבר של כ-6.7 מיליארד שקל. בחודש וחצי. אלקטרה בנייה זכתה בפרויקט מגורים, 1.05 מיליארד שקל בבית שמש, בעוד פרויקט ברמת אביב, ב-27 מיליון אירו מפולסווגן גרמניה להרחבת מפעל בפולין, עוד 225 מיליון שקל במגדל המשרדים TOHA 2 בתל אביב, שם נעשה שם מעליות ומערכות אלקטרומכניות. באשכול רמת הגולן זכינו בפרוייקט של 300 מיליון שקל. ויש עוד".
- קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
- אופל בלאנס השלימה רכישה של 70% מחברת DOI בכ-5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רמז עבה לסיום העליות בבורסה
איך המלחמה משפיעה?
"זה לא השפיע בקבלת עבודות, כי זה באמת חודש וחצי של הצלחה גדולה מאוד. איפה זה כן משפיע? בבנייה ובתשתיות. יש בעיה של עובדים, אין השלמה של עובדים פלסטינאים באופן מלא, אנחנו מתגברים עם עובדים זרים וישראלים, אבל עד שלא נמצא את פתרונות מלאים לא נחזור לתפוקות מלאות".
איך מסתדרים עם פועלים?
"צרך לחלק את זה: אלקטרה בנייה פגיעה יחסית כי אין הרבה. באלקטרה תשתיות היו ערבים שישראלים שהעסיקו פלסטינאים. אנחנו מתגברים. יש פועלים זרים, אבל חסר. השמיכה קצרה. כל יום מגיעים עוד לארץ, אני מקווה שתוך רבעון הכל יסתדר. בבנייה בעיקר העבודות מתארכות, כי אין תפוקה מלאה. זה בוחלט יותר בתשתיות פחות בבניין".
מה אתה צופה להמשך?
"מבחינת היכולת של אלקטרה להמשיך ולצמוח החודש וחצי האחרונים הוכיחו שאנחנו מייצרים עבודה וקוטפים את הפירות. יש אתגר להגדיל את הצבר, הפעילות בחו"ל צומחת, גם בארה"ב, בפולין ובגרמניה. אני אופטימי. נתמודד עם מחסור בכוח העבודה בעבודות מסוימות, היתרון הוא שחלק גדול אנחנו מבצעים בבית, כמו חשמל, אינסטלציה ומיזוג אוויר. גם כאן יש פגיעה, אבל בטח לא דרמטית".
המדינה תעצור פרויקטי תשתית לאור הקיצוצים?
"הקיצוץ שיש היום במשרדי הממשלה יכול לפגוע בפרויקטים העתידיים. מה שיוצא ב-2024 תוכנן במשך 3-5 שנים. הפרויקט הזה של נופית, אנחנו עובדים עליו שנים. אם יש למדינה פחות תקציב, ופחות זה אולי 10% ולא קטסטרופה, אז צריך לשתף יותר את המגזר הפרטי. אנחנו מדינה עם 10 מיליון תושבים, בעוד כמה שנים נכפיל את עצמנו. כולנו עומדים בפקקים, צריך חשמל, גז, תשתיות, אי אפשר לעצור את זה כי רמת החיים תרד".
מה היקף הצבר המעודכן שלכם? 2024 תהיה שנה טובה יותר?
"התחלנו את השנה עם צבר הזמנות של 30 מיליארד שקל, אז אנחנו מתקרבים ל-35 מיליארד. היקף הביצוע ל-2024 יהיה 12.5 מיליארד שקל. עוד אין דוחות, אבל ב-2023, אני מאמין שזה היה קצת פחות מ-12 מיליארד".
זרוע הזכיינות של אלקטרה חולשת כיום על צבר פרויקטים רב שנתיים בהיקף של כ-27 מיליארד שקל. בין היתר, החברה מנהלת אשכולות תחבורה ציבורית, המונים צי כולל של כ-1,250 אוטובוסים, הפועלים במסגרת זיכיונות שניתנו מהמדינה לתקופות של שנים ארוכות. במסגרת זרוע הזכיינות של אלקטרה בע"מ, התורם הכנסות בקצב שנתי של למעלה ממיליארד שקל, הקבוצה מקדמת כיום גם את פרויקט הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב (עלות הקמה המוערכת בכ-6 מיליארד שקל), ואת פרויקט הנתיבים המהירים (עלות הקמה מוערכת של כ-2 מיליארד שקל), קרית הממשלה בנתניה וייבוש הבוצה במתקן שפד"ן, וכן מתפעלת פרויקטים כגון עיר הבה"דים, מכוני טיהור שפכים (מט"שים) ברחבי הארץ ועוד.
מניית אלקטרה, שעולה השבוע בכמעט 5%, ירדה מתחילת השנה ב-8.2%. שווי השוק שלה הוא 5.39 מיליארד שקל. הרווח בתשעת החודשים הראשונים של 2023 מסתכם ב-180 מיליון שקל על הכנסות של 8.8 מיליון שקל, בהשוואה ל-250 מיליון שקל על הכנסות של 7.9 מיליארד שקל בתקופה מקבילה ב-2022. הרוח והרווחיות של החברה נובעים משורה ארוכה של פרמטרים ומפעילויות חברות הבת (לחברה יש שליטה בחברת התחבורה אפיקים), כך שלא בטוח שהרווח בתקופה מייצג. בשנת 2022 הסתכם הרווח ב-350 מיליון שקל על מחזור של 10.8 מיליארד שקל. החברה צופה המשך גידול בהכנסות, ונראה שרווחיות משוקללת של מעל 2% ואולי גם מעל 3% היא סבורה. עם זאת, צריך לזכור את הסיכון הגדול של הקבוצה - המרווחים בתחום התשתיות מאוד נמוכים. זו הסיבה שהיא התפזרה על פני תחומים נוספים כמו בנייה, ייזום בנייה למגורים, תחבורה, תשתיות ועוד.
- 3.הגהה? מישהו? 22/02/2024 09:39הגב לתגובה זותחילת הנה על רקע חשש שהמלחמה תפגע בתחום התשתשיות
- 2.שובני 21/02/2024 20:48הגב לתגובה זומסכנים בעלי המניות, רק מפסידים ומפסידים, על פני כל רזולוציה של זמן. מי המרוויחים? שהרי מישהו חייב להרוויח. המרוויחים כמובן בעלי השליטה, המקומבנים למיניהם בחברה, והמנושחתים המעורבים בטח ובטח בהרבה עסקאות מופרכות.
- 1.ההשקעה בתשתית רק תגדל (ל"ת)חיים 20/02/2024 20:32הגב לתגובה זו

רמז עבה לסיום העליות בבורסה
האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?
השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך
גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה.
התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.
כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם?
- שבוע הבא בבורסה: מניות השבבים יזנקו
- "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים.

קרור מוכרת את תפוגן ב-507 מיליון שקל
החברה תמכור את אחזקותיה בתפוגן לקרן גרין לנטרן תמורת 207 מיליון שקל, העסקה משקפת שווי של כ־507 מיליון שקל ליצרנית הצ’יפס הקפוא וצפויה להניב לקרור רווח הון של כ־192 מיליון שקל לפני מס
קרור אחזקות קרור 1.82% חתמה על הסכם למכירת מלוא אחזקותיה בתעשיות תפוגן, יצרנית הצ'יפס הקפוא, תמורת 507 מיליון שקל. העסקה נחתמה עם תאגיד בשליטת קרן ההשקעות גרין לנטרן של ריצ'י האנטר. קרור מחזיקה כ-37.7% מהון המניות של תפוגן, וחלקה בתמורה מסתכם ל-207 מיליון שקל.
התמורה תשולם בשני שלבים. 400 מיליון שקל ישולמו במועד השלמת העסקה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הזה עומד על 163 מיליון שקל. 107 מיליון שקל נוספים ישולמו בתום שנה ממועד ההשלמה, כאשר חלקה של קרור מהתשלום הנדחה הוא 43.7 מיליון שקל. לצורך הבטחת התשלום הנדחה, ירשם לטובת המוכרות שעבוד קבוע שני על כלל המניות המונפקות בתפוגן לפי חלקן היחסי. המועד האחרון להשלמת ההסכם נקבע ל-31 בדצמבר 2025. אם עד למועד זה התקבלו כל אישורי הצדדים השלישיים הנדרשים אך טרם נתקבל אישור הממונה על התחרות, המועד האחרון להשלמה יוארך באופן אוטומטי ל-31 במרץ 2026. ככל שמועד ההשלמה יחול לאחר תום 2025, לסכום התמורה יתווסף 150,000 שקל לכל יום, כאשר חלקה של קרור מהתוספת הזאת יעמוד על 61,280 שקל ליום.
כתוצאה מהמכירה, צפויה קרור לרשום רווח הון בסך של כ-192 מיליון שקל לפני מס, ומס בסכום של כ-34 מיליון שקל. הרווחים צפויים להיזקף בדוחותיה הכספיים של החברה ברבעון שבו יתקיים מועד ההשלמה. זה רווח משמעותי עבור קרור, שמגיע לאחר שנים של החזקה בחברה.
תפוגן היא יצרנית מוצרי תפוחי אדמה קפואים, בעיקר צ'יפס. בשנת 2024 החברה רשמה מחזור הכנסות של 321 מיליון שקל ורווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל. החברה מעסיקה כ-150 עובדים. המכירה משקפת את הערכת השווי של השוק לחברות מזון ייצור, והעובדה שקרור מצליחה לממש רווח משמעותי מההשקעה שלה. לפני מספר שנים שקלה קרור להנפיק את תפוגן לציבור, אך העסקה לא יצאה לפועל. כעת, במקום הנפקה, החברה בחרה במכירה ישירה לקרן השקעות.