האם יש מניות "חסינות" מפני העלאת ריבית?
בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% ל-4.5%. ריבית הפריים עלתה ל-6%. מדובר בתקופה של מעל שנה של העלאות ריבית ומסתבר שהריבית הגבוהה תהיה איתנו תקופה ממושכת. בעבר העריכו שזו תהיה תקופה מוגבלת, ההערכות של כלכלנים רבים וגם של בנק ישראל עצמו הם שזה ייקח זמן - כלומר לא רק שהריבית גבוהה, אלא שהתקופה תתארך.
ריבית גבוהה פוגעת בשוק המניות בכמה מקומות - הראשון, היא הופכת את ההשקעות באגרות חוב לאטרקטיביות יותר. ריבית עולה משמעה גם ריבית אפקטיבית-תשואה אפקטיבית טובה יותר בנכסים הסולידיים כמו פיקדונות ואגרות חוב.
השאלה הכי חשובה שהמשקיעים שואלים את עצמם בכל שינוי בריבית הוא מה ההשפעה על תיק המניות שלהם - אילו מניות מושפעות יותר ואילו פחות. הם בודקים את הדוחות, את המינוף של החברות ואת עלויות המימון שלהן.
כאשר אגרות החוב אטרקטיביות הן שואבות כספים מהמניות. הפגיעה הזו שהיא במאקרו של שוק ההון ברורה וחדה וכוללת את כל השוק. אבל יש גם השפעות על ענפים ותחומים מסוימים. תחום הבנקאות והאשראי נהנה מהעלאת ריבית וראינו זאת בשנה שעברה - עם רווחים פנומנליים לבנקים. אלא שאליה וקוץ בה. העלאת ריבית במטרה להילחם באינפלציה גוררת את המשק להאטה. זה משפיע כמובן על הבנקים וזו הסיבה שבשבוע וחצי האחרונים מניות הבנקים נופלות. פתאום הבינו שהשיא מאחורינו ואת מחיר העלאת הריבית הבנקים והמשק ישלמו השנה.
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משק בהאטה משמע צריכה נמוכה או ליתר דיוק קצב צמיחה נמוך בצריכה. זה אומר שרשתות המזון ורשתות הקמעונאות בכלל ייפגעו. אבל, יש תחומים שהם יותר חסינים - שופרסל ורמי לוי והרשתות האחרות כאן כדי להישאר. גם אם תהיה שנה חלשה, באופן יחסי צריכת מזון חסינה מפני האטה ומיתון. המרווחים ירדו בגל ההאטה, גם התחרות החזקה תשפיע, אבל מניות של רשתות מזון לא אמורות לסבול מאוד מההאטה או מיתון. מוצרי צריכה שהן יותר בגדר מותרות, ייפגעו יותר בעסקים.
רשתות האופנה אמורות להיפגע יותר מרשתות המזון, אבל צריך לזכור שבעשור האחרון חלק גדול מצריכת הביגוד היא רכישת "סחורה", קומודיטיס. המקומות שמוכרים חולצה ב-30 שקל, ייפגעו פחות מרשתות שמוכרות חולצה אופנתית ב-300 שקלים. ומה עם נעלי ספורט יקרים? בעבר אלו היו המקומות שנפגעו ראשונים, אבל חייבים לומר - אנחנו בתוך ההאטה, והגופים האלו, בעיקר אלו שיש להם מותג חזק, לא "נכנעים" בינתיים להאטה.
תחום נוסף שנראה יחסית חסין הוא תחום התקשורת. הסיבה היא דווקא המחירים היחסית נמוכים והצורך-אפילו חובה של הציבור להשתמש בהם. חברות הסלולר לא אמורות להיות מושפעות מאוד מהאטה.
- הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
אנרגיה - חסינות חלקית
פעילות הפקת האנרגיה לא אמורה להיות מושפעת מהעלאת הריבית באופן ישיר. קידוחי הגז, הפקת החשמל, הפקת האנרגיה המתחדשת, נדרשים ולא נראה שהביקוש יירד. אבל בתוך תחום האנרגיה יש חברות שממונפות בשיעור ניכר, גם בתחום האנרגיה המתחדשת. זה יצמצם מאוד את המרווחים של החברות האלו.
כלומר, עסקית הכיוון של אנרגיה מתחדשת חיובי ולא יושפע מהעלאת ריבית, אבל מבנה ההון של הגופים האלו ישפיע על החברות עם מינוף גדול - הריבית העולה תצמצם את הרווחיות משמעותית. עם זאת, יש חברות שהמימון שלהם נסגר בעבר, כך שלגבי פרויקטים שהוקמו, הרווחיות שם סגורה-ידועה, בפרויקטים חדשים תהיה רווחיות נמוכה יותר.
בשותפויות הגז, יש מימון, אפילו גדול, אבל בריבית שנסגרה כבר בעבר ובהינתן התשואה שמפיקים המאגרים, הריבית לא משפיעה דרמטית.
נעבור לטכנולוגיה. מה למניות טכנולוגיה ולריבית? לכאורה נכון, מוצרי סייבר רגישים מעט להאטה בכלכלה, אבל האטה מחלחלת לכולם וכשחוסכים זה מגיע גם לסייבר, וגם למספר רישיונות תוכנה וחברות טכנולוגיות נפגעות.
אבל זה לא אמור להיות כמו השוק כולו, אלא פחות. הפגיעה במניות הטכנולוגיה מגיעה בדלת האחורית - מדובר על מניות צמיחה, כאלו שהשווי שלהן נגזר מהרווחים העתידיים, אבל הרווחים העתידיים בראייה של היום (כשהריבית עלתה) "שווים" פחות. שיעור ההיוון של הרווחים האלו עולה ומשאיר שווי נמוך יותר. חברות צמיחה אולי נפגעות מעט מהעלאת ריבית, אבל מניות צמיחה נפגעות מאוד כשהריבית עולה.
חברות ממונפות - הכי נפגעות
הפגיעה הגדולה ביותר היא ככל שהחברה ממונפת. יש חברות נדל"ן שממונפים על ההון העצמי פי -5-6 ויותר. העלאת הריבית מורגשת אצלן באופן ברור. זה נכון גם לחברות החזקה - דסק"ש לדוגמה, אבל זה מאוד אקוטי בחברות הנדל"ן ורואים זאת בדוחות של ג'י סיטי, חנן מור, נכסים ובניין ורבות אחרות.
מעבר לכך, תחום הנדל"ן סופג מהלומה כשהריבית עולה, כי האטה משמעותה פחות משרדים, פחות מסחר וגם פחות דירות. קחו את הפגיעה מלמעלה בגלל האטרקטיביות של אגרות החוב על פני מניות, קחו את הפגיעה המשקית, את הפגיעה הספציפית בנדל"ן אחרי תקופה של שגשוג ואת המינוף הגדול וזו מתכונת של צרות. השוק מתמחר במקרים רבים את הצרות האלה במחירים.
- 5.אביהו 04/04/2023 17:01הגב לתגובה זושיהיה בכיף לכל הביביסטים הדפ״רים עם הריבית הגבוהה, השכר דירה והמשכנתא
- בהצלחה בדרכך החדשה (ל"ת)ארז 09/04/2023 21:12הגב לתגובה זו
- הביביסטים עשו עשרות אחוזים במניות הגז. ואתה תאכל את הלב (ל"ת)רמי 04/04/2023 18:52הגב לתגובה זו
- עגל הזהב 04/04/2023 20:16יש לך 1000 בפריפריה שלא יודעים מה זה מניה..
- 4.דיין 04/04/2023 13:38הגב לתגובה זוסקירה פשוטה ומובנת בלי קשקושים מיותרים ותודה לך על כך
- 3.אמיר 04/04/2023 12:56הגב לתגובה זוקונים מצרכים. רמי שופרסל
- 2.אבי 04/04/2023 12:53הגב לתגובה זוהנגיד הורס לכל עם ישראל את החיים בנאדם 1 מחליט על 10 מיליון אזרחים. העם לא קובע הנגיד קובע ומחליט לנו איך לחיות. אם זה היה קורה בכל מדינה אחרת היו תולים אותו והיה כאוס ואז היו מחירים נורמלים. פה בארץ כוסיות.
- 1.האם יש מניות חסינות מפני השמדת הערך של המושחתינו? (ל"ת)מבין 04/04/2023 10:00הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברההביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק, עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו
ועלויות של חברה ציבורית
חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52% הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.
החברה פיתחה
מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם
הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.
על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.
החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.
נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.
- איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?
- מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.
