הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
צבא מרגמה אלביט
צילום: אלביט מערכות

מה קורה באלביט מערכות ולמה לצפות ב-2023?

מניית אלביט מערכות הציגה ביצועים חלשים מאז השיא שרשמה בחודש אוגוסט בשנה שעברה. רמות השיא אליהן הגיעה המניה ב-2022 היו ברקע ללחימה בין רוסיה ואוקראינה, אבל יש עוד. לירן לובלין ממחלקת המחקר ב-IBI בית השקעות עושה לכם סדר
 
איציק יצחקי | (8)
נושאים בכתבה אלביט מערכות לירן לובלין

מניית אלביט מערכות אלביט מערכות -0.06% הציגה ביצועים חלשים מאז השיא שרשמה בחודש אוגוסט בשנה שעברה. רמות השיא אליהן הגיעה המניה ב-2022 היו ברקע ללחימה בין רוסיה ואוקראינה שהביאה למירוץ התחמשות באירופה (או לפחות לציפיה כזו) שלוו בהודעות השכם וערב על הרחבות משמעותיות של תקציבי הביטחון במדינות מרכזיות שלאורך שנים לא שמו דגש על התחמשות ועל בניין הכוח.

במקביל לתרומה של סביבת המאקרו לבניית הציפיות, אלביט הציגה פתיחה חזקה מאוד לשנה 2022 עם צמיחה דו ספרתית שמקורה בעיתוי הכרה בהכנסות מחוזים משמעותיים ברבעון הראשון של השנה שהביאה את המכפיל של אלביט מערכות של מעל ל- 40X.

בהמשך השנה התברר שהציפיות היו גדולות מידי או יש שיאמרו מוקדמות מידי. אלביט הציגה צמיחה אפסית בשני הרבעונים הבאים (השני והשלישי) וזאת במקביל להתכווצות בשיעורי הרווחיות אליהן הורגלנו בשנים האחרונות וירידה בתזרים המזומנים. יש לציין כי גם בתקופות בהן הצמיחה בהכנסות היתה נמוכה, אלביט המשיכה להציג צמיחה מרשימה בצבר ההזמנות שתומך בציפיות הצמיחה לטווח הארוך יותר.

אז מה קרה מאחורי הקלעים?

חשוב להזכיר כי אלביט היא חברה פרויקטאלית וככזו ההכרה בהכנסותיה אינה מתפלגת בצורה שווה לאורך השנה וכידוע ישנה השפעה עונתית חיובית יותר ברבעונים השלישי והרביעי של השנה. בנוסף, לעלייה במחיר המניה היתה השפעה על ההפרשה לאופציות הפאנטום שהחברה חילקה לעובדיה (שהגדילו את ההוצאות) וגם לשער הדולר שקל היתה השפעה שלילית (ולעיתים חיובית) על החברה. אבל למעט העובדות הנ"ל, קרו מספר תהליכים יחודיים בשנה האחרונה שיצרו חוסר קונסיסטנטיות בתוצאות:

התארכות הצבר - בעיקר בגלל פרויקטי תשתיות (כגון בניית מערכי אימונים ותחזוקה) אשר ההכנסות בגינן מתפרסות על פני תקופת זמן ארוכה יותר. אנו סבורים כי זהו תהליך חיובי וחשוב בבניה של אלביט כחברה רב לאומית המסוגלת לספק גם תשתיות וקשרים ארוכי טווח עם הלקוחות ולא רק פרויקטים חד פעמיים.

מערכת ה–ERP החדשה -  נכון להיום כ -75% מהמערכת כבר הוטמעה כשהצפי הוא לסיום הטמעת המערכת במחצית השניה של 2023. החשיבות של המערכת היא בניהול נכון יותר של המלאים של אלביט שהיוו חלק מהותי מהיכולת של אלביט לצמוח ובמקביל גם פגעו בה כאשר נוצר בהם מחסור קראת סוף 2022.

הירידה לדרום - השלמת המעבר של תע"ש לדרום יהיה אבן דרך משמעותית לאלביט, הן בהיבט החסכון בכח אדם והן בצד ההשקעות המשמעותיות שמכבידות על התזרים של אלביט. נזכיר כי חלק לא מבוטל מתקציב המעבר לדרום כבר שולם לאלביט ע"י המדינה בסמוך לרכישה של תע"ש . המעבר צפוי להסתיים ב-2024 ואנו צופים ירידה בעלויות התפעוליות של אלביט כתוצאה מפרישת כח אדם יקר והחלפתו בכח אדם זול יותר ובהיקפים נמוכים יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חיזוק הנוכחות בטריטוריות בהן החברה פועלת - המדיניות בטריטוריות בהן אלביט פועלת נוטה יותר ויותר לייצור מקומי. עובדה זו מכתיבה לאלביט מציאות בה הנוכחות שלה בטריטוריות השונות היא נדרשת על מנת להרחיב את היקפי הפעילות בעולם, כך שהתוצאה היא שאלביט משקיעה משאבים רבים בפתיחת מפעלים (שניים נפתחו לאחרונה בבריטניה) וביצירת שיתופי פעולה עם יצרנים מקומיים. מהלכים אלו צורכים משאבים ניהוליים וכספיים מאלביט אך את הפירות שלהם ניתן יהיה לראות בהמשך.

אז למה לצפות ברבעון הרביעי של השנה וב- 2023?

נתחיל מהסוף, בנקודת הזמן הנוכחית אנו סבורים כי השוק לא טעה בהורדת התמחור של אלביט ואנו עומדים בפני שניים או שלושה רבעונים בהם התוצאות לא צפויות להצדיק את המכפילים הגבוהים בהם נסחרה החברה. היעדר תקציב בטחון וחילופי השלטון בישראל יפגעו בתזרים במהלך שני הרבעונים הראשונים של 2023 כשגם בצד הצמיחה ושיעורי הרווחיות אנחנו לא מצפים ליותר מידי חדשות טובות (כרגע אנחנו מתמחרים צמיחה חד ספרתית נמוכה מאוד). עם זאת ובראייה רחבה יותר הדינמיקה בעולם צפויה לייצר הזדמנויות לכלל התעשייה הביטחונית ולאלביט בפרט, להלן כמה נקודות חיוביות:

הסכמי אברהם מהווים הזדמנות משמעותית לאלביט לפתוח קשרים עם מדינות מולן היא עבדה בעבר בהיקפים קטנים מתחת לפני השטח.

תקציבי הבטחון בעולם עולים - בארה"ב צפוי התקציב לעלות בכ-5% בכל אחת מהשנים 2023 ו- 2024 ובנוסף צפויה ארה"ב לתמוך באוקראינה באמצעות מתן גישה למלאים שיצריכו הצטיידות מחודשת בעיקר בתחום היבשה. באירופה שיעורי הצמיחה של התקציבים אפילו גדולים יותר ובאסיה פסיפיק חלק גדול מהמדינות ממשיך להצטייד בין אם לצורך התגוננות מאיומים חיצוניים ובין אם לצורך בטחון פנים. חשוב להבין שפערי הזמנים בין ההודעות על הגדלת תקציבי הבטחון לבין הקצאת הכספים והשימוש בהם בפועל עלול להיות ארוך ואת ההשפעה אנו צפויים לראות על פי הערכות רק בעוד כשנה.

האיום הסיני – ההתעצמות של סין מהווה טריגר להרבה מדינות מערביות לייצר מוכנות ולהתעצם בארה"ב תקציבים רבים מוכוונים ל- NAVY ול- Air force ולתעשיית החלל.  לאור צמיחה ממוצעת של תקציב הבטחון בסין שעומדת על כ-8%, מדינות המערב לא נשארות אדישות והשיח אודות ההתעצמות של סין גורר אחריו ניפוח של תקציבים ברחבי העולם.

בשורה התחתונה, אמנם המניה של אלביט לא סיפקה נחת רב למשקיעים בחצי השנה האחרונה אבל אנחנו סבורים כי זה עדיין לא הזמן לחזור ולהחזיק בה במשקל יתר. הסיבה הראשונה לכך היא הצפי לתוצאות פחות טובות ברבעונים הקרובים שיתכן ועדיין לא מתמחרים לחלוטין במחיר המניה. והשניה היא שגם אם הסביבה העסקית נראית כרגע טובה לחברות הביטחוניות, בהיבט התמחור היחסי אלביט עדיין לא זולה ביחס למתחרות שלה כפי שניתן לראות מההשוואה הבאה:

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אשר 27/01/2023 14:05
    הגב לתגובה זו
    אלביט הגיעה למצב דומה לזה שבו הייתה התעשייה האווירית צבר הזמנות עצום , אבל הרווחים מאוד מאוד נמוכים רוב הפרויקטים הגדולים שאלביט מערכות זכתה בהם הינם נחתמו בהפסד ידוע מראש בלקיחת סיכוי/סיכון שההתרחבות לשווקים חדשים תניב בעתיד עוד הזמנות אם האסטרטגיה הזאת תצליח? ,,,רק ההשנים הבאות נדע זאת בינתיים כפי שהוזכר כאן בכתבה, הרבעונים הבאים יהיו רבעונים עם רווח נמוך מאוד מאוד ואפילו הפסד
  • 5.
    מאיר 24/01/2023 21:11
    הגב לתגובה זו
    הייתה על 45 אח"כ קפצה ל-75 ועכשיו על 58 התנהגות משונה.
  • אשר 27/01/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
    אתה צודק התגמול של הנהלת אלביט בהובלת בוצי מבוסס ברובו על מחיר המניה בשוק אנחנו עדים בזמן האחרון לדחוף את מחיר המניה בהודעות בלתי פוסקות על זכייה בפרוייקטים שרובם פרוס ל- 5 /10 שנים הודעה מפוצצת של זכייה בפרויקט של 500 מיליון דולר שפרוס ל- 10 שנים זה סך הכל הכנסה של 50 מיליון בשנה ועם מרווח רווח של 10 % זה רווח מזערי מאוד מאוד לחברה של 4 מילארד דולר
  • 4.
    סמי 24/01/2023 13:22
    הגב לתגובה זו
    יתכן שיהיה רבעון מאכזב אבל צבר ההזמנות ענק וצומח. המוסדיים תמיד יקנו אלביט כמנית בסיס להשקעה.
  • 3.
    תעלה יחד עם השוק. (ל"ת)
    Haimsuliman 23/01/2023 19:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שכנעת אותי לעשות הפוך (ל"ת)
    23/01/2023 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אבי 23/01/2023 16:19
    הגב לתגובה זו
    הגידול בצבר לא מחלחל לשורה התחתונה כבר תקופה ארוכה, משהו כמו שלש שנים. אלביט חברה מצויינת עם הנהלה מצויינת, אבל עוסקת שאין לה שום יתרון יחסי (למשל התותח) ובתחומים בהם האופק העיסקי מוגבל. המניה צריכה לרדת לפחות ב 25 אחוז כדי שתיכנס למעקב
  • הם שנה הבאה יוצאים עם לייזר אווירי. מה שהופך מטוס 23/01/2023 17:22
    הגב לתגובה זו
    הם שנה הבאה יוצאים עם לייזר אווירי. מה שהופך מטוס קרב לכזה שיכול לטוס לבית הלבן ובחזרה בלי שיכולים לגעת בו.
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה דמי ניהול פוליסות חיסכון

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בפיננסים: הבנקים עולים 2.8%, חברות הביטוח 2%

המדדים מתקנים את הירידות מאתמול, כאשר לפחות כרגע התגובה להפרת הפסקת האש נשארה מתונה; בולטים לחיוב מניות הבנקים והביטוח שעולים אחרי ירידות חדות בימים האחרונים, אם כי העליות התמתנו 

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

זינוקים בסקטור הפיננסי. הריבית הולכת לרדת ויש את מי שמיהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק שקרה אצלם לאורך ה-4 שנים האחרונות. הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל - הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?


למרות התקריות הקשות בשטח והתקפות של חמאס על כוחות ישראלים, ההפסקת האש הפורמלית ברצועת עזה נותרה בעינה בזכות תיווך ארה״ב ומעורבות של משלחות מדיניות. בישראל ציינו כי חוזרים לאכיפת ההפסקה, תוך הדגשה שההסכם יישמר ככל האפשר, זאת לאחר פעולה תגובה מידתית. עם זאת, אי הודאות גבוהה, והאמריקאיים הזהירו מתגובה קשה כלפי חמאס אם ההסכם יקרוס.

המדדים מתקנים את הירידות של אתמול, כאשר מדד ת"א 35 עולה 0.7% ומדד ת"א 90 עולה 0.9%. במבט על הסקטורים, מדד הבנקים עולה 2%, מדד הביטוח מוסיף 2%, מדד הנדל"ן עולה 0.9% ומדד הנפט והגז עולה 0.1%.


מניות הבנקים בולטות היום לחיוב, ולא רק היום למעשה. הן היו מהמניות החזקות בשוק מתחילת השנה, בטח בהסתכלות על עליות מתואם שווי שוק, כאשר הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) עלו בכ-50% מתחילת השנה, והבנקים הקטנים יותר (מזרחי, דיסקונט, בינלאומי וירושלים) עלו בכ-30-40%. מכפילי ההון, שעמדו בעבר על 0.7 בתקופות טובות, עלו לכ-1.3 בממוצע, כאשר מזרחי מציג את התמחור היקר ביותר - 1.62 על ההון.

בניגוד למניות הבנקים ובתמונת ראי של אתמול, מניית אל על יורדת היום כאשר הפסקת האש אומרת חזרת החברות הזרות לנתב"ג. גם מרבית המניות הביטחוניות באדום ברקע ההנבה כי תקופת החימוש המהותית עשויה להיות מאחורי החברות. אחת הבולטות היא אקסונז' ויז'ן שממשיכה את מסע הירידות שלה, לאחר הייפ קצר בתחילת דרכה. להרחבה - אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים


להמשך הכתבה לחץ כאן