מה קורה באלביט מערכות ולמה לצפות ב-2023?
מניית אלביט מערכות אלביט מערכות 0.11% הציגה ביצועים חלשים מאז השיא שרשמה בחודש אוגוסט בשנה שעברה. רמות השיא אליהן הגיעה המניה ב-2022 היו ברקע ללחימה בין רוסיה ואוקראינה שהביאה למירוץ התחמשות באירופה (או לפחות לציפיה כזו) שלוו בהודעות השכם וערב על הרחבות משמעותיות של תקציבי הביטחון במדינות מרכזיות שלאורך שנים לא שמו דגש על התחמשות ועל בניין הכוח.
במקביל לתרומה של סביבת המאקרו לבניית הציפיות, אלביט הציגה פתיחה חזקה מאוד לשנה 2022 עם צמיחה דו ספרתית שמקורה בעיתוי הכרה בהכנסות מחוזים משמעותיים ברבעון הראשון של השנה שהביאה את המכפיל של אלביט מערכות של מעל ל- 40X.
בהמשך השנה התברר שהציפיות היו גדולות מידי או יש שיאמרו מוקדמות מידי. אלביט הציגה צמיחה אפסית בשני הרבעונים הבאים (השני והשלישי) וזאת במקביל להתכווצות בשיעורי הרווחיות אליהן הורגלנו בשנים האחרונות וירידה בתזרים המזומנים. יש לציין כי גם בתקופות בהן הצמיחה בהכנסות היתה נמוכה, אלביט המשיכה להציג צמיחה מרשימה בצבר ההזמנות שתומך בציפיות הצמיחה לטווח הארוך יותר.
אז מה קרה מאחורי הקלעים?
חשוב להזכיר כי אלביט היא חברה פרויקטאלית וככזו ההכרה בהכנסותיה אינה מתפלגת בצורה שווה לאורך השנה וכידוע ישנה השפעה עונתית חיובית יותר ברבעונים השלישי והרביעי של השנה. בנוסף, לעלייה במחיר המניה היתה השפעה על ההפרשה לאופציות הפאנטום שהחברה חילקה לעובדיה (שהגדילו את ההוצאות) וגם לשער הדולר שקל היתה השפעה שלילית (ולעיתים חיובית) על החברה. אבל למעט העובדות הנ"ל, קרו מספר תהליכים יחודיים בשנה האחרונה שיצרו חוסר קונסיסטנטיות בתוצאות:
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התארכות הצבר - בעיקר בגלל פרויקטי תשתיות (כגון בניית מערכי אימונים ותחזוקה) אשר ההכנסות בגינן מתפרסות על פני תקופת זמן ארוכה יותר. אנו סבורים כי זהו תהליך חיובי וחשוב בבניה של אלביט כחברה רב לאומית המסוגלת לספק גם תשתיות וקשרים ארוכי טווח עם הלקוחות ולא רק פרויקטים חד פעמיים.
מערכת ה–ERP החדשה - נכון להיום כ -75% מהמערכת כבר הוטמעה כשהצפי הוא לסיום הטמעת המערכת במחצית השניה של 2023. החשיבות של המערכת היא בניהול נכון יותר של המלאים של אלביט שהיוו חלק מהותי מהיכולת של אלביט לצמוח ובמקביל גם פגעו בה כאשר נוצר בהם מחסור קראת סוף 2022.
הירידה לדרום - השלמת המעבר של תע"ש לדרום יהיה אבן דרך משמעותית לאלביט, הן בהיבט החסכון בכח אדם והן בצד ההשקעות המשמעותיות שמכבידות על התזרים של אלביט. נזכיר כי חלק לא מבוטל מתקציב המעבר לדרום כבר שולם לאלביט ע"י המדינה בסמוך לרכישה של תע"ש . המעבר צפוי להסתיים ב-2024 ואנו צופים ירידה בעלויות התפעוליות של אלביט כתוצאה מפרישת כח אדם יקר והחלפתו בכח אדם זול יותר ובהיקפים נמוכים יותר.
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
חיזוק הנוכחות בטריטוריות בהן החברה פועלת - המדיניות בטריטוריות בהן אלביט פועלת נוטה יותר ויותר לייצור מקומי. עובדה זו מכתיבה לאלביט מציאות בה הנוכחות שלה בטריטוריות השונות היא נדרשת על מנת להרחיב את היקפי הפעילות בעולם, כך שהתוצאה היא שאלביט משקיעה משאבים רבים בפתיחת מפעלים (שניים נפתחו לאחרונה בבריטניה) וביצירת שיתופי פעולה עם יצרנים מקומיים. מהלכים אלו צורכים משאבים ניהוליים וכספיים מאלביט אך את הפירות שלהם ניתן יהיה לראות בהמשך.
אז למה לצפות ברבעון הרביעי של השנה וב- 2023?
נתחיל מהסוף, בנקודת הזמן הנוכחית אנו סבורים כי השוק לא טעה בהורדת התמחור של אלביט ואנו עומדים בפני שניים או שלושה רבעונים בהם התוצאות לא צפויות להצדיק את המכפילים הגבוהים בהם נסחרה החברה. היעדר תקציב בטחון וחילופי השלטון בישראל יפגעו בתזרים במהלך שני הרבעונים הראשונים של 2023 כשגם בצד הצמיחה ושיעורי הרווחיות אנחנו לא מצפים ליותר מידי חדשות טובות (כרגע אנחנו מתמחרים צמיחה חד ספרתית נמוכה מאוד). עם זאת ובראייה רחבה יותר הדינמיקה בעולם צפויה לייצר הזדמנויות לכלל התעשייה הביטחונית ולאלביט בפרט, להלן כמה נקודות חיוביות:
הסכמי אברהם מהווים הזדמנות משמעותית לאלביט לפתוח קשרים עם מדינות מולן היא עבדה בעבר בהיקפים קטנים מתחת לפני השטח.
תקציבי הבטחון בעולם עולים - בארה"ב צפוי התקציב לעלות בכ-5% בכל אחת מהשנים 2023 ו- 2024 ובנוסף צפויה ארה"ב לתמוך באוקראינה באמצעות מתן גישה למלאים שיצריכו הצטיידות מחודשת בעיקר בתחום היבשה. באירופה שיעורי הצמיחה של התקציבים אפילו גדולים יותר ובאסיה פסיפיק חלק גדול מהמדינות ממשיך להצטייד בין אם לצורך התגוננות מאיומים חיצוניים ובין אם לצורך בטחון פנים. חשוב להבין שפערי הזמנים בין ההודעות על הגדלת תקציבי הבטחון לבין הקצאת הכספים והשימוש בהם בפועל עלול להיות ארוך ואת ההשפעה אנו צפויים לראות על פי הערכות רק בעוד כשנה.
האיום הסיני – ההתעצמות של סין מהווה טריגר להרבה מדינות מערביות לייצר מוכנות ולהתעצם בארה"ב תקציבים רבים מוכוונים ל- NAVY ול- Air force ולתעשיית החלל. לאור צמיחה ממוצעת של תקציב הבטחון בסין שעומדת על כ-8%, מדינות המערב לא נשארות אדישות והשיח אודות ההתעצמות של סין גורר אחריו ניפוח של תקציבים ברחבי העולם.
בשורה התחתונה, אמנם המניה של אלביט לא סיפקה נחת רב למשקיעים בחצי השנה האחרונה אבל אנחנו סבורים כי זה עדיין לא הזמן לחזור ולהחזיק בה במשקל יתר. הסיבה הראשונה לכך היא הצפי לתוצאות פחות טובות ברבעונים הקרובים שיתכן ועדיין לא מתמחרים לחלוטין במחיר המניה. והשניה היא שגם אם הסביבה העסקית נראית כרגע טובה לחברות הביטחוניות, בהיבט התמחור היחסי אלביט עדיין לא זולה ביחס למתחרות שלה כפי שניתן לראות מההשוואה הבאה:
- 6.אשר 27/01/2023 14:05הגב לתגובה זואלביט הגיעה למצב דומה לזה שבו הייתה התעשייה האווירית צבר הזמנות עצום , אבל הרווחים מאוד מאוד נמוכים רוב הפרויקטים הגדולים שאלביט מערכות זכתה בהם הינם נחתמו בהפסד ידוע מראש בלקיחת סיכוי/סיכון שההתרחבות לשווקים חדשים תניב בעתיד עוד הזמנות אם האסטרטגיה הזאת תצליח? ,,,רק ההשנים הבאות נדע זאת בינתיים כפי שהוזכר כאן בכתבה, הרבעונים הבאים יהיו רבעונים עם רווח נמוך מאוד מאוד ואפילו הפסד
- 5.מאיר 24/01/2023 21:11הגב לתגובה זוהייתה על 45 אח"כ קפצה ל-75 ועכשיו על 58 התנהגות משונה.
- אשר 27/01/2023 14:13הגב לתגובה זואתה צודק התגמול של הנהלת אלביט בהובלת בוצי מבוסס ברובו על מחיר המניה בשוק אנחנו עדים בזמן האחרון לדחוף את מחיר המניה בהודעות בלתי פוסקות על זכייה בפרוייקטים שרובם פרוס ל- 5 /10 שנים הודעה מפוצצת של זכייה בפרויקט של 500 מיליון דולר שפרוס ל- 10 שנים זה סך הכל הכנסה של 50 מיליון בשנה ועם מרווח רווח של 10 % זה רווח מזערי מאוד מאוד לחברה של 4 מילארד דולר
- 4.סמי 24/01/2023 13:22הגב לתגובה זויתכן שיהיה רבעון מאכזב אבל צבר ההזמנות ענק וצומח. המוסדיים תמיד יקנו אלביט כמנית בסיס להשקעה.
- 3.תעלה יחד עם השוק. (ל"ת)Haimsuliman 23/01/2023 19:50הגב לתגובה זו
- 2.שכנעת אותי לעשות הפוך (ל"ת)23/01/2023 18:20הגב לתגובה זו
- 1.אבי 23/01/2023 16:19הגב לתגובה זוהגידול בצבר לא מחלחל לשורה התחתונה כבר תקופה ארוכה, משהו כמו שלש שנים. אלביט חברה מצויינת עם הנהלה מצויינת, אבל עוסקת שאין לה שום יתרון יחסי (למשל התותח) ובתחומים בהם האופק העיסקי מוגבל. המניה צריכה לרדת לפחות ב 25 אחוז כדי שתיכנס למעקב
- הם שנה הבאה יוצאים עם לייזר אווירי. מה שהופך מטוס 23/01/2023 17:22הגב לתגובה זוהם שנה הבאה יוצאים עם לייזר אווירי. מה שהופך מטוס קרב לכזה שיכול לטוס לבית הלבן ובחזרה בלי שיכולים לגעת בו.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
