החששות מתאמתים: מלרן מתרסקת ב-11% לאחר הדוחות - זינוק בהפרשה להפסדי אשראי
חברת האשראי החוץ בנקאי מלרן 0% מדווחת על הכנסות מימון נטו בסך של 37 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה, זאת לעומת 17.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההוצאות בגין הפסדי אשראי של החברה עלו בצורה חדה ל-17 מיליון שקל. לאחר הוצאות הנהלה וכלליות, הוצאות מכירה ושיווק והוצאות אחרות על סך של כ-24 מיליון שקל, המיוחסת בין היתר לירידת ערך מוניטין בחברת הבת, החברה רשמה הפסד תפעולי של 4.5 מיליון שקל, ברבעון המקביל נרשם רווח תפעולי על סך 9.1 מיליון שקל.
בחודשים האחרונים אתם קוראים כאן הערנו על בעיות רבות שהתגלו בחברה, בדומה לחברות אשראי חוץ בנקאי אחרות. אמנם המצב של החברה לא אקוטי כמו ביונט קרדיט אך ההפרשה להפסדי אשראי נותנת את החותמת למצב הבעייתי ששרר מבחינת ההתנהלות החשבונאית של החברה. באמצע חודש ספטמבר אורי רונן הסביר על חשד בטעות חשבונאית בדוחות החברה, טעות בסך 7.4 מיליון שקל - סכום די מהותי לחברה עם היקפי רווח כאלו, מניית החברה ירדה מאז בכ-40%.
אחר כך רשות ניירות ערך פתחה בחקירה נגד החברה בעקבות כך שלא דיווחה למשקיעים על העמדת ערבות לבעל השליטה בחברה, מואנד ריאן; מלרן הצליחה לקבל מסגרת אשראי של 40 מיליון שקל מתאגיד בנקאי.
בדיקה נוספת העלתה סימן שאלה גדול - כיצד יתכן ששיעור ההפרשה להפסדי אשראי בגין הלוואות בפיגור שבין 31 ל-180 יום, שסיכון האשראי שלהן עלה משמעותית, נמוך משיעור ההפרשה על הלוואות שאינן בפיגור? קצת קשה איפה בדיוק נמצאת הבעיה שכן מלרן אינה מצייתת לדרישות ה-IFRS לתת גילוי ליתרת הברוטו וליתרת ההפרשה וראוי לציין כי גם בתשקיף לקראת ההנפקה ב-2019 מלרן לא נתנה את הגילוי הנדרש. לא נלאה אתכם בפרטים ורק נציין שמלרן צריכה להסביר לקוראי הדוחות הכספיים שלה כיצד הגיעה במגזר האמריקאי למצב המוזר שבו שיעור ההפרשה להפסדי אשראי בגין הלוואות בפיגור שבין 31 ל-180 יום, שסיכון האשראי שלהן עלה משמעותית מאז שנרכשו, נמוך משיעור ההפרשה על הלוואות שאינן בפיגור. כמו כן, היא צריכה לגלות את המדיניות החשבונאית בקשר עם מחיקת חובות ובקשר עם עיקול רכבים, ולגלות היכן היא מציגה רכבים שעוקלו (ואם זה במסגרת אשראי לקוחות, אז לחפש להם מסגרת אחרת).
- ישראכרט וקרן מרתון משיקות מודל מימון נדל”ן בהיקף מאות מיליוני שקלים
- טען שחברת האשראי עשקה אותו - השופט אמר - "התחייבת - תשלם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובנוסף, נשאלה השאלה - לאן נעלמו עוד 3 מיליון שקל? מלרן רכשה נכס משועבד ב-12 מיליון שקל אבל לא רשמה הפרשה לחובות מסופקים על חוב של 15 מיליון שקל, מה שהיה מפחית את הרווח שלה לשנת 2021. בנוסף, החברה לא צירפה חוות דעת שמאי לרכישת הנכס המשועבד. האם המשמעות היא שהנכס שווה פחות?
מואנד ריאן, מנכ"ל מלרן ובעל השליטה מסר: "אנחנו מסכמים את הרבעון השלישי עם תוצאות שיא בפעילות הליבה בישראל, וממשיכים לצמוח תוך ניהול סיכונים קפדני והמשך טיוב והשבחה של תיק האשראי. מוקדם יותר החודש הודענו על התקשרות בהסכם לקבלת מסגרת אשראי בסך של עד כ-40 מיליון שקל מתאגיד בנקאי, המתווסף ל-4 בנקים נוספים המעניקים כיום מסגרות אשראי לחברה. אנו רואים בכך הבעת אמון גדולה בחברה מצד המערכת הבנקאית וחלק חשוב באסטרטגיית החברה לגיוון והרחבה של מקורות המימון שלה, כחלק מתהליך צמיחתה כשחקנית אשראי משמעותית במשק הישראלי".
- 6.רוני 29/11/2022 20:42הגב לתגובה זובחברות מהתחום.. נראה איזה משרד רוח עושה עבודה ואיזה מנמנם…רבעון ראשון של השנה הקרובה תהיה חגיגה
- 5.דואר ישראל 29/11/2022 09:11הגב לתגובה זומלרן רכשה נכס משועבד ב-12 מיליון שקל אבל לא רשמה הפרשה לחובות מסופקים על חוב של 15 מיליון שקל?
- 4.דודו כהן 28/11/2022 16:03הגב לתגובה זוחברה מצויינת , הנהלה מקצועית קצת פירגון . מספיק עם הקנאה !!!!
- 3.אנונימי 28/11/2022 14:24הגב לתגובה זואז כמה היו מרווחים בלי גידול דרמטי בהפרשות וירידות ערך מוניטין? אם החברה הרוויחה 9 מ והגדילה הפרשות ל- 17, כמה היא הייתה מרוויחה במצב עולם רגיל בלי אירועים חד פעמיים? 25-30 מיליון שקל? מטורף!!
- 2.גיל כץ 28/11/2022 14:04הגב לתגובה זותפסיקו בבקשה ללכלך
- אתה מתכוון הגרועה ביותר. (ל"ת)אלימלך 28/11/2022 14:20הגב לתגובה זו
- 1.17 מיליון הפסדי אשראי. וגיוס אג"ח מהשוק הטיפש נפלא. (ל"ת)אייבי 28/11/2022 14:00הגב לתגובה זו

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024

המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.