נכס של מדיפאואר
צילום: אתר מדיפאואר
דוחות

מדיפאואר: ירידה של 5% ב-NOI ל-6.3 מיליון דולר, ה-FFO ירד ב-7% ל-2.7 מיליון

בחברה תולים את הסיבה בתחלופת שוכר עיקרי בנכס מהותי של החברה וכן בסיום שכירות של שוכרים ב-5 נכסים שרכשה החברה בשנה שעברה, וצופים העמסת עלויות על השוכרים בסוף השנה; מניית החברה יציבה מתחילת השנה עם ירידה קלה של 2%
נתנאל אריאל |

חברת הנדל"ן המניב, המתמקדת בארה"ב, מדיפאואר מדיפאואר -2.26%  מדווחת על קיפאון ב-NOI וב-FFO ברבעון השלישי של השנה. ה-NOI עמד על 6.3 מיליון דולר, ירידה של 5% לעומת 6.6 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. ה-FFO ירד ל-2.7 מיליון לעומת 2.9 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה. ההכנסות מדמי שכירות עמדו על 9.2 מיליון דולר, בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.

למדיפאואר יש 17 נכסי נדל"ן על שטח להשכרה כולל של כ-183 אלף מ"ר, כ-260 שוכרים מסחריים עם חוזי שכירות המסתיימים בין השנים 2022 עד 2041 ושיעור תפוסה של 93%.

בחברה מסבירים את הקיפאון ברבעון השלישי ב"תחלופת שוכר עיקרי בנכס מהותי של החברה". על פי החברה, השטח היה בשיפוצים כהכנה לכניסתו של השוכר במהלך חודש נובמבר 2022 וכן סיום השכירות של חלק מהשוכרים בחמשת הנכסים שנרכשו ביולי 2021, (שוכרים אשר לא היוו חלק מה-NOI הצפוי של אותם הנכסים) וגידול בהוצאות תפעול של הנכסים כאשר במדיפאואר מדגישים שהעמסת העלויות על השוכרים תתבצע בסוף השנה.  

תוצאות ל-9 חודשים:

בחברה מבליטים את התוצאות לתשעת החודשים הראשונים של השנה בהם היא רשמה NOI 18.8 מיליון דולר, עליה של 27% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ה-FFO עמד על 8.1 מיליון דולר, עליה של 33% לעומת 6.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

נזכיר כי ביולי וספטמבר 2021 רכשה מדיפאואר 6 נכסים במדינות פנסילבניה וג'ורג'יה בארה"ב תמורת 132.8 מיליון דולר והשלימה רכישת נכס נוסף, המרכז המסחרי Nod Brook, בחודש אפריל השנה ב-22.4 מיליון דולר.

המנכ"ל רון שטרן: "לפני כשנה השלמנו רכישת 5 מרכזים מסחריים פתוחים באזור פנסילבניה וכן נכס משמעותי באזור ג'ורג'יה. נמשיך לחזק את מעמדה התחרותי של החברה ולפעול למיקסום ההזדמנויות בשוק.  יצוין, שהחברה ערוכה היטב לשינויים בתנאי השוק, לאור חשיפה נמוכה לאינפלציה המבוססת על הכנסות שכירות בעלות מנגנון עדכון מבני ופריסת הלוואות בריבית שנתית ממוצעת של 3.67% ועל פני מח"מ ארוך טווח.״

 

מניית מדיפאואר נסחרת במחיר של 630.8 אגורות ושווי שוק של 323 מיליון שקל, ירידה של 2.2% מתחילת השנה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?

הבנקים מחקו 3.1%, חברות הביטוח 4.3%; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק אבל זה הולך להיות קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים

מערכת ביזפורטל |

הבורסה סגרה בירידות. ירידות של עד 2.3% בהובלת ת"א 90. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ירדה ב-5.5%  מדד הביטוח נפל 4.3%, הבנקים ירדו ב-3.1%. בנוסף, הביטחוניות עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, ירדו בחדות ובראשן אלביט שהשילה 5.3% או 4.5 מיליארד שקל, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, כולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר

גם הנדל"ן ירד, כשהמדד עצמו ירד 2.2% והסקטור כולו ירד, בהובלת עזריאלי שירדה 3%. מצד שני: נייס עלו ב4.8% וארית בכ-2%.


ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי היצוא והיבוא עם אירופה ייפגעו. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות יירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת. 

הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון. 


במקביל גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמות ירידות בשערי האגרות כשהתשואות מטפסות בהתאמה - אג"ח ממשלתית שקלית בריבית קבועה ל-11.1 שנים שעלתה בתחילת היום עד 0.3% עברה לירידות של כ-0.4% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.46%


תנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צתנצ בדימוס קובי זריהן הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. קרדיט: יח"צ

שופרסל מטעה צרכנים ונקנסת בכ-2 מיליון שקל

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה על כוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של כמעט שני מיליון שקל על רשת שופרסל, בעקבות הפרת חוק הגנת הצרכן, כשלא הוצגו מחירים על גבי אלפי מוצרים, נמצאו מוצרים שמחירם בקופה היה גבוה יותר מהמחיר שהוצג על גבי המוצר או השלט

רן קידר |
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פרסמה הודעה על כוונתה להטיל עיצום כספי על רשת שופרסל , בסכום של 1,971,840 שקל , בעקבות שורת ממצאים חמורים שהתגלו בבדיקות פיקוח. לדברי הרשות, ההפרות כוללות אלפי מוצרים שהוצגו ללא מחיר , סימון שגוי או חסר של ארץ ייצור , וכן פערים חוזרים בין המחיר במדף למחיר שנגבה בפועל בקופה זו אינה הפעם הראשונה השנה שרשת שיווק מקבלת קנס על עבירות מסוג זה , ורק בחודש האחרון הוטלו קנסות בגין עבירות דומות על קרפור ועל יוחננוף, ונשאלת השאלה המתבקשת , האם זו פרקטיקה מקובלת בענף והאם היא משתלמת?  

קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן: "אי הצגת מחירים, סימון מטעה של ארץ ייצור והפערים לרעת הצרכן בין המחיר במדף שהוצג לצרכן לבין המחיר בקופה, פוגעים ישירות בכיס ובאמון של הצרכנים. לא נאפשר מצב שבו רשת קמעונאית גדולה מתעלמת מהחוק ומהסטנדרטים המחייבים. הרשות תמשיך לפעול בנחישות כדי להבטיח שכל צרכן יקבל מידע אמין, ברור ומלא בעת הקנייה".

הרשות ציינה כי מדובר באחת מהכוונות להטלת קנסות הגבוהות שניתנו עד כה בענף הקמעונאות, כחלק ממדיניות אכיפה שמטרתה לייצר הרתעה ולהבטיח שחקנים הוגנים בשוק. לשופרסל ניתנה כעת זכות טיעון בת 45 ימים, במסגרתה תוכל להציג טענות עובדתיות ומשפטיות בנוגע לעצם ההחלטה או לגובה הקנס. 

רשתות השיווק מציגות: בדרך לרווחים מטעים את הצרכנים

יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?

טיפה בים

לשם ההשוואה לגבי גודל הקנס, וככל הנראה על מידת ההרתעה שלו, נוכל להסתכל על ההכנסות שדיווחה הרשת ברבעון השני, שעמדו על 3.69 מיליארד שקל. ההכנסות של שופרסל ירדו ברבעון האחרון לעומת הרבעון המקביל ב-8% אך הרווחים שלה עלו ועמדו על 196 מיליון שקל. כך או כך, אם נסתכל על ההכנסות זוהי טיפה בים ואפילו אם נסתכל על הרווחים זה חלק זעום מהרווחים הרבעוניים. 

וכך, אמנם קשה לשער מה מידת "הרווח" מהטעויות של הצגת מחירים שגויים, אבל לגבי היחס בין הקנס לבין הכנסות או רווחי החברה, הוא בבירור מזערי ובלתי מורגש. כך זה במקרה של שופרסל וכך זה במקרה של שאר רשתות השיווק, שנקנסות על עבירות כאלו מדי כמה חודשים. 

ואם זו אכן פרקטיקה מקובלת, וככל הנראה משתלמת, האם אין פה צורך לשנות את מנגנון הפיקוח, ויותר מכך, את גובה העיצומים הכספיים?