לווין לוויין עמוס 17
צילום: חלל תקשורת

גיזה "אומרת" לבעלי המניות של חלל - שווי החברה כפול ממחיר השוק; נו באמת?

מעריכת השווי, גיזה, העניקה לחלל שווי כפול מהשווי שבו נמכרת השליטה לפרנקל; הכל כדי להחזיק את הנכסים בספרים ולא לרשם מחיקה
מתן קובי | (4)

לפני כשנה דיווחה חלל תקשורת 0.32% על הסכם עם חברת 4iG ההונגרית, לפיו החברה ההונגרית תרכוש 50% מחלל במחיר של 8.5 שקל למניה אך העסקה נתקלה בקשים ועיכובים, שנבעו מכך שמשרד התקשורת לא אישר להם לרכוש את השליטה בחברה. בסוף אוגוסט הודיעה החברה כי מפרק יורוקום (בעלת מניות בחלל) נתן אופציה ל-אהרון פרנקל לפיה יוכל לרכוש 26% ממניות החברה בתמורה ל-4.58 שקל למניה. ההודעה הקפיצה את מחיר המניה ב-40% למחיר של 4.9 שקל, המבטא שווי של כ-118 מיליון שקל. לא ברור אם פרנקל יממש את האופציה, אך צריך להזכיר שהוא מקבל אופציה בחצי מחיר לעומת הניסיון הקודם שלו לרכוש את השליטה. כמו כן, הוא מנצל את הבעיות התזרימיות של חלל שכבר פעמיים משחקת במספרים כדי לעמוד באמות המידה הפיננסיות של הקובננטס. חלל היא חברה מאוד ממונפת, כשעיקר החוב - לציבור.  הנהלת חלל גם קפצה על הזינוק במניה והיא נערכת להנפקה - בקיצור, היא נואשת למזומנים בשעה שהעסק עדיין לא ממריא ופרנקל בהחלט יכול להיות האביר שלה. אלא ששימו לב לנתון הבא - השווי של החברה הוא מחצית מההון העצמי שלה. האם זו מציאה? מי שקונה מקבל פי 2 הון - קניתם ב-20 אלף שקל, יש לכם הון של 40 אלף שקל. אז זהו - שלא. ההון של החברה מנופח, לא ריאלי ולראייה - עסקה אם תהיה עם פרנקל תהיה בחצי מחיר מההון העצמי. אז למה אין מחיקה של נכסים? אחרי הכל, אם ההון העצמי מנופח זה נובע מכך שהשוק סבור שהנכסים לא שווים את מחירם. השוק יכול לטעות, אבל לרוב הוא צודק, ואם מדובר במצב מתמשך - אז השוק בסבירות מאוד מאוד גבוהה צודק.  אז איך חלל מדלגת על הפחתה? היא שוכרת מעריך שווי שמספק לה את המספר הזוכה. זה כמו לנחש בלוטו כי יש לך מידע מוקדם.   מי מבצע את ההערכה לגבי שווי החברה ואיך? בהתאם לכללי החשבונאות, חברה צריכה להעריך את שווי הנכסים שלה מעת לעת או כאשר ישנו סימן שמעיד על כך שחלה ירידה בערכם. מי שבצע את ההערכה הוא מעריך שווי אשר מעריך את הנכסים בהתאם לשווי השוק הנוכחי שלהם כיום (בכמה אפשר למכור אותם) בנוסף לכך שהוא לוקח בחשבון את כל הכסף שהחברה תפיק מאותם הנכסים ואת הסכום הזה הוא מהוון לערך נוכחי. במקרה של חלל, הנכסים הם לווינים, שיפיקו הכנסות בעתיד. המעריך, במקרה זה גיזה זינגר אבן, נותן הערכה להכנסות שיפיקו הלווינים בעתיד, לוקח את תזרימי המזומנים מכל השנים ומהוון אותם להיום לפי שיעור היוון שהוא קובע. ככל ששיעור ההיוון יותר גבוה כך השווי של כל תזרים קטן. העניין בשיעור ההיוון שהוא לא קבוע ונתון למשחקים ולכן בנוסף לכך שגובה ההכנסות אינו ידוע ואפשר "לייצר" הכנסות גבוהות-מנותקות מבלי קשר ריאלי למציאות, יש כאן אי וודאות גדולה במספרים ובעיקר - תמרון.   בהערכת שווי של גיזה, נמצא כי ההון העצמי של החברה נאמד ב-70 מיליון דולר (240 מיליון שקל).  גיזה העריכה את כל הלווינים אחד אחד והגיעה לשווי הזה. ועכשיו לנקודה הבעייתית - בעצם נקודות. הראשונה, איך זה יכול להיות שהשוק טועה לאורך כל כך הרבה זמן בהערכות שלו? אם השוק אומר חצי מההון כבר תקופה כל כך ארוכה, כנראה שהוא צודק. מעריכי השווי לא יכולים לעבוד בחלל החיצון. השווי בשוק במיוחד כשיש מחזורים קובע. אבל, זו סוגיה שמתרחשת בהרבה הערכות שווי, הרצון להיות "חכם" הרבה יותר מהשוק. בפועל זו לא החוכמה, זה הכסף, סוג של עט להשכיר. מעריך השווי יודע מה הנהלת החברה רוצה והוא מתיישר לפי הרצון הזה. הנקודה הבעייתית יותר כאן שיש עסקה. יש קונה, יש מוכר והעסקה מדברת על שווי שהוא חצי מההון העצמי וחצי מהשווי של גיזה. אז איך גיזה טוענת שזה השווי, אם יש עסקה שהולכת ונרקמת? בעצם מה שגיזה אומרים הוא שלא כדאי ללכת על העסקה של פרנקל. הוא קונה בזול. המחיר שווה כפול.  

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המנייה ירדה מ 5000 לפחות מ 500, המדינה שמה לה מקלות בגלגלים או בלווינים. (ל"ת)
    אמנון 11/09/2022 23:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נ.ש. 11/09/2022 18:28
    הגב לתגובה זו
    לפי שווי של 120 מיליון שקל כשלחברה חוב ענק. כך שסביר להניח שהיא שווה הרבה רק בגלל שזה לווינים התשואה קטנה אבל בטוחה לאורך שנים בהתחשב בעובדה שהן מבוטחות. לגביי השווי הסיבה היא פשוטה יש לה חוב והתזרים לא ממש מתאים לחוב ולכן השוק מתמחר את הסיכון. חשוב לציין שבמידה ופרנקל יכנס הוא יצטרך להזרים הון כדי לייצב אותה. אבל יתכן שהיא באמת שווה
  • מישהו 12/09/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
    בהערכת שווי לרוב מחשבים תזרים מזומנים חופשי, שהוא תזרים תפעולי אחרי מס כולל התאמות הון חוזר, פחת וקאפקס. ברור שהתזרים לא כולל תשלומי חוב אלא החוב יורד ישירות בערך הנוכחי מהשווי המהוון, לכן זה מנותק להגיד שהשוק מתמחר את סיכון החוב והערכת השווי לא. הסיבה האמיתית לפער היא כי הנהלת חלל קיבלה טיוטה ראשונה של הערכת השווי, צילצלה ישר לדירקטור בגיזה וצעקה עליו שאם הם לא מעלים את השווי אז הם יפסיקו לעבוד איתם..
  • 1.
    גולדפינגר 11/09/2022 16:46
    הגב לתגובה זו
    כל שמאי מתחיל יודע שנוסחת ההיוון היא אבן החכמים של השמאי כל מספר זוכה, ככה אותו הנכס מקבל ערך שונה לפי ראות השמאי והלקוח
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%

המסחר בת"א ננעל בעליות של עד 1.1%, בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבלטו היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל והדיווחים על הסכמות לקראת הסכם סחר חדש בין ארה"ב וסין הוסיפו גם הם סנטימנט חיובי

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה בעליות של עד 1.1%, בהובלת ת"א 90. מדד ת"א 35 גם הוא עלה ב-1%, יחד עם כל המדדים הסקטוריאליים, בהובלת מדד הנדל"ן, שעלה 2%. העליות הן על רקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. הרחבה: סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות.  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.