טופ גאם
צילום: מצגת החברה

טופ גאם קיבלה הסמכת יצרן אורגני ממשרד החקלאות האמריקאי

החברה מייצרת תוספי מזון בצורת סוכריות גומי המבוססות על חומרים אורגניים

דור עצמון |
נושאים בכתבה טופ גאם

חברת טופ גאם טופ גאם 6.05% הישראלית שפיתחה פורמולציה של תוספי מזון בצורת מתן של סוכריות גומי על בסיס חומרים מהצומח וללא תוספת סוכר, קיבלה ממשרד החקלאות של ארצות הברית הסמכת יצרן אורגני. לטענת החברה מדובר באבן דרך משמעותית שתאפשר לה להתחיל לפעול בסגמנט חדש וצומח שלא הייתה פעילה בו עד היום. שוק המזון האורגני העולמי מוערך בכ–120 מיליארד דולר בשנה. החברה מסבירה כי תוספי מזון בצורת מתן של סוכריות גומי ממוצבים כמוצרי פרמיום, ורק למעט מאוד יצרנים יש הסמכה לייצור מוצרים אורגנים. בכוונתה להיכנס בשלב הראשון לשוק האמריקאי, ובהמשך לשווקים נוספים, כאשר הפורמולציה החדשה תאפשר לה לשווק מוצרים בעלי אישור אורגני (Organic Certified), ובכך להעמיק את הצעת הערך ללקוחותיה. חברת טופ גאם, הממוקמת שדרות, מעסיקה למעלה מ-100 עובדים ונסחר בבורסה לפי שווי של מיליארד שקל. באוגוסט 2021 השלימה החברה הנפקה ראשונית לציבור, במסגרתה גייסה כ-100 מיליון שקל. בתחילת החודש חתמה החברה על הסכם אספקה של תוספי תזונה ללקוח אמריקאי בצורת מתן של סוכריות גומי לתקופה של 3 שנים עם חברה אמריקאית בתחום הפארמה ותוספי תזונה. עד למועד החתימה על ההסכם, כבר רכש הלקוח מטופ גאם מוצרים בהיקף כולל של כ-5 מיליון דולר, מתוכם כ-1.75 מיליון דולר בחציון הראשון 2022. עמיחי בר-ניר, מנכ"ל החברה: "המהלך שהובלנו בשנתיים האחרונות מול גורמים מאשרים מטעם משרד החקלאות האמריקאי מהווה אבן דרך משמעותית בפעילותנו העסקית, ויאפשר לחברה להעמיק את הצעת הערך ללקוחותיה האסטרטגיים. השוק האורגני הוא שוק פרמיום שצומח בשיעורי צמיחה גבוהים, והכניסה אליו פותחת בפני החברה סגמנט חדש, שפעילים בו מאט מאוד יצרנים. פיתוח הסוכריות האורגניות, מהווה נדבך נוסף ביישום האסטרטגיה של החברה להציע למותגים נבחרים בתחום תוספי מזון, פארמה ותוספי מזון בצורת מתן של סוכריות גומי ייחודיות ומבודלות, שיאפשרו חווית צריכה בריאה ומהנה".  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? והאם יש סיבה לנפילה באלביט?

השבוע ידווחו הבנקים על תוצאות - מה צפוי שם? והאם הסנטימנט השלילי יימשך?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שברה שיאים בסוף השבוע (להרחבה: הנאסד״ק עלה ב-1%; אפל קפצה ב-4%, ג׳ייפרוג זינקה ב-12%), אבל, הישראליות בוול סטריט דווקא ספגו ירידה. המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.35%. 

אלביט מערכות -1.39%   צפויה לרדת  מעל 5%. מדינות העולם נגד הרחבת המלחמה בעזה, זו כבר לא רק צרפת ועד בודדות, יש לחץ כבד מאוד - עולמי על ישראל שלא להרחיב את המלחמה. גרמניה בסוג של אמברגו נשק על ישראל, טראמפ צורח על נתניהו בטלפון ונראה שהסנטימנט כלפינו משתנה במהרה. 

המשקיעים חוששים מכמה אתגרים - ראשית, התדמית שלנו בחו"ל וההשפעה על הצרכנים והלקוחות בעולם. זה כבר קורה, וזה יכול להתרחב. שנית, אמברגו של מדינות עלינו - אם אמברגו במכירה אל ישראל וגם  בקנייה מאיתנו. זה נזק כלכלי ברור. החשש הוא שאחרי שמדינות החליטו שלא למכור נשק מסוים לישראל (בעיקר כזה שיכול לשמש בעזה), הם גם יתייחסו אחרת לתעשייה הביטחונית שלנו, לרבות אלביט. נזכיר שזו היתה הסיבה שאלביט בתחילת המלחמה נפלה למחיר מפתה של 140 דולר, מאז היא עלתה ביותר מפי 3. 

ואולי זה מימוש אחרי הזינוקים המשמעותיים במניה, כי אלביט כבר יקרה משמעותית ביחס לקבוצת ההשוואה שלה. נכון, יש לה את הלייזר ויש לה מנועי צמיחה מאוד מעניינים, ועדיין, במכפיל רווח של 30-35  לשנה הבאה כשהמתחרות ב-15, זה יקר. 

המשקיעים גם חוששים מהשפעה של הרחבת הלחימה על נתוני המאקרו. מלחמה עצימה יותר תידרש גיוס מילואים שמוערך בכ-250 אלף איש, תפגע בצמיחה במשך, תדחה את הפחתת הריבית. מלחמה לא טובה לכלכלה, במיוחד מלחמה מתמשכת.