שוק פירות ירקות סופר קניות מחיר קמעונאות
צילום: Pixabay
מאקרו כלכלה

מדד המחירים הפתיע למטה? סעיפיו מתארים אינפלציה בקצב של 3%

הירגעות מחירי ההובלה טרם השתקפה במדד המחירים לצרכן באוקטובר. הלבשה והנעלה היתייקרו מעבר לעונתיות. שקל חזק חוסך ליצואנים זינוק בעלויות המימון ותומך בתחרותיות שלהם. בינתיים בארה"ב: אחרי הכשלון, מחר תונפק אג"ח ממשלתי ל-20 שנה

אמיר כהנוביץ | (7)
נושאים בכתבה אמיר כהנוביץ'

מדד המחירים לצרכן אוקטובר עלה ב-0.1%, נמוך מהציפיות בשוק לעליה של 0.4%, והתמתן משינוי שנתי של 2.5% ל- 2.3%, אשר קרוב יחסית למרכז היעד של ב"י ולא רחוק גם מהאינפלציה הגלומה ל-10 שנים - 2.2% (OTC), כך שדה פאקטו השוק כבר מתמחר חוסר זמניות.

למרות ההפתעה כאמור למטה ניתוח הסעיפים ממשיך לתאר אינפלציה מהירה בקצב של כ-2.5% ואף של 3.0%. אך אנחנו לא מושכים את התחזית שלנו עד לשם מתוך קושי להניח כי בטווח זמן של שנה כל מחוללי האינפלציה יתמידו. בניהם למשל מחירי האנרגיה, מחיר ההובלה הימית, מצוקת השבבים העולמית, או אפילו עוצמת שוק המניות (שתורמת ל"אפקט עושר" וממנו לחוזקה בביקוש, וכו'...). בנוסף התחזקות השקל ורפורמות מקומיות להגברת התחרות גם הן בעלות פוטנציאל קירור, כפי שראינו גם במדד הזה ונרחיב על כך.

אך נתחיל מהאינדיקציות לכך שלחצי האינפלציה חזקים המשיכו להשתקף. נתחיל מסעיף מלונות ובתי הארחה, אשר לאחר שלושה חודשים של ירידה שנתית, חזרו פתאום לעלות. הסעיף האיץ משינוי שנתי של 25% בספטמבר ל-31% ומאותת ש"התפרצות הביקוש" עדיין לא הסתיימה. למרות העליה המחודשת אנחנו נוטים להעריך שבסעיף זה רוב עליות המחירים החריגות כבר מאחורינו, אם כי נקודת השיא מתבררת כחמקמקה.

גם מחירי ההובלה הימית שהחלו להירגע בחודשיים האחרונים לא משתקפים עדיין במדד אוקטובר. סעיפים נפחיים כמו ריהוט וציוד לבית המשיכו לזנק בחדות. תת סעיף "ריהוט" האיץ לשינוי שנתי של 7% וציוד חשמל לבית ל-5%. עם זאת בסעיף "הלבשה והנעלה", שתלוי גם הוא בהובלה במכולות ראינו עליית מחירים מתונה מהעונתיות הרגילה שלה, כך שבשינוי שנתי הסעיף ירד, ב-3.7%, דומה יחסית לקצב הירידה שלו בחודשים האחרונים. החורף המתעכב עשוי להוביל להקדמת מכירות סוף העונה מינואר לדצמבר ומסכן אותו בירידה.

מחירי המזון ממשיכים גם הם בעליה בקצב מהיר יחסית, באוקטובר ב-0.9%. בלטו בעליה מתמשכת מחירי השמנים כולל חמאה ושמנת. אבל לאור החקירות של רשתות הקמעונאות יתכן ולחצי המחירים הללו יתמתנו מעט במדדים הקרובים. מחירי המשקאות הממותקים שצפויים להתייקר בשל מיסוי פרטני עדיין לא הראו שינוי בולט. מהצד השני מחירי העופות והדגים ירדו באוקטובר לאחר חודשיים של עליות בולטות, כנראה בגלל עונתיות של תום חגי תשרי. באופן דומה גם מחירי פירות וירקות רשמו ירידה של 1.4% והחסירו מהמדד 10 נ"ב, אך צריך לזכור שבמדד ספטמבר מחירי הירקות לבדם זינקו ב-9.5% ותרמו לו 15 נ"ב.

סעיף הדיור מתאר האצה - האיץ מ-1.8% ל-1.9% שנתי. הוא מורכב משלושה תתי סעיפים, כשהגדול שבהם "שירותי דיור בבעלות" נותר ללא שינוי 0.0% (לא סעיף מגמתי), שכ"ד עלה ב-0.2% (מדובר בהאצה בעלת מאפיינים מגמתיים) ו"הוצאות דירה אחרות" שעלו ב-0.6%. איכשהו המספרים האלה התכנסו למספר חודשי כולל של 0.0% (לא ברור איך). בכל מקרה בשורה התחתונה המדד משקף האצה בקצב עליית סעיף הדיור, מה שעשוי לרמז על הימשכות האינפלציה זמן ארוך יותר.

העליה במחירי המכוניות מאיצה! בחודשיים הקודמים הם עלו ב-1.1% בכל חודש ובאוקטובר העליה היתה מהירה יותר, של 1.3%, מה שעשוי לאותת שהמומנטום עדיין חזק ואף עשוי להתגבר. מדובר בסעיף גדול במדד של 5.2% והתמדה כזאת היא סיכון גדול. בינתיים השקל המתחזק מתקשה לקרר את מחירי המכוניות החדשות, כי הן פשוט לא מגיעות לארץ... אבל במקומות אחרים השקל כן נותן עבודה:

קיראו עוד ב"שוק ההון"

השקל החזק מתבטא בקירור המדד והיצואנים פתאום מאוהבים בו, במיוחד ביצוא שירותי התיירות - התחזקות השקל משתקפת בבירור בהתקררות מדד אוקטובר ובמיוחד בסעיף הטיסות לחו"ל אשר נפל באוקטובר ב-14%! זאת לעומת טיסות פנימיות שהתייקרו. השקל החזק ייאפשר לבנק ישראל להמתין עם העלאות ריבית זמן ממושך ויחסוך ליצואנים שלנו זינוק בעלויות המימון, מה שיקל עליהם להיות תחרותיים יותר בעולם. בנוסף הוא יקל על התעשייה המסורתית בהוזלת חומרי גלם וייקל על תעשיית ההייטק בעצירת בריחת "מוחות" לחו"ל ובמשיכת עובדים מיומנים לישראל, התלונה העיקרית שלהם עד לא מזמן. החוזק של השקל גם ישאיר יותר כסף פנוי לצרכנים הישראלים, מה שמחזק את הביקוש המקומי, כמו למשל בסקטור התיירות שגילה פתאום שהוא בעצם מעדיף תייר ישראלי עשיר מתייר זר עני: לפי מדד המחירים המלונות גובים כיום מתייר ישראלי 26% יותר ממה שגבו מתייר זר באוקטובר 2019.

אנו מעלים את תחזית האינפלציה השנתית שלנו מ-1.8% ל-2.0%.

בנושא אחר, תשואות האג"ח בארה"ב עלו אתמול בצורה בולטת בעיקר בטווחים הארוכים, זאת ל-10 שנים עלתה שוב מעל 1.60%. הקפיצה התרחשה לאחר פרסום מדד הפעילות בתעשייה באזור ניו-יורק (ה"אמפייר"), שהפתיע בעליה חדה הרבה יותר מהצפוי. מעניין אגב היה לראות בנתון שמחירי המכירה עלו לרמת התרחבות של 50.8 נק' בעוד המחירים ששולמו על חומרים עלו לרמה של 83 נק'. כלומר אינדיקציה שעוד עליות מחירים בצנרת. גם ציפיות האינפלציה הגלומות הגיבו לנתון בעליה.

מלבד מדד האמפייר קפיצת התשואות הוסברה גם ע"י גל הנפקות חוב קונצרניות בארה"ב הדירוגי השקעה, שמשך הון מהממשלתיות. הגל הוסבר כהקדמת גיוס הון לפני עונת החגים בהם השווקים יהיו סגורים למספר ימים והנזילות תהיה נמוכה. הסבר פוטנציאלי נוסף הוא בניית פוזיציות נגד האג"ח הממשלתיות לקראת ההנפקה מחר ל-20 שנה, לאחר שבשבוע שעבר המשקיעים נכוו מההנפקה כושלת ל-30 שנה.

לקריאה נוספת:

>>> שר האוצר אביגדור ליברמן בכנס לשכת שמאי הנדל"ן: "אם מחירי הנדל"ן יעלו בשנת 2022 ב-5%-6% זה יהיה הישג"

אינדיקציות נוספות לגבי האינפלציה המשקיעים יחפשו היום בנתוני מחירי היבוא והיצוא מארה"ב. תשומת לב נוספת תהיה לגבי איתנות הצרכן האמריקאי לעליות המחירים בתחילתו של הרבעון הרביעי, כשהיום יפורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות לחודש אוקטובר. הנתון צפוי להראות התרחבות במונחי דולרים, כיוון שהצרכנים אולצו לשלם יותר על למשל מכוניות ודלק, אך מבחינת כמות יחידות, כלומר מבחינה ריאלית, לא ברור כמה העליה עוצמתית. ככל שהמכירות יבטאו יותר התייקרות ופחות מוצרים כך התסכול של הצרכן יעשה עמוק יותר ויכולת הצריכה שלו תישחק.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קונילמל 16/11/2021 22:02
    הגב לתגובה זו
    כנראה שר הטיולים הסתובב עם הנגיד בחו"ל והתבלבלו
  • 6.
    מדהים איך יש בישראל עליות מחירים באחוזים ניכרים והמדד עולה רק ב 0.1% משהו במדידה לא תקין וגם חשוד יש צורך לבדוק את הנתון. (ל"ת)
    לסגור את הלשכה לסטטיסטיקה 16/11/2021 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אבי 16/11/2021 14:11
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן שהאנפלציה כל-כך נמוכה.
  • 4.
    על מי עובדים האינפלציה 12 אחוז לפחות (ל"ת)
    האמיתי 16/11/2021 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כמו ברוסיה, אין קשר בין פרסומי נתונים רשמיים למציאות (ל"ת)
    איציק 16/11/2021 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    dd 16/11/2021 10:24
    הגב לתגובה זו
    המדדים מפוברקים עי האוצר בנק ישראל והלמס!
  • 1.
    אריאלה 16/11/2021 09:43
    הגב לתגובה זו
    מדד מחירים שלא לוקח בחשבון את עליית מחירי הדיור שזו ההוצאה הכי גדולה של משקי הבית, הוא מדד לא מדויייק ופוגע בשיקולי הבנק בהחלטותיו על צעדים כמו העלאת הריבית.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.