מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% באוקטובר; הדירות התייקרו ב-9.9% בשנה

האינפלציה בסוף אוקטובר: 2.3%. מחירי הדירות עלו באוגוסט-ספטמבר ב-0.7% לעומת יולי-אוגוסט. ברבעון השלישי מחיר דירה ממוצעה היה 1.68 מיליון שקל; בשנה החולפת: התייקרות בכל המחוזות; מדד תשומות הבניה עלה ב-4.8%
איתי פת-יה | (10)
נושאים בכתבה אינפלציה

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% בחודש אוקטובר, כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האינפלציה, שהיא השינוי במדד ב-12 החודשים האחרונים ב-2.3% (2.6% מתחילת השנה).

עליות מחירים בולטות נרשמו באוקטובר בסעיפי הלבשה והנעלה שעלה ב-3.6%, תרבות ובידור שעלה ב-1.1% ומזון שעלה ב-0.9%. מנגד ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות טריים שירדו ב-2.5% ותחבורה שירד ב-1.1%. 

מחירי הדירות (שאינן חלק ממדד המחירים לצרכן) עלו באוגוסט-ספטמבר ב-0.7% מול יולי-אוגוסט, וב-9.9% מול התקופה המקבילה שנה קודם לכן (אוגוסט 2020 – ספטמבר 2020). לפי מחוזות, השינוי מהתקופה הקודמת (לא המקבילה) הייתה כדלקמן: עלייה של 1.6% במחוז דרום, צפון ומרכז: 1.5% (כל אחד) וחיפה 1.0%. לעומתם נרשמו ירידות מחירים במחוזות הבאים: תל אביב עם 0.3% וירושלים בה המחירים ירדו ב-0.1%.

הבוקר בכנס לשכת שמאי הנדל"ן צפה שר האוצר ליברמן כי מחירי הדיור יעלו השנה ב-11%, וכי בשנה הבאה זה יהיה הישג אם המחירים יעלו 'רק' ב-5%-6%.

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז (11.9%), ירושלים (9.9%), צפון (9.6%), דרום (9.0%), תל אביב (8.8%) וחיפה (8.1%).

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם ירדו בחודשים אוגוסט–ספטמבר לעומת יולי-אוגוסט 2021 ב-1.2%. עדיין, בשנה שחלפה השלימו עלייה של 8.3%. אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 23.7% בהשוואה ל-20.6% בתקופה הקודמת (יולי-אוגוסט 2021).  המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקה לרכישת דירה עמד ברבעון השלישי של שנת 2021 על 1.680.4 מיליון שקל. ברבעון הקודם עמד המחיר הממוצע על 1.685.2 מיליון שקל.

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.2% בחודש אוקטובר. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים - סך כולל" שעלו ב-0.6%. מתחילת השנה עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-4.8% ובשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2021 לעומת אוקטובר 2020) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-5.2% (עוד על מהו מדד תשומות הבניה המשפיע גם על רוכשי דירות - ולמחשבון המדד)

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    קונילמל 15/11/2021 21:51
    הגב לתגובה זו
    פירות וירקות ירד??? אולי הנגיד טייל עם לפיד בעולם ושם ירד והוא התבלבל.....
  • 8.
    שי.ע 15/11/2021 21:17
    הגב לתגובה זו
    עלה...מישהו שיחק בנתונים שם.
  • 7.
    האמיתי 15/11/2021 21:10
    הגב לתגובה זו
    העלייה האמיתית היא של 18 אחוזים במדד השחיקה של כוח הקנייה של האנשים אדיר מי יחקור את המחדל הארור הזה למי יש את האומץ לפוצץ הכל
  • 6.
    מיקי 15/11/2021 19:29
    הגב לתגובה זו
    כי ברור לכולם שעליית המחירים גבוהה מזה, נשאר לראות את ההתייקרויות של נובמבר , המחירים בסופר קפצו בחדות, הכלים החד פעמיים, מחירי הרכבים והדלק ועדיין אני לא יופתע אם המדד גם ייצא שלילי כי בבנק ישראל יושבים זבלים שחושבים שכולנו טמבלים
  • האמת, אנחנו באמת טמבלים (ל"ת)
    בן 16/11/2021 08:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רבקה 15/11/2021 19:02
    הגב לתגובה זו
    זהו אינטרס של בנק ישראל. בנק ישראל רק מזיק לאזרח הרגיל.
  • 4.
    בן 15/11/2021 19:00
    הגב לתגובה זו
    רמאות ונוכלות. הכל עלה פי 3 בעשור האחרון והמדד אחוזים בודדים. שיתפוצץ לכם בפרצוף, אמן.
  • 3.
    גיא 15/11/2021 18:41
    הגב לתגובה זו
    בחודש האחרון התייקרויות בכל הענפים במשק (מזון, דלקים, נדלן...) והם הלמ"ס מקשקשים בעליה של 0.1% הכל רקוב במדינה הזו , כרגיל נתונים מהונדסים בהתאם לדרישת בנק ישראל והממשלה הציבור כבר לא מאמין לכל החירטוטים האלה תפייי עליכם
  • 2.
    כמה אפשר לרמות הכל עולה ומדד0.1 (ל"ת)
    שרון 15/11/2021 18:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה לא קם מישהו ואומר שקביעת המדד בארץ היא בלופ אחד גדו (ל"ת)
    עופר 15/11/2021 18:37
    הגב לתגובה זו

עובדי הגופים הציבוריים מרוויחים כ-57% יותר מהשכר הממוצע במשק

דו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019 שפורסם מראה שאמנם השכר הממוצע עלה בכ-14%, אולם חלה עלייה בשכרם של עובדים המשתכרים פחות מהמוצע במשק וכן השכר לנשים נמוך בכ-27% מהנתון המקביל לגבר
לימור זילבר |

השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה של עובדי הגופים המתוקצבים והנתמכים עמד בשנת 2019 על כ-16,365 שקל, לעומת השכר הממוצע במשק שעמד על 10,428 שקל לחודש, כלומר 57% יותר. כך עולה מדו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנת 2019 שפרסם היום אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר. השכר הממוצע למשרה מלאה בגופים הציבוריים עלה בכ-14% בעשור האחרון, לעומת עלייה של כ-20% בשכר הממוצע במשק, כאשר שיעור העלייה הגבוה ביותר היה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת הבריאות,  בממוצע של כ-24 אלף שקל. אולם, חלה עלייה בשכרם של עובדים המשתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק ובשכרם של עובדים המקבלים השלמה לשכר מינימום. בנוסף, שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה לאישה בחברות הממשלתיות נמוך בכ-27% מהנתון המקביל לגבר. השכר הממוצע במשק בהשוואה לעובדי הגופים הציבוריים. מקור: משרד האוצר גמישות בהיקף המשרה העובדים בגופים הציבוריים נהנים מגמישות בשיעור המשרה: שיעור המשרה הממוצעת לעובד בגוף ציבורי היא כ-80% ולא 100%, כאשר שיעור המשרה יחד בעשור האחרון ב-5%. השכר הממוצע לפי מגזרים למשרה מלאה:

  • בחברות הממשלתיות עומד על 23,930  שקל וגבוה בכ-74% מהשכר במגזר הפרטי.
  •  בשלטון המקומי עומד על 11,073 שקל. השכר הממוצע הגבוה ביותר לעובדי דירוג בשלטון המקומי שולם לעובדי דירוג הרופאים הווטרינרים שהרוויחו כ-31,842 שקל.
  • במערכת הבריאות הציבורית עומד על כ- 24,400 שקל למשרה מלאה, כאשר בעשור האחרון חלה עליה של 29% במספר העובדים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות, זאת לצד גידול של 19% באוכלוסייה.
  • שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בכ-37%  בעשור האחרו ועומד כיום על 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה.
  • במערכת ההשכלה הגבוהה, השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי הגופים הציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה עומד על כ- 17,309 שקל.
  • עובדי סגל אקדמי בכיר מהווים כ-23% מסך במשרות במערכת ההשכלה הגבוהה. שכר עובדים אלו עומד על כ- 30,555 שקל.
עובדי תאגידים השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב עובדי התאגידים עומד על כ- 19,400 שקל ועלה בשיעור ריאלי של כ- 15% בעשור האחרון, כ- 2% בשנה האחרונה בלבד. שכר הברוטו הממוצע למשרה מלאה של העובדים בתאגידי רווחה וכלכלה גדל בעשור האחרון בשיעור ריאלי של כ- 17%. עם זאת, שיעור העלייה עומד על כ 10%- בלבד בניכוי של עובדי רשות שדות התעופה, ששכרם הריאלי עלה בכ- 26% בעשור האחרון. כ-26% מהעובדים בתאגידים השתכרו בשנת 2019 שכר ממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק.  שכרם הממוצע עמד על 7,076 שקל למשרה מלאה,  ירידה של 2% בהשוואה לשנה הקודמת. תאגיד השידור הישראלי- כאן בחינת נתוני תאגיד השידור הישראלי מעלה כי מספר העובדים, עלות ההעסקה, השכר הממוצע ופערי השכר המגדריים נמוכים משמעותית מכפי שהיו ברשות השידור וירדו בכ-50%, השווים לכ-220 מיליון שקל בשנה. בנוסף, שיעור מקבלי השכר הגבוה נמוך פי 3 בתאגיד השידור לעומת רשות השידור. השכר החציוני עומד על כ-14 אלף שקל לעומת כ-19 אלף שקל בתאגיד השידור הישן והשכר הממוצע בתאגיד כאן עומד על כ- 16 אלף שקל לעומת 22 אלף שקל בתאגיד השידור הישן. עובדי המגזר הציבורי היוו ב-2019 כ-56%  מכלל עובדי המגזר הציבורי, כאשר בשנה זו דיווחו לממונה על השכר 793 גופים ציבוריים על העסקה של כ-410 אלף עובדים בכ-330 אלף משרות. סה"כ עלות ההעסקה בגופים הציבוריים מהווה כ-50% מהוצאות השכר במגזר הציבורי ומוערכת בכ-83 מיליארד שקל לשנת 2019, המתחלקים בין: שלטון מקומי (31%), גופים ציבוריים במערכת הבריאות (28%), חברות ממשלתיות (23%), גופים ציבוריים במערכת ההשכלה הגבוהה (אוניברסיטאות-12%) ותאגידים (6%).     על רקע הדו"ח, אמר ​הממונה על השכר, קובי בר נתן: "המגזר הציבורי, ככלל המשק, התמודד עם שנה קשה ומאתגרת שדרשה מעובדים רבים במגזר הציבורי שינויים וגמישויות רבות, ומכאן נדרש מאגף השכר מתן פתרונות מורכבים בתנאי אי וודאות. המשבר הבריאותי זימן לנו גם הזדמנויות חדשות כשתקופה זו אפשרה לבחון מודלים חדשים של הסדרי העסקה גמישים, דוגמת ניוד עובדים ושינוי הגדרת תפקיד לפי צרכי המערכת, האיצה שיפורים טכנולוגיים ודיגיטציה, ויצרה תרבות עבודה חדשה הכוללת עבודה מהבית. כעת עם דעיכת המגיפה, חובתנו ללמוד ככל הניתן מניסוי זה, להפיק את הלקחים, וליישם ביחד עם השותפים הטבעיים שלנו את התמורות הנדרשות במגזר הציבורי. שינויים אלו חיוניים לטובת התאמת המגזר הציבורי לשוק העבודה העתידי מתוך מחויבותנו לשיפור הפריון במגזר הציבורי ולמתן שירות מיטיבי לאזרחי ישראל".