הבחירות לכנסת ה-20 הביאו לדחיית רפורמות מתחומים שונים כולל במיסים. ברשימת "המרוויחים" נמצאים בעלי חברות ארנק, שכירים שמרוויחים הרבה כסף מדי חודש ובכדי לשלם פחות מס הקימו חברה שמעניקה שירותים לחברה שבה הם היו מועסקים כשכירים. עו"ד ורו"ח אריאל דרייפוס מציע חשיבה אחרת. עו"ד ורו"ח אריאל דרייפוס: "אין חולק כי מערכת המס בישראל הפכה למסורבלת מאוד כך שהיא עלולה להוביל גם אנשים נורמטיביים לחוסר ציות מלא לחוקי המס, ונראה כי כיום המחוקק עוסק ב'מרדף' נואש אחרי מתכנני המס בנסיון לסגור פרצות ההולכות ומתרחבות, אך מדובר בטיפה בים. במציאות הקיימת, מתכנני המס תמיד יקדימו בכמה וכמה צעדים את המחוקק, ועל כל פירצה שתסגר יפרצו כמה אחרות". מה אתה מציע? "מעבר לשיטת המס האחיד (Flat Tax) אשר מיושמת כיום במדינות רבות בעולם. בשיטה זו, מלכתחילה לא היו קמות חברות ארנק, מאחר והמס המוטל על פעילות ישירה כיחיד או כחברה יהיה אחיד". ישנן עוד דוגמאות לנושאים שמס אחיד יכול לפתור? "הטלת מס אחיד גם תמנע את נושא החישוב המאוחד/נפרד לבני זוג העובדים בעסק משותף, נושא שגם גורם לסערה ציבורית והיה נמנע במערכת של מס אחיד. כמו כן מס אחיד גם ימנע את התופעה של שכירים העובדים בכמה עבודות ללא תיאום מס בכדי לא לשלם מס באף עבודה". האם ישנו מתווה קיים שניתן להשתמש בו? "ניתן להשתמש במתווה הקיים כבר כיום בסעיף 19 לחוק מיסוי רווחי נפט, לפיו הטלת המס על המשקיעים ברמת התאגיד בו הם שותפים/בעל מניות ניתן להשתמש בו גם להחלת מודל המס האחיד". ועדת טרכטנברג התניעה את התהליך לבחינת פעילות חברות הארנק בשנת 2013 רשות המסים הקימה צוות שבחן את נושא חברות הארנק בעקבות המחאה הציבורית וועדת טרכטנברג שקמה בעקבותיה. הצוות הגיע למסקנה שיש להטיל מס מידי שנה על רווחים בלתי מחולקים בחברות מסוג זה במטרה לצמצם את תמריץ המיסוי הקיים. התומכים במהלך מעריכים שהכנסות המדינה ממסים יגדלו בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה בדרך של גביית מס משכירים שמשכורתם עולה על 30 אלף שקל בחודש ושהם "מתחמקים" כיום מתשלומי מס באמצעות חברות הארנק. המודל שהוצע הבחין בין מספר קטגוריות וקבע את אופן המיסוי לכל קטגוריה בנפרד: קטגוריה ראשונה - ליחידים הנותנים בפועל שירותים של נושאי משרה. קטגוריה שנייה - חברות שעיקר הכנסתן הינה הכנסה פאסיבית (דיבידנדים, דמי שכירות ריבית ועוד). קטגוריה שלישית - חברות שאינן כלולות בקטגוריות הקודמות, שלהן רווחיות גבוהה ואשר אינן מחלקות רווחים לבעלי מניותיהן. בנוסף המליץ הצוות כי משיכות של כספים על ידי יחידים בעלי מניות מהחברות שלהן שלא יוחזרו לחברה תוך 3 חודשים, יחשבו כדיבידנד או משכורת, לפי העניין, בידי אותם יחידים. אריאל דרייפוס הינו מנהל תחום מסים בחברת חשבים ועורך מקצועי של ירחון ידע למידע ואתר כל מס: מאגר המידע המקיף בעולם המס, מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ. לקריאת פרסומים נוספים שלו ושל מומחי מס אחרים הצטרפו לניוזלטר של חברת חשבים. אריאל דרייפוס הנו עו"ד ורו"ח המתמחה ב:מיסוי בינלאומי, מס הכנסה יחידים וחברות, מיסוי מקרקעין, מע"מ, ניהול ספרים, ומיסוי שוק הון. מרצה ומחבר מאמרים בתחום התמחותו.