יובל דגים מנכל אבן קיסר
צילום: יחצ
דוחות

אבן קיסר הכתה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה

ההכנסות צמחו ב-65% ל-163 מיליון דולר, הרווח הנקי המתואם למניה עמד על 0.21 דולר, מול צפי אנליסטים לרווח של 0.08 דולר; החברה פרסמה טקסט מעורפל לגבי תחזיות לשנה כולה, ככל הנראה בגלל שהיא חוששת מהתפרצות נוספת של נגיף הקורונה
סתיו קורן |

חברת  אבן קיסר הנסחרת בנאסד"ק (סימול: CSTE), ומפתחת משטחי עבודה מכה את התחזיות. ההכנסות ברבעון השני של שנת 2021 צמחו בכ-65.1% לכ-163.5 מיליון דולר לעומת כ-99 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, האנליסטים צפו כי החברה תכניס 145.6 מיליון דולר.

גם בשורת הרווח החברה עקפה את התחזיות, הרווח הנקי המתואם למניה עמד ברבעון השני על כ-0.21 דולר (בדילול מלא) על 34.6 מיליון מניות, לעומת הפסד נקי מתואם למניה של כ-0.10 דולר ברבעון המקביל על 34.5 מיליון מניות. האנליסטים צפו כי החברה המתואם למניה יעמוד על 0.08 דולר.

 

הרווח התפעולי ברבעון השני צמח לכ-5.2 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של כ-2.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מול שנה קודמת משקף בעיקר רווח גולמי גבוה יותר.

 

ה-EBITDA המותאם הוכפל ברבעון השני לכ-18.8 מיליון דולר, המייצג מרווח של כ-11.5%. זאת לעומת כ-6.5 מיליון דולר, המייצג מרווח של 6.6%, ברבעון המקביל אשתקד. השיפור במרווח ברבעון לעומת הרבעון המקביל אשתקד מיוחס בעיקר לרווחיות גולמית גבוהה יותר.

 

הוצאות המימון ברבעון השני עמדו על כ-3.1 מיליון דולר לעומת הוצאות המימון של כ-2.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. השינוי נבע בעיקר מעמלות כרטיסי אשראי גבוהות יותר עקב נפח עסקאות גבוה יותר וכן עלייה בהוצאות הריבית בגין הלוואה בנקאית.

 

דיבידנד

מדיניות הדיבידנד של החברה מאפשרת חלוקת דיבידנד רבעוני במזומן של עד 50% מהרווח הנקי, על בסיס מצטבר, בניכוי כל סכום שכבר שולם כדיבידנד לתקופה בהתאמה ("הדיבידנד המחושב"), וכפוף בכל מקרה לאישור דירקטוריון החברה. במקרה שהדיבידנד המחושב נמוך מ-0.10 דולר למניה, לא ישולם דיבידנד. על פי מדיניות הדיבידנד של החברה, אין בכוונת החברה לשלם דיבידנד בגין הרבעון השני של 2021, על סמך הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות שלה.

 

החברה פרסמה תחזית מעורפלת לשנת 2021

"החברה מאשררת את תחזיתה, לפיה ההכנסות וה-EBITDA המתואם לשנת 2021 יהיו גבוהים יותר לעומת שנת 2020. החברה צופה כי קצב הגידול בהכנסות בשנת 2021 יהיה מהיר יותר מקצב הגידול ב-EBITDA". כך לפי ההודעה הרשמית של החברה, אך כמו שניתן לראות לא מדובר בתחזית הכוללת מספרים, אלא טקסט כללי שלא נותן הרבה מידע. כמו כן, גם בשנה שעברה החברה לא פרסמה תחזיות לכל השנה, בשל התמורות במשק בעקבות מגיפת הקורונה. וגם בתקופה הנוכחית, כנראה שבחברה חוששים שהקורונה תתפרץ שוב ובגדול - דבר שיכול לעכב את משלוחי חומרי הגלם של החברה, וכן להאט את התפוקה במקרה של סגרים נוספים, ולמעשה לפגוע בתוצאות הכספיות. בשורה התחתונה, בתקופה של שינויים החברה מעדיפה ללכת על בטוח, ולא לפרסם תחזיות שהיא אולי לא תוכל לעמוד בהן. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.