"430 אלף מובטלים על 130 אלף משרות. החזרה לאבטלה נמוכה תמשך זמן רב"
האבטלה אמנם ירדה ל-8% אבל נכון להיום יש הרבה יותר מובטלים ממשרות פנויות. רגע לפני שנגמרת תכנית החל"ת ביוני, שוחחנו עם מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, כדי להבין איך ייראה המשק הישראלי ביום שאחרי ומתי להערכתם נחזור לרמות התעסוקה הגבוהות שהיו לפני המשבר. צפו בראיון:
גראור טוען שתכנית החל"ת היתה טובה ונכונה לתחילת המשבר אבל שבהמשך מדינות רבות באירופה אימצו מודל אחר וחכם יותר, המודל הגרמני, שבו לא מעבירים את דמי האבטלה לעובדים אלא משלמים למעסיקים שימשיכו להעסיק אותם. אבל הממשלה סירבה לאמץ את המודל מחשש שלא תוכל לעשות על כך פיקוח וגראור מצר על ההחלטה "היינו רואים אחוזי אבטלה קצת יותר נמוכים ובעיקר היינו מנצלים היטב את השנה שחלפה בהכשרות של עובדים".
תהליך החזרה לעבודה לא יהיה פשוט לדעתו של גראור. "אמנם המשק הישראלי כמעט כולו נפתח ויש קרוב ל-130 אלף משרות פנויות, אבל עדיין נשאר עם קבוצה לא מבוטלת של דורשי עבודה. עם אותם אנשים שישארו מאחורה, וישארו כאלה מאחורה, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו משלבים אותם, מכשירים אותם ולחבר אותם חזרה למעגל התעסוקה. כמו אחרי המשבר ב-2008 לקח שנים עד שאחוז האבטלה ירדו וגם כאן החזרה לאחוזי אבטלה נמוכים תקח תקופה ארוכה."
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- מצב עובדי ההייטק בישראל: יותר דורשי עבודה, פחות משרות ומה עם השכר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום יש כ-425 אלף דורשי עבודה שמקבלים דמי אבטלה. מתוכם פחות מ-200 אלף בחלת. בשירות התעסוקה מאמינים שחלק גדול מהעובדים בחלת יחזרו למעגל העבודה ביולי ובערך 50-100 יתווספו לאותם 230-240 אלף מובטלים שאין להם מעסיק בקצה. כך שנשאר עם 300-350 אלף מובטלים.
איפה החולשות של המשק הישראלי כרגע? "חברות התעופה מאד מתקשות" אומר גראור "טייסים, דיילים וכל העובדים שמסביב. כל משרדי הנסיעות וכל מה שתומך את שעות הפנאי, הבידור, המופעים. יקח להם זמן התאוששות. יש גם קבוצה של אנשים שיצאה ממעגל העבודה כתוצאה מהתייעלות, המעסיקים ראו שאפשר להסתדר גם בפחות עובדים.
וחלק גדול מהמשרות בעולם התעסוקה הולך ונעלם - הדיגיטציה עשתה לנו מהפך. תהליכים מתקצרים וזה יעשה יעול נוסף בתעשייה ובשירותים מה שייצר עודף של כוח אדם".
- 4.דרור 01/06/2021 11:40הגב לתגובה זושלמו להם בכבוד ואז לא ייחסרו בעוטף עזה לאזרחיה החבוטים .
- 3.פינוקיו 01/06/2021 10:48הגב לתגובה זוכמה שטויות בכתבה אחת . אין להשיג עובדים!!!! לא במרכז ובעיקר לא בצפון. מה האינטרס שלכם להפחיד ולשקר .
- 2.דנה 01/06/2021 09:26הגב לתגובה זואיזה אבסורד . יש צורך גדול ודחוף לעשרות פסיכולוגים ובעלי מקצוע בתחום לטיפול באוכלוסיה שנפגעה קשות מהלחימה האיומה ואין ? שישלמו להם שכר ראוי ומיד אז יימצאו הרבה מובטלים ומובטלות מהתחום הכל כך חשוב בעת הזאת .
- 1.רחל 27/05/2021 16:59הגב לתגובה זוהמטרה של המדינה לתת נחיתה קלה לאבטלה לא לממן את האזרחים מי שבאמת לא מצא עבודה שנה בתחום שלו - שיתפשר- שימצא עבודה נמוכה מכישוריו ויתפשר בשכר ובאחוזי המשרה מי שגם את זה לא מצא (בודדים שניתן לספור על יד אחת... ) - שיפנו למשפחתם או לעמותות, המדינה עשתה דיי והותר, ילדינו נכדינו ונינינו לא צריכים לממן את הביזיון בחירות הזה.
- חן 28/05/2021 16:31הגב לתגובה זועזבו אותה חברים אני רואה אותה בכל אתר מגיבה נגד המובטלים.. זה מה שקורה לאחת כמוהה שלא מובטלת ומתנשאת
- יוסף 01/06/2021 10:51תשיגו עובדים במרכז או בצפון .לא עונים למודעות לא מגיעים לפגישות (נושא השכר בכלל לא עלה לפני שתערבבו לנו תשובה )
- רחל, יש אותך בקצת יותר דוחה או שזה הקצה? (ל"ת)אסף 27/05/2021 22:56הגב לתגובה זו
- הלוואי ויפטרו אותך (ל"ת)בזיון 27/05/2021 18:52הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

אמפא הגדילה את הגיוס, אבל לא את הריבית
אמפא השלימה בהצלחה הנפקת אג"ח בהיקף של 1.75 מיליארד שקל, לאחר שקיבלה ביקושים של יותר מפי שניים מהיקף הגיוס המקורי; ההנפקה, שקיבלה דירוג גבוה למרות שהיא ללא בטוחות, ממחישה את התיאבון העצום של המשקיעים המוסדיים בשוק האג"ח, אבל מה עם פרמיית הסיכון?
חברת אמפא השלימה את המכרז המוסדי לקראת הנפקת סדרת אג"ח צמודת מדד חדשה (סדרה א’), וקיבלה ביקושים גבוהים של יותר מ-2.2 מיליארד שקל, יותר מכפול מהיקף הגיוס המקורי שעמד על כמיליארד שקל. לנוכח הביקוש הגבוה, החברה הודיעה כי תיענה להתחייבויות בהיקף של כ-1.75 מיליארד שקל, בריבית שנתית של3.32% צמוד מדד, אשר נקבעה כריבית הסגירה ותשמש תקרת ריבית בשלב המכרז הציבורי.
ההנפקה של אמפא מתווספת לגל הנפקות האג"ח שמציף את שוק ההון בחודשים האחרונים רק לאחרונה, הגיוס של רבוע כחול נדל"ן, שקיבלה ביקושים של כ-2 מיליארד שקל להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, פי ארבעה מהיקף היעד המקורי, ולבסוף בחרה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל. גם קבוצת דלק גייסה בשבוע שעבר קרוב למיליארד שקל, אחרי שקיבלה ביקושים של כ־1.2 מיליארד שקל.
דירוג גבוה ללא בטוחות
למרות שהיקף ההנפקה של אמפא גדל בצורה חדה, וכי מדובר בחוב בכיר בלתי מובטח, מעלות אשררה את דירוג הסדרה על ilAA. במעלות מסבירים כי ההרמה בדירוג נשענת על הערכת שיעור שיקום החוב ועל ההנחה שרוב התמורה תשמש למחזור חוב פיננסי קיים, כלומר לא לגידול במינוף.
עם זאת, עצם העובדה שחברה פרטית, בעלת חוב פיננסי של יותר מ-2 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני, יכולה לגייס חוב בהיקף של 1.75 מיליארד שקל ללא שיעבודים ובריבית של 3.32% בלבד, ממחישה היטב את העוצמה של הביקוש המוסדי לשוק האג"ח, ואולי את הבועה שנוצרת בשוק האג"ח.
- כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא
- מה למדנו השבוע: איך מתקבלות החלטות השקעה בשוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפער מהממשלתי
אג"ח ממשלתיות צמודות מדד במח"מ של כ-5 שנים נסחרות כיום סביב 2.16% תשואה שנתית. כלומר, השוק דורש מאמפא פרמיית סיכון של פחות מ-1.2% מעל האג"ח הממשלתית, פער קטן במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בחוב קונצרני ללא שיעבודים. בימים כתיקונם היה אפשר היה לצפות לפרמיה של 2% ויותר על חוב כזה.