רשות ניירות ערך מרחיקה את יו"ר לפידות קפיטל בעקבות רישום מטעה
חברת לפידות קפיטל 0.48% בעלת השליטה (49%) בחברת סאני תקשורת 0.5% סלולרית הפועלת בתחום הטלפונים והאביזרים הסלולריים מדווחת כי ועדת האכיפה המנהלית ברשות ניירות ערך החליטה להרחיק (הדחה זמנית) לתקופה של 9 חודשים את יו"ר החברה יעקב לוקסנבורג וזאת על פי הרשות בעקבות כך שסאני אלקטרוניקה (חברת בת שכבר אינה ציבורית) כללה פרט מטעה בדוחותיה לרבעון השלישי ולרבעון הרביעי בשנת 2015.
בנוסף יחויב היו"ר לשלם קנס של 300 אלף שקל והחברה תשלם קנס של מיליון שקל.
הפרט המטעה החמור הוא שבהנפקת מניות שהחברה ביצעה היא לא דיווחה על מספר משתתפים בהנפקה כקרובי משפחתו של לוקסנבורג אלא סיווגה אותם כ'ציבור' - ומדובר על החזקת מניות בסך של כ-2 מיליון שקל.
על פי כללי הרשות, בעלי מניות שקרובים בקשר משפחתי מדרגה ראשונה נחשבים כמחזיקים משותפים של המניות ולא כבודדים. זה כמובן הגיוני מאחר שהקשר המשפחתי ברור וממילא יש סבירות גבוהה לזהות אינטרסים. יש לכך השלכות - מכיוון שבעלי מניות שנחשבים יחד לא יכולים להצביע בנושאים של אישור עסקאות של בעלי עניין ושכר, אך אם הם נחשבים כמניות של הציבור הם יכולים לאשר עסקאות אלו - ולמעשה עלול להיות להם ניגוד אינטרסים ועניין אישי.
במקרה של לוקסנבורג, יש לכך השלכות שכן ב-2019 אישרה החברה את מדיניות התגמול ותנאי הכהונה של לוקסנבורג בחברה וכן ב-2018 קיבל לוקסנבורג אישור מהחברה להשתתף במכרז למכירת מניות פרטנר, שהוחזקו על ידי החברה.
נזכיר כי לפני כשנה וחצי הוגשה נגד לוקסנבורג תביעה על סך של 110 מיליון שקל בעקבות פרשת אינוונטק, שעל פי התביעה זו "קנוניה שנרקמה במטרה להכשיר את הקרקע לעסקה סיבובית, מורכבת וסבוכה - שבה הפשיטו את אינוונטק בנזיד עדשים ממלוא אחזקותיה הריאליות ונכסיה הפיננסיים, ובראשם קופת מזומנים, שהיוותה את עיקר הונה, ולהעבירם ללוקסי בסמוך למועד ביצוע העסקה". מדובר על כ-145 מיליון שקל.
מלפידות קפיטל נמסר בתגובה: "אנו מכבדים את ועדת האכיפה המנהלית, אך בכל הכבוד סבורים שהחלטתה שגויה. מדובר בפרשה נושנה, עוד משנת 2015, אשר כלל אינה נוגעת לחברת לפידות קפיטל אלא לחברת סאני אלקטרוניקה, שמזה כבר איננה חברה ציבורית. מדובר בהליך אשר עורר שאלות משפטיות עקרוניות ותקדימיות, וככאלה בכוונתנו להביאן להכרעת בית המשפט הכלכלי. אנו סמוכים ובטוחים כי לא נפל כל פגם בפעולותינו ולכן כאמור בכוונתנו להגיש לביהמ"ש הכלכלי עתירה מנהלית לצורך ביטול החלטת ועדת האכיפה המנהלית וכן בקשה לעיכוב ביצוע צעדי האכיפה".
נזכיר כי לפני כשנה וחצי הוגשה נגד לוקסנבורג תביעה על סך של 110 מיליון שקל בעקבות פרשת אינוונטק, שעל פי התביעה זו "קנוניה שנרקמה במטרה להכשיר את הקרקע לעסקה סיבובית, מורכבת וסבוכה - שבה הפשיטו את אינוונטק בנזיד עדשים ממלוא אחזקותיה הריאליות ונכסיה הפיננסיים, ובראשם קופת מזומנים, שהיוותה את עיקר הונה, ולהעבירם ללוקסי בסמוך למועד ביצוע העסקה". מדובר על כ-145 מיליון שקל.
- 4.רועה חשבון 01/04/2021 12:30הגב לתגובה זובעתיד אדע להתרחק מחברות שלוקסנבורג קשור בהן
- 3.ש.ק. 01/04/2021 11:17הגב לתגובה זולהרחיק משוק ההון
- 2.לוקסנבורגג 01/04/2021 10:50הגב לתגובה זושנותרו פה.. יודע לאתר עסקאות לגיטימיות שאף אחד לא שם אליהן לב, וכשגורף הון באים אוכלי הנבלות.. ורוצים חלק
- 1.הרצל 01/04/2021 10:15הגב לתגובה זוהיועצים המשפטיים צריכים להתחיל לשלם על עבירות שהיו לכאורה בתחום אחריותם. אלא עם הי"ר שיקר אותם ופעל בזדון - שאז העונש צריך להיות שונה לגמרי
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
